בימים האחרונים התפרסמו נתונים על גיוס לצה"ל, בין הנתונים המשמעותיים: ירידה כללית באחוזי הגיוס, ירידה במספר הגברים שמתגייסים ליחידות לוחמה ומנגד, עליה בגיוס בנות דתיות, עלייה בגיוס חרדים ועלייה של 400% בגיוס ליחידות לוחמה של נשים. על פי דובר צה"ל, יותר גברים מתעניינים בתחומי הטכנולוגיה ביניהם חיל המודיעין, סייבר ותיקשוב.

נועם קדוש, התגייסה באוגוסט האחרון לקרקל ומתייחסת לנתונים, אמרה "אני לא חושבת שקרבי זה שירות יותר משמעותי מתחום הטכנולוגיה כי פיתוח טכנולוגי זה מאוד חשוב לצה"ל כדי ליצור יתרון טכנולוגי על האויב, אבל אני מניחה שהרוב שפונים לשם זה כן ממקום של משהו שיותר נחשב ומתפיסה של מה יצא לי מזה בעתיד."

חיילות וחיילי גדוד קרקל, 2014 (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

חיילות וחיילי גדוד קרקל, 2014 (צילום: הדס פרוש / פלאש 90).

"אנשים יודעים שיש להם שירות חובה, אז זה יכול לקחת למחשבה אינטרסנטית בקטע של 'מה אני אוכל לעשות עם זה אחרי השירות', להיות בקרבי זה לא מקדם אותי אחרי השירות." אומרת נועם.

חשוב לי לתרום

"המילה "ציונות" בלבד כבר אינה מספיקה כדי להשאיר בצבא קצינים שצריכים לשלם שכר דירה ומשכנתה, ומביטים על הבניינים מעבר לכביש, בהרצליה פיתוח, שבהם מציעים שכר כפול ותנאים טובים יותר." כתב יוסי יהושוע מ'ידיעות אחרונות' לפני שנה, ונראה שדייק. הנתונים מחזקים את המגמה שנחשפה בשנים האחרונות, כניסת שיח השוק החופשי לתוך המערכת הצבאית – שאלות כמו 'מה יותר כדאי לי?' ו'מה יותר משתלם לי?' מחליפות שאלות כמו 'מה צריך?' או 'איך אוכל להיות אחראי על צה"ל?'.

נתון נוסף שמאשש את המגמה הזו נחשף ב'דה מרקר' לפני כשנה – עלייה בשיעור הקצינים ומשרתי הקבע המשתחררים מיוזמתם מתפקידים איכותיים במקצועות הטכנולוגיים. הכוונה היא לקצינים טכנולוגיים צעירים, אשר צה"ל מעוניין בהמשך שירותם ואילו הם בוחרים להשתחרר ולעזוב את הצבא.

בעוד שבשנת 2011 נרשם שיעור עזיבה של 13% בקרב קצינים במקצועות איכותיים אלה, במחצית הראשונה של שנת 2015 זינק שיעור העזיבה ל–34%. נתונים אלו מצביעים על העובדה כי יוצאי יחידות מודיעין וטכנולוגיה, נחטפים לעולם ההייטק ומתקשים להישאר בצה"ל. צה"ל מצידו מנהל מאבק קשה במטרה להשאיר אצלו את כוח האדם האיכותי, ונדרש להתחרות במשכורות הגבוהות שמציעות חברות הטכנולוגיה האזרחיות, ובמיוחד נאלץ להתמודד עם תפיסת השוק המחלחלת למערכות שלו.

הדר זילברשטיין, שהתגייסה לא מזמן לחיל התיקשוב בתפקיד תוכניתנית מספרת על חשיבות התפקיד, "תפקיד התוכניתנית הוא מאוד משמעותי בצה"ל, זה לתכנן את כל המערך הניהולי-טכנולוגי, החל ממיון גרביים בבקו"ם עד כיפת ברזל, ניהול ימי חופשה, למעשה אנחנו מיועדים לנהל כל התוכנות הממוחשבות שצה"ל עובד איתן."

זילברשטיין מספרת כי המוטיבציה שהניעה את הבחירה שלה להתגייס לתפקיד אינה תועלתנית, "חשוב לי לתרום, לחיות בתחושה שאני פה וטוב לי, אני רואה את זה בתור שליחות. זה צורך בלתי נפרד, ואנחנו מספקים את זה. בעיני כל החברים שלי והמשפחה זה נתפס כחשוב וכתרומה. הרבה גאים בי."

יותר חרדים – פחות קרבי

הנתונים מראים כי מאז שנת 2010 ירדו אחוזי הגיוס ב-3.5% ועומדים כיום על 72%. על פי דובר צה"ל, מדובר בירידה טבעית כאשר חלה עלייה דמוגרפית של ציבורים שלא מתגייסים לצה"ל. כמו כן נרשמה מגמת ירידה בדירוג הרצון של החיילים לשרת בתפקידי לחימה כאשר בשנת 2015 רצו -71.9% להתגייס לקרבי ובשנת 2016 ירד האחוז ל-69.8%.

מהנתונים עולה עוד כי למרות שצה"ל לא עמד ביעד גיוס חרדים, ניכרת עלייה מתמדת בגיוסם וכיום משרתים בצה"ל כ-5,000 חרדים. בחודש הקרוב תוקם פלוגה חרדית נוספת בחטיבת הצנחנים, ומנהלת ייעודית עבור ציבור החיילים החרדי, שתטפל בצורה יעילה ומרוכזת יותר בצרכים הייחודיים שיש לחרדים בצבא.

בניגוד לירידה בשיעור הגיוס הכללי ניכרת עלייה משמעותית בגיוס בנות דתיות, 10% יותר מבשנת 2015. כמו כן, בשנים הקרובות שם לו הצבא למטרה להגדיל את גיוס הבדואים פי 3, וכן ניכרת גדילה בגיוס של דרוזים בעיקר לגדוד חרב, ולקורס טיס כאשר היום ישנם 6 דרוזים בשלבים שונים של הקורס.