דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
צה"ל

צבא וחברה / קיצור השירות בצה"ל, כפי שמוצע בחוק ההסדרים, חותר תחת צבא העם

אלו הרוצים בקיצור השירות הצבאי משתמשים בסוגיית 'השוויון בנטל' כסיבה מרכזית. במערכת הצבאית רואים בקיצור השירות מדרון חלקלק לעבר הפיכת צה"ל ממודל 'צבא העם' ל'צבא מקצועי'. מעבר להשפעות הערכיות על החברה הישראלית והסולידריות בה, יש לכך השלכות ביטחוניות מרחיקות לכת.

מה מניע את הרוצים בקיצור השירות? (צילום: פלאש 90).
מה מניע את הרוצים בקיצור השירות? (צילום: פלאש 90).
מיכל רוטנברג
מיכל רוטנברג
כתבת צבא וחברה
צרו קשר עם המערכת:

ביום חמישי השבוע התקיים דיון שני במספר בוועדת חוץ וביטחון בסוגיית קיצור השירות בצה"ל. כזכור, על פי המלצות ועדת שקד משנת 2014 שירות הגברים בצה"ל קוצר מ-36 חודשים ל-32 חודשים, למתגייסים החל מסוף חודש מאי 2015. על פי המתווה הרב-שנתי לתקציב הביטחון, למתגייסים החל משנת 2020, יקוצר השירות בחודשיים נוספים ויעמוד על 30 חודשים בלבד.

"לנוכח מפת הסיכונים, למיטב ידיעתי, צבא 'מתנדבים' לא יצליח לקיים הגנה אפקטיבית בישראל, ולכן יש הצדקה לשירות חובה, אך עדיין הוא חייב להיות שוויוני", אמר בדיון פרופ' אסא כשר.

מה עומד מאחורי 'השיוויון בנטל'?

ד"ר קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי מספק הסבר למגמה המתגברת הקוראת ל'צבא מקצועי', "הצבא לא מצמצם כי הוא רוצה, הוא מצמצם כי אין לו ברירה, הוא כפוף לדרג המדיני. הצבא לא היה מקצר את השירות. זה נגד האינטרסים של הצבאי. זה פוגע בכל גרף האימונים, בכל ההכשרות ומצמצם משמעותית בכוח אדם". מיכאל אומר כי למרות כל הביקורות אין עיניין בחיסכון תקציבי, הסיבה המרכזית שהוא מזהה וגם מעוגנת בהמלצות ועדת שקד שבחנה את קיצור השרות הוא עיניין השיוויון בנטל.

קובי מיכאל (התמונה באדיבות המצולם).
קובי מיכאל (התמונה באדיבות המצולם).

"הדרג המדיני מסביר את זה בצורך להקל על הדור הצעיר. מאז מחאת קיץ 2011 חלו תהליכי שחיקה שגרמו לכך שבקרב הציבור התורם התחזקה התחושה שהם פראיירים הם נושאים את העבודה, מיסים, את עולה של החברה, התחושה של חוסר שיוון בנטל היא מה שהעלתה את מפלגת 'יש עתיד' עם 19 מנדטים בכנסת ה-19."

סוגיית ה'שיוויון בנטל' היא אחת מהמחלוקות הציבוריות הסוערות בשנים האחרונות. אם בעבר ציבורים כמו חרדים ובנות דתיות לא היו מתגייסים כמעט בכלל, על פי נתוני הגיוס שפורסמו בימים האחרונים ניכרת עלייה משמעותית בקרב המתגייסים החרדים, 5,000 בשנה, וכן עלייה של 10% בגיוס בנות דתיות לשירות, כך על פי דובר צה"ל.

מיכאל מתייחס לחלק מהנתונים האחרונים המצביעים על ירידה כללית באחוזי הגיוס, "יש ירידה במוטיבציה לתפקידי לוחמה וזה מטריד ובעייתי". הוא מסביר את הדרישה לשיוויון בנטל גם כשחיקה ערכית, ולא רק דרך הרצון בשוויון. "מה המשמעות של צבא חובה, מה המשמעות של הצבא בחברה? האם יש לו תפקיד בהבניה של האתוס של האומה? בעולם של גלובליזציה הדבר הזה יוצר תחושות לא נוחות בקרב הציבור שתופס את עצמו כמי שנושא את עול האחריות החברתית כמו צבא, מיסים ועוד וזה יוצר ירידה במפלס המוטיבציה."

המדרון החלקלק

"ככל שיצמצמו את זמן השירות נלך לכיוון צבא מקצועי" הוא מוסיף, וכמו כמעט מתנבא "יכול להיות שנגיע לנקודה שמודל השירות החובה כבר לא יהיה רלוונטי. יש עם זה מספר בעיות, המודל של צבא חובה מאפשר לצבא להגשים את מלוא הפוטנציאל של ההון האנושי לטובת הצרכים שלו. ברגע שאין שירות חובה, אין לו ממה לברור ואז הוא צריך לפתות את האנשים בכסף. ברגע שאתה מחליש את ההיגיונות של המודל של צבא חובה – צבא העם, אנשים יחליטו לא לשרת בצבא."

בקו"ם תל השומר (צילום: תומר ניוברג / פלאש 90).
בקו"ם תל השומר (צילום: תומר ניוברג / פלאש 90).

הרמטכ"ל "מאוד מודאג" מהמצב לטענתו של מיכאל, "סיפור אזריה הוא נייר הלקמוס של הציבור הזה. העובדה שהצבא וראשיו לא נמצאים בקונצנזוס. יש שסע שהולך ומתרחב ומערער על מעמדו של הצבא. ברגע שהמגמה תימשך הצבא יאבד מחשיבותו והשפעתו."

מיכאל מודאג גם ממה שיקרה למערך המילואים, "צריך לזכור ששירות החובה, מעבר לעובדה שהוא ממלא את השורות, הוא הבסיס של שירות המילואים והוא עדיין הנתח המשמעותי של צה"ל. אם לא יהיו מספיק לוחמים בחובה, לא יהיו מספיק במערך המילואים".

פרופ' אסא כשר הוזמן להשתתף בוועדה, ומצביע על הדרך הנכונה לדעתו לפיתרון הבעיה, "המדינה חייבת שתהיה לה תשובה טובה לאזרח מדוע היא מבקשת ממנו להפסיק את מהלך חייו לתקופת זמן מסוימת, ולעבור למסגרת צבאית. התשובה היא שותפות של האזרחים באחריות הגנה על המדינה. יש חובה לחתור לשוויון מלא באחריות, ובמצבים שבהם יש אי שוויון נתון, למשל חרדים או נשים, צריך להיכנס לתהליך רציני ואף היסטורי כדי להגיע לאיזון, ולחתור אליו כל הזמן".

גם שארי הדוברים בוועדה קצין החינוך הראשי תא"ל אבנר פז-צוק וראש חטיבת תכנון ומנהל כח האדם תא"ל ערן שני, הביעו דאגה למערך המילואים ולמוטיבציה של המתגייסים – נוכח קיצור השירות ותוצאותיו. פרופ' אבי בן בסט מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, הביע את תמיכתו בקיצור השירות, אך התנגד למגמה של סטייה ממודל צבא העם, גם מסיבות כלכליות. "ישנם מחקרים המראים כי במדינות שעברו לצבא 'מקצועי', יש ירידה משמעותית באיכות כח האדם", אמר בן בסט.

"הוועדה שמעה הרבה ניסיונות להסביר, אך עדיין לא שמעה הסבר משכנע מדוע היא נדרשת עכשיו לחוקק את קיצור השירות שיחל להשפיע על חיילים שיתגייסו ביוני 2020 " אמר יו"ר הועדה אבי דיכטר (הליכוד) וחתם בחוסר שביעות רצון את הוועדה.

בסיום הוועדה, לאור התחושה כי ראשי הגופים בצה"ל לא סיפקו מספיק מידע על השפעת קיצור השירות על הצבא ונוכח היעדרם של אנשי האוצר בדיון, לא התקבלה החלטה, ודיון נוסף אמור להיערך ביום חמישי הקרוב.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!