"אני רואה בהכשרה המקצועית משהו שהמדינה צריכה לקחת אחריות ולא לברוח, שחייב להפוך לתוכנית לאומית" אמר יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אלי אלאלוף בפתח פאנל שנערך אתמול (שלישי) במסגרת יום ההכשרה המקצועית בכנסת. "היום אין שום מערכת שמתכננת לא לטווח הקצר ולא לארוך. אין תשובות לתעשייה. התקציב להכשרה מקצועית למבוגרים הוא 125 מיליון שקל בלבד. פריון זה באופנה עכשיו, מנכ"ל משרד האוצר עצמו עומד בראש הועדה שדואגת לנושא הזה. אבל עם תקציבים כאלה, ומערכת שמטולטלת משמאל לימין משיקולים לא ענייניים, קשה לטפל בסוגיה שהיא בעיני לאומית".
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) התריע בדיון כי "אין התייחסות בכלל לנושא הזה בתקציב הדו שנתי". לדבריו, כבר שנתיים שאין אף אחד במדינת ישראל שאחראי על תחום ההכשרה המקצועית בישראל. "שנתיים התחום הזה היה יתום במדינת ישראל, והיה צריך להרים את זה הילד היתום הזה באיזו שהיא צורה. עכשיו ביתרו את משרד הכלכלה, ונראה מה יהיה".
הצעת חוק שיזמו חברי הכנסת אלאלוף וטרכטנברג להקמת מועצה לאומית להכשרה מקצועית, שתהיה מעיין מקבילה למל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) נדחתה ביום ראשון לדיון בעוד שלושה חודשים בוועדת השרים לענייני חקיקה, לבקשת שר העבודה והרווחה.
פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית ספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, אמר כי יש לפעול ביחס להכשרה המקצועית כשם שפעל שר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין, אשר הורה למל"ג לבנות תכנית שתעניק לכל אזרח עם תעודת בגרות זכאות להשכלה אקדמית. לשם כך קרא להשוות את ההשתתפות במימון ההכשרה המקצועית, כמו במוסדות האקדמיים המתוקצבים. לדבריו, היות וצעד שכזה יוביל לפנייתם של אנשים ממסלולים אקדמיים על תיכוניים למסלולים מקצועיים, הערכתו היא כי העלות התקציבית של מהלך כזה תעמוד על כמיליארד שקלים. "אין תשואה יותר גדולה לאזרחים ולמשק מההשקעה הזו. אם צריך לממן זאת על בסיס של חוב לעתיד – אני אומר כן. כי האנשים שילמדו יוכלו להחזיר את זה בעתיד הרבה יותר בקלות" אמר.
נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אמרה כי לא ניתנת די תשומת לב בדיון הציבורי והתקציבי לנושאי ההכשרה של ההון האנושי בישראל, זאת בשעה שהפריון בישראל נותר נמוך מממוצע ה-OECD. לדבריה, ניתן לראות כי על אף שבמקצועות המסחר והתעשייה בישראל רמת ההשכלה הממוצעת גבוהה מממוצע ה-OECD, מיומנויות הבסיסיות (קריאה, מתמטיקה ושימוש במחשב) בישראל נמוכות יותר. "ההשכלה לא מתורגמת למיומנויות שבסופו של דבר משפיעות על שוק העבודה. כשאנחנו משווים את המיומנויות של האוכלוסייה הבוגרת בישראל הן בהחלט נחותות ביחס לממוצע ה-OECD. בענפים בהם יש לנו פער שלילי במיומנויות הבסיסיות, יש לנו גם פער בפיריון" הסבירה פלוג.
פלוג הסבירה כי השוק הפרטי מתקשה לתת מענה ליצירת מערכת הכשרה מקצועית, כיוון שמי שנדרש להכשרה שכזו, בדרך כלל בתחילת הקריירה שלו, יתקשה לממן את הכשרתו. "בנושא של חינוך, והכשרה מקצועית בתוכו יש 'השפעות חיצוניות חיוביות' – כלומר שהרווח לכלל הוא יותר גדול יותר מאשר הרווח למי ששותף להכשרה ולכן הפרטים ישקיעו פחות ממה שנדרש" אמרה פלוג, "לכן ברור שהממשלה צריכה להיות מעורבת בהכשרה המקצועית גם בפיקוח וגם במימון. הפתרון הבסיסי של הכשרה מקצועית שתמומן או תסובסד בצורה ניכרת על ידי הממשלה נראה כפתרון הנכון". לדבריה ההוצאה הממשלתית על הכשרה בישראל היא נמוכה מאוד – פחות ממחצית ממה שמושקע במדינות ה-OECD. "יש לפעול להעלאת המיומנויות הבסיסיות. להגדיל את ההשקעה במערכת החינוך ואת ההשקעה בתכנים טכנולוגיים. ולהגדיל את ההשקעה בהכשרות מקצועיות" סיכמה.
"מדינת ישראל במשך למעלה משני עשורים שמה את מלוא מרצה ויהבה על החינוך העיוני והאקדמי" אמרה מיכל צוק המשנה למנכ"ל משרד העבודה והרווחה והממונה על התעסוקה. חינוך עיוני ואקדמי הם לא דברים רעים, אבל אם רוצים להסתכל על מכלול שלם ולהידמות למדינות אליהן אנו רוצים להדימות, צריך לחזק את מערך ההכשרה המקצועית".
למרות תמימות הדעים ששררה בין משתתפי הכנס, נראה כי הבשורה בתחום ההכשרה המקצועית עוד רחוק. מנתונים שפורסמו היום בוועדת הכלכלה, עולה כי תקציב ההכשרות המקצועיות של משרד העבודה צנח מ-2002 ב-80% ומספר התלמידים צנח בשיעור דומה, וכי התקציב שעמד ב-2002 על 273 מיליון שקלים, יעמוד בתקציב הקרוב על פחות מחצי, כ-130 מיליון שקלים בלבד.
