דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"א בניסן תשפ"ד 19.04.24
15.5°תל אביב
  • 12.5°ירושלים
  • 15.5°תל אביב
  • 16.8°חיפה
  • 16.4°אשדוד
  • 13.7°באר שבע
  • 20.0°אילת
  • 15.7°טבריה
  • 12.8°צפת
  • 14.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

קרית שמונה / "מדינת ישראל הפקירה אותנו כאן, זאת האמת"

ביקור בקרית שמונה בעקבות עיצומים שהכריזו עובדי העירייה. הסכסוך בין העובדים לעירייה נראה בדרך לפתרון, אך מובילי המאבק פסימיים לגבי עתיד העיר הצפונית: "לי יש 5 ילדים מבוגרים, והם כולם או מחוץ לקרית שמונה או בדרך לשם"

דוד כהן, מזכיר איגוד מקצועי במרחב הגליל העליון, במשרדו בקרית שמונה.
דוד כהן, מזכיר איגוד מקצועי במרחב הגליל העליון, במשרדו בקרית שמונה.
יניב כרמל

עיריית קרית שמונה היא המעסיק הגדול ביותר בעיר הצפונית. כ-400 עובדים ועובדות בעירייה, בעיר שבה כ-23,000 תושבים. לכן, כאשר עובדי העירייה הכריזו על עיצומים לפני כעשרה ימים העיר השקטה רעשה.

דוד כהן, מזכיר האיגוד המקצועי המלווה את וועד עובדי העירייה ואת יושבת ראש הוועד שולה עמוס, סיפר ל'דבר ראשון' כיצד התגלגלה ההחלטה לפתוח בעיצומים, ומדוע האופטימיות שלו לגבי מערכת היחסים עם העירייה מהולה בפסימיות לגבי היחס של הממשלה לקריית שמונה.

"אנחנו 'פתוחים' עם העירייה בהרבה נושאים כבר הרבה זמן", אמר כהן. "בעיקר מדובר על הסכמי עבר – כמו קידום היקף מסוים של עובדים והעלאתם בדרגות השכר, אבל ההסכמים פשוט לא מיושמים. אז לפני קצת יותר משבוע, לאחר שהעירייה התחייבה להעביר לנו טיוטת הסכם ולא העבירה, ישבנו במוצאי שבת – וועד העובדים ואני.

"האמת שאני רציתי ללכת לשביתה, אבל אחרי התייעצויות עם העובדים ועם יונה פרטוק יו"ר המרחב, החלטנו ללכת על עיצומים – כל העירייה לא עובדת ביום ראשון עד 10:00. הייתה היענות מדהימה של העובדים, והעיצומים הופעלו. זה היה מעל המצופה מבחינתנו.

"העירייה הלכו לבית הדין לבקש צו מניעה לצעדים ובדיון העלינו את התביעות שלנו. העלינו עשר תביעות, שלוש מהן נפתרו כבר שם בבית הדין. הוסכם סעיף הקידום ודרגות אישיות יוענקו לשנים 2016 ו-2017. ימי בחירה – העובדים יקבעו באיזה יום היום חופש שלהם, והשאלת עובדים ליחידות סמך תהיה בשיתוף ובהסכמה עם הוועד.

"חוצמזה נותרו סוגיות: החתמת שעון נוכחות, מיקור חוץ בגזברות, והעובדה שהעירייה לא משתתפת בכלל במתנות לחג לעובדים. הרי בכל עירייה ומועצה הכי קטנה העירייה משתתפת בסכום הגבוה ביותר, וכאן הם שמים רק חלק קטן מהסכום. כל השאלות האלו יועברו לגישור עם שופטת בדימוס שמוסכמת

"אנחנו הסכמנו שכל עוד אנחנו בגישור אז על הסעיפים האלה לא נשבות, אך אם יש נושאים אחרים שנגלה שמתנהלים לא בסדר מותר לנו לשבות".

למה בעצם העירייה לא יישמה את ההסכמים עם הוועד? למה הם מתנהגים כך? האם זו בעיה כלכלית?

"נכון שהעירייה בתכנית הבראה עם חשב מלווה כבר 12 שנה. זאת גם הסיבה שהדרישות שלנו צנועות. אבל יש פה כבר הרבה אמוציות, ויכול להיות שבמערכת יחסים תקינה יותר דברים היו נפתרים מהר יותר.

"אבל אני מאמין שעכשיו דברים ילכו לכיוון הנכון, יש נכונות וכוונה בעירייה לעשות את זה נכון. אני לא אומר שלעירייה אין קשיים. העירייה משלמת מהתקציב שלה את 400 הפנסיונרים, זה כמו להחזיק עוד עירייה. במקום שהמדינה תכסה את זה ותוריד את זה מהתקציב של העירייה מחזיקים את זה מהשוטף של העירייה. עירייה קטנה, מקום קטן, אין פה הכנסות של מיליארדים.

קרית שמונה (צילום ארכיון: אורן פלס / פיקיויקי).
קרית שמונה (צילום ארכיון: אורן פלס / פיקיויקי).

"והאמת שזאת הבעיה הגדולה, שמדינת ישראל הפקירה אותנו פה. זאת האמת", מסכם כהן, וחרף האמירה הקשה דיבורו נשאר רך ונעים כמקודם.

לשיחה מצטרף אביב עזוז, דובר ההסתדרות במרחב הגליל העליון. "לא יכול להיות שתוחלת החיים בקריית שמונה נמוכה יותר מבתל-אביב, אחי, זה מפגר" אומר עזוז בנחרצות. "זה לא הגיוני. לא יכול להיות שאקדמאי לא ימצא פה עבודה. חפש! אולי רק עובד סוציאלי יצליח".

דוד כהן אומר: "עכשיו בונים פה שכונה עם כמה אלפי יחידות דיור למי הם בונים? למי? לי יש 5 ילדים מבוגרים, והם כולם או מחוץ לקריית שמונה או בדרך לשם. אין פה עבודה, והם יוצאים החוצה".

מדוע?

"מעל 20 שנה לא בנו פה אף מפעל", מסביר כהן. "סגרו לנו את חדר המיון שהיה לתפארת. כבר שלוש שנים אין פה חדר מיון. יש איזה מוקד רפואי שרחוק מלהיות מה שהיה פעם. והמשמעות היא נטל כלכלי כבד מאד במיוחד לקשישים. אם פעם באת למיון, הרופא החליט לשלוח אותך באמבולנס לבית חולים ולא שילמת על האמבולנס גם אם לא התאשפזת. עכשיו זה סיכון – במקרה ולא מאשפזים אותך אז אתה צריך לשלם על האמבולנס. אז הקשיש שבקושי חי מעדיף לנסוע ברכב למקרה שלא יאשפזו אותו. במזל, אלוהים אוהב את קרית שמונה, אף אחד עוד לא מת בדרך לבית חולים".

"אני עוד זוכר שהחליטו להקים פה את החדר מיון זה היה ב-81' בתקופת בגין, עבד פה חדר מיון לתפארת ששירת את כל תושבי האזור וגם את תושבי דרום לבנון לפעמים. ראו כי טוב, לאט לאט קיצצו. הורידו רנטגן הורידו הכל, והיום המוקד הרפואי גם לא פתוח 24 שעות".

עזוז וכהן לא אופטימיים לגבי סיכויי ההצלחה של מאבקם של תושבי הצפון להביא להוספת תקציבים בתקציב המדינה לתוכנית הלאומית לפיתוח הצפון. דווקא בבוקר של פגישתנו התפרסם מכתבם של חברי כנסת מהקואליציה להוסיף את התכנית לתקציב, אך עזוז סבור שאין לתלות בכך תקוות.

"אחת התשובות שלהם זה שהם יעבירו בסיסי חימוש לנצרת עלית. זה טירוף – אקדמאים בורחים מפה, אז בסיסי חימוש ישאירו אותם? שלא לדבר על זה שזה רק יפנה נדל"ן במרכז. והרי, הם יצבעו את הכסף הזה בתקציב עכשיו, על הבסיס שיעבור פה עוד שמונה שנים ויגידו הנה – משקיעים בצפון.

"תראה את יקנעם, התפתחה יפה. אבל למה המפעלים וההיי טק הם ביקנעם? יקנעם וקרית שמונה מקבלים אותן הטבות, אז איפה יקום המפעל?" שואל עזוז שאלה רטורית.

מנכ"ל עיריית קרית שמונה, אשכול שוקרון, מסר ל'דבר ראשון':

"העירייה דנה בשנה האחרונה עם ועד העובדים על מכלול של נושאים תוך ליווי ומעורבות של בית הדין לעבודה. לשמחתי רוב המחלוקות יושבו בין הצדדים ואלו שלא הועברו לגישור בראשות שופטת בדימוס שמוסכמת על הצדדים. כולי תקווה שאכן נצליח לפתור את מכלול הנושאים ונצא לדרך חדשה למען כלל העובדים ברשות. עיריית קריית שמונה פועלת על פי חוקת העבודה ומכבדת את עובדיה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!