חוק ההסדרה אושר בקריאה טרומית – 58 תומכים מול 50 מתנגדים.

לאחר ששר האוצר, משה כחלון אמר כי לא יתמוך בחוק הנוגד את עמדת היועץ המשפטי, חזר בו והצביע בעד החוק. בתמורה להצבעתו של כחלון, הבטיח לו נתניהו כי לא יקדם את החוק מעבר לכך.

חוק ההסדרה הוגש על ידי חברי הכנסת יואב קיש (הליכוד), שולי מועלם-רפאלי ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי). למעשה מדובר על שלוש הצעות חוק הבאות להסדיר ישובים ישראלים ביהודה ובשומרון, אשר נבנו או הורחבו ללא הליך תכנון מסודר, על קרקע שזכויות השימוש בה אינן נתונות בידי רשויות המדינה, ובלבד שהדבר נעשה בתום לב או בהסכמת רשויות המדינה.

בית המשפט הוא לא נציג השמאל

מגישי החוק וחברי הכנסת התומכים, חגגו: "כפי שהצלחנו במשימה הזאת, כך נצליח גם להבא – בנחישות, באמונה, ותוך שיתוף פעולה עם ראש הממשלה ושאר מפלגות המחנה הלאומי. זאת המתנה הכי טובה שיכולנו להעניק במלאת יובל להתיישבות", אמר שר החינוך ויו"ר מפלגת הבית היהודי, נפתלי בנט. שרת התרבות רגב אמרה, "עם ישראל לא זר בשילה, בית אל ועלי ולא זר בעמונה."

שרת המשפטים איילת שקד התייחסה לאישורו של החוק היום בקריאה טרומית ואמרה, "כמו שאמרתי לא פעם, הריבון הוא הכנסת ותפקיד בית המשפט לבחון האם הממשלה עומדת במה שחוקקה לה הכנסת או במה שהיא עצמה קבעה.

"אני לא חושבת שבית המשפט הוא נציג השמאל או עוין למתיישבים ביהודה ושומרון. הוא מתנהל על פי שיקול דעתו המשפטי, ולכן בשעה שהכנסת תשנה את כללי המשחק, המצב המשפטי שיונח בפני בית המשפט יהיה שונה והוא יוכל לבחון את פסיקתו מחדש. כמובן שמדינת ישראל תכבד את פסיקת בג"ץ."

"חוק ההסדרה יעבור בעזרת ה' בארבע קריאות בחודש הקרוב ויהיה חלק חשוב בתהליך הנורמליזציה של מאות אלפי התושבים ביהודה ושומרון," מאר ח"כ בצלאל סמוטריץ', מיוזמי החוק. "ההסדרה ביו"ש תתקדם תוך שמירה על כבודו של בית המשפט," הדגיש סמוטריץ'.

ח"כ אמיר אוחנה: "לא רק הערבים שמעולם לא התגוררו שם וספק אם אי פעם דרכו שם הם בני אדם. גם המתיישבים, שהפריחו את השממה והיו חלוצים ליישב את אדמות יהודה ושומרון, חבלי מולדת חשובים שלנו, גם הם, וילדיהם, ומשפחותיהם – הם בני אדם, ונכון להסתכל על התמונה המלאה. זהו יום של חג להתיישבות, ויום של אושר לציונות ולמדינת ישראל".

באופוזציה: כעס על כחלון ודאגה לשלטון החוק

באופוזיציה זעמו, "‏הצהרה שהחוק לא יפגע בבית המשפט העליון? מעולם לא נשמע תרוץ כל כך מגוחך." אמרה ח"כ ציפי לבני, בתגובה להסבריו של שר האוצר בנוגע לשינוי עמדתו בהצבעה. "החוק כבר פוגע ובענק. לא רק בבית המשפט – אלא ביסודות הדמוקרטיה הישראלית. הממשלה יכולה להצהיר גם שעכשיו אמצע הלילה – ואולי באמת החושך יורד עם החקיקה."

גם ח״כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) הצביעה על כחלון כאחראי: ״כחלון חזר למימדיו הטבעיים – לא שומר סף, לא עלה תאנה, משת״פ של ממשלת ימין קיצונית וחסרת אחריות. אמור לי מיהי הממשלה בה אתה יושב ואומר לך מי אתה."

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) תקף במליאת הכנסת את חוק ההסדרה:
"כמו בפרשת כרם נבות והמלך הרשע אחאב, הממשלה הזו החליטה לגזול אדמות מפלסטינים – אם לא במסגרת החוק, אז במסגרת הכוח – גם אחאב דיבר על פיצוי כספי. גם אחאב הציע לנבות חלופת קרקע. אבל כולנו יודעים מה קרה בסוף."

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הביעה דאגה מכך שהחוק הוא שלב בדרך לסיפוח השטחים: "הדרך סלולה לשליטה באוכלוסייה אזרחית שתוביל אותנו בסופו של דבר למדינה דו לאומית."

חה"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) הביע דאגה לשלטון החוק, "הימין הקיצוני כבר הכריז לא פעם שאיננו מוכן לחלוק את כס השלטון עם הרשות השופטת, ומדינת ישראל נותרת עם רשות אחת, בלי בלמים ובלי חסמים." ח"כ סתיו שפיר אמרה: "חוק עמונה הוא החוק להסדרת עבירות על החוק, שאומר שמי שיש לו חברים בממשלה יכול לעבור על החוק והם כבר ידאגו לו לפיצויים של מיליארדים מכיס הציבור"

יאיר לפיד יו"ר מפלגת 'יש עתיד': "לחוק ההסדרה יש חלק מרגיז וחלק עצוב. החלק המרגיז הוא שהחוק הזה במילא לעולם לא יקרה, אבל בדרך הוא יפגע בצה״ל, בבית המשפט, בחברה הישראלית ובכנסת. החלק העצוב הוא שעובדים על המתיישבים. שוב יפיחו בהם תקוות שווא, שוב יגידו להם שיהיה בסדר, ושוב הם יגלו בסוף שרק עשו עליהם סיבוב בשביל לקבל כמה כותרות" חברו לסיעה ח"כ עפר שלח אמר: "אין בחוק הזה לא סדר ולא הסדרה, כמו שבממשלה הזו אין מושל ואין שלטון. כל מה שיש בה הוא ספין ופוליטיקה, שאורך חייהם הוא מכותרות האינטרנט של הבוקר ועד למהדורת הערב בטלוויזיה.

ההסדר ועמדת היועץ המשפטי

לפי ההסדר המוצע, אם לא הוכיח אדם את בעלותו על הקרקע, היא תירשם על שם הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה והשומרון, ואם הוכיח אדם את בעלותו על הקרקע, יופקעו זכויות השימוש ויועברו לממונה, ואותו אדם יהיה זכאי לדמי שימוש במקרקעין או לקרקע חלופית. ההפקעה תעמוד בתוקפה עד להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות הישראלית בו. כמו כן, עד להשלמת הליכי התכנון יותלו הליכי האכיפה, הצווים ופסקי הדין בקשר למבנים ביישובים אלה, והם יפקעו עם השלמת הליכי התכנון.

בהצעה מפורט הליך פיצוי אותם פלסטינים שהוכיחו בעלות על הקרקע. על פי החוק, פלסטיני שיוכיח בעלות יהיה זכאי לפיצוי כספי בגובה 125% מערך הקרקע, או לקבלת קרקע חלופית, לפי בחירתו.

"מטרת הצעת החוק היא לאפשר את הסדרתם של יישובים ביהודה והשומרון שנבנו או הורחבו ללא הליך תכנון מסודר על ידי אזרחים ישראלים בתום לב, או שהמדינה הייתה שותפה בהקמתם ובבנייתם", נכתב בדברי ההסבר של החוק. "הריסה של מבנים ומתקנים ביישובים ישראלים כאלה, משמעותן פגיעה קשה במי שמתגורר בהם".כך התבטא בעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט "גם כשמדינה נאבקת בטרור היא נדרשת לפעול במסגרת החוק. אין חורים שחורים. לעולם המדינה תהא כפופה לשלטון החוק. כך גם בהקשר של הסדרת בנייה בלתי חוקית בהתיישבות", אמר מנדלבליט.

הוא הוסיף כי "כיועץ המשפטי לממשלה, אני מחויב לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, שהיא כיום מציאת פתרונות משפטיים שימנעו פינוי של בנייה שהוקמה במעורבות של הרשויות. אבל לעולם הפתרונות המשפטיים הללו יהיו בגדרי החוק".

מנדלבליט הבהיר כי חוק ההסדרה אינו הפיתרון. "אין לקבל פתרונות – גם לא בדרך של חקיקה – שאינם עומדים בדרישות הדין, במקרה הזה, המשפט החוקתי והמשפט הבינלאומי. גם אין לקבל חקיקה שפוגעת במעמדו של בית המשפט העליון".

הוא ציין כי "כאשר בית המשפט העליון פוסק ביחס למקרה קונקרטי שהמדינה נדרשת להרוס בנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית מוסדרת, על המדינה לפעול לקיום פסק הדין ככתבו וכלשונו. כפי שאמרתי בעבר, עלינו לכבד את פסיקותיו של בית המשפט העליון. חובה זו אף מקבלת משנה תוקף גם כאשר עמדתנו שהוצגה בפני בית המשפט נדחתה".