אנשי "השחר הזהוב" עשו פוגרום במחנה הפליטים סודה באי היווני צ'יאוס. כ-60 בריונים המזוהים עם התנועה הניאו-נאצית, פשטו על המחנה בלילה שבין רביעי לחמישי, כשבידיהם אלות ואבנים, ולאחר שפרקו את זעמם באלימות נגד הפליטים הסורים, הציתו את אהלי הפליטים ונמלטו.

אנשי "השחר הזהוב" נכנסו למחנה הפליטים, המשמש כביתם של יותר מאלף בני אדם מרביתם נמלטו ממלחמת האזרחים בסוריה, דרך השער הראשי. מספר פליטים נפצעו מההתקפה ופונו לבית החולים באי, ביניהם אשה בהריון וגבר שגוגלתו נסדקה כתוצאה מאבן שהושלכה עליו. המשטרה היוונית הגיע למחנה ופיזרה את ההמולה, עצרה כ-50 אנשים, ביניהם לפחות שניים שאינם יוונים אלא מתנדבים שהגיעו למחנה על מנת לסייע לפליטים.

פעילות עם ילדי הפליטים במחנה סודה (צילום: תמר דרסלר)

תנועת השחר הזהוב התפרסמה בשנת 2011 שעה שגדלה והתפשטה ברחבי יוון, תוך שהיא קונה לעצמה מקום לגיטימי בציבוריות היוונית. פעילי התנועה ניסו לתת מענה ליוונים העניים, בעזרת מבצעי חלוקת מזון וחלוקת בגדים באתונה, ושכונות עניות של ערים נוספות. כמו כן, הפעילו 'כוח שיטור' בשכונות עניות שבהן גרים יוונים ומהגרים. לאחר דיווחים רבים על כך שהתנועה מתאכזרת לזרים ומהגרים, והאשמה כי אנשי התנועה רצחו את הזמר היווני פבלוס פיסס בספטמבר 2013, הוצאה התנועה מהחוק וחברי פרלמנט שכיהנו מתאמה נאסרו.

לא שותקת מול ניאו-נאצים

תמר דרסלר, עיתונאית 'מעריב' ועובדת סיוע, מכירה את מחנה סודה לפני ולפנים – היא היתה מבין המתנדבים הישראלים שהגיעו למחנה הפליטים על מנת להקים במקום בית ספר לילדים ולבני הנוער.

פעילות עם ילדי הפליטים במחנה סודה (צילום: תמר דרסלר)

"למרות שהחוק היווני מחייב, ילדי הפליטים לא זוכים שם לחינוך", מספרת תמר. "ארגון שווצרי BAAS הקים שני בתי ספר בעיר כיוס הסמוכה לשני מחנות הפליטים. הקמנו גם מרכז נוער אליו מגיעים נערים ונערות בגילאי 14-20. המתנדבים לא יודעים ערבית, הערבית שלי נחשבת שם לטובה," צוחקת. תמר מתרגשת לספר על הקשר עם הילדים שאוהבים מאוד להגיע לבית הספר, "יש משהו בילדים הסורים, הם מאוד דומים לנו".

התנדבות וסיוע לפליטים לא זרים לתמר, היא היתה כבר בכל העולם – אך המתקפה של פעילי השחר הזהוב הוציאה אותה משלוותה. "היוונים סובלים מאבטלה גבוהה והמון פליטים הגיעו לאיים, אבל אני לא מבינה ולא אבין ניאו-נאציזם. "התנאים שם, כמובן, גם ככה בסיסיים. ואחרי התלאות, לחוש כזה חוסר ביטחון בסיסי – זה נורא. ובאופן כללי אסור שתהיה סובלנות כלפי אלימות גזענית, ובטח שלא ניאו-נאצית כמו שלהם."

תמר מתכוונת לחזור ליוון בתחילת דצמבר והיא מגייסת מתנדבות ומתנדבים ישראלים. בעיקר זקוקים לעובדים סוציאלים, רופאי שיניים ומתנדבים שירצו לעבוד בבית הספר שם. "התנאים לא קלים, צריך לעבוד קשה, וצריך להתחייב לפחות לשבועיים. אבל זה שווה את זה." אומרת תמר. כאן תוכלו למצוא עוד פרטים.