דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה מאורגנת

עם הפנים קדימה / איך צריכה להיראות העבודה המאורגנת בעידן מהפכת המידע?

מיקור חוץ, העסקה בצורת מכרזי המונים, החלפת עובדים ברובוטים ותופעת ה"עצמאיים לכאורה": כנס בנושא אתגרי העתיד בעבודה המאורגנת ניסה להתחיל לתת תשובות לשאלות הבוערות של עולם העבודה במאה ה-21.

עובדי היי טק למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: Phil Whitehouse)
עובדי היי טק למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: Phil Whitehouse)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

בשנים האחרונות עברו על עולם העבודה הישראלי והעולמי שינויים מרחיקי לכת: היווצרות מגזר עובדי ההיי-טק, התרחבות אופן ההעסקה של מיקור חוץ, יצירת דפוסים חדשים של יחסי עבודה ועוד. מכלול שינויים זה הוא שהוביל את קרן פרידריך אברט ביחד עם המחלקה לקשרים בינלאומיים בהסתדרות ליזום כנס מיוחד, שעסק באתגרי העתיד של העבודה המאורגנת, בתוך המציאות המשתנה.

"הדיגיטציה משנה את האופן שבו אנחנו עובדים, מתנהלים ומתנהגים. הדיגיטציה שינתה באופן יסודי את ממד הזמן והמקום, שכבר אינם חשובים" אמר פיליפ פושה, מנהל מכון המחקר של פדרציית האיגודים המקצועיים האירופיים שהשתתף בכנס. "אנחנו ממציאים רובוטים שיכולים לבצע עבודות שאינן נעימות. ייתכן שיפוטרו עובדים והמקצוע שלהם יעלם לנצח. מנגד – צריך מי שיפתח את הרובוטים האלה. יש מי שטוען שצריך לדחוף עוד ועד קדימה, כי יווצרו עבודות חדשות. אבל מה יהיה המאזן? האם יווצרו יותר עבודות ממה שיתבטלו? קשה לצפות את העתיד מבחינה זו". מה שברור לדבריו הוא שעולם העבודה הולך ומשתנה, ואיגודי העובדים צריכים להתאים את עצמם לשינויים אלו ולהישאר רלוונטיים.

התאגדות בתנאים של מיקור חוץ

"לפני קצת יותר משנתיים יו"ר ההסתדרות הנכנס הפקיד בידי את ההקמה של איגוד מקצועי חדש שלא היה קיים קודם" אמר יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, ההיי-טק והאינטרנט בהסתדרות. "כיום מייצג האיגוד כ-19 אלף עובדים, 2.5% מהעובדים המאורגנים בישראל. לפני 5 שנים לא היה להם ולו בדל של קשר למושג עבודה מאורגנת, לא ראו או דמיינו אי פעם שיהיו קשורים לאיגודי עובדים". השינוי לדבריו היה סביב גל של התארגנויות חדשות במשק הישראלי, כשהמוטיבציות המרכזיות היו השגת ביטחון תעסוקתי והתמודדות עם שחיקת השכר. "בחלק גדול מהתעשיות האלה יש מושג כזה שבגיל 40-45 אתה נחשב לזקן ואפשר להחליף אותך בעובד צעיר, ואותה אוכלוסיה של עובדי הייטק התחילה להזדקן" הסביר חלוצי.

במרכז - יו"ר איגוד ההיי טק והסלולר יקי חלוצי (צילום: סבין פרנק).
במרכז – יו"ר איגוד ההיי טק והסלולר יקי חלוצי (צילום: סבין פרנק).

לדבריו של חלוצי הכלכלה הדיגיטלית מציגה שני אתגרים מרכזיים: הגלובליזציה – אותה הציג כיצירתן של שרשראות ייצור גלובליות, ומיקור החוץ. "כעובד יכול להיות שיהיו לך חברי צוות שיושבים במזרח אירופה או במקומות אחרים בעולם, ולא בטוח שהמנהל שלך יושב פה בארץ ונמצא אתך בקשר אישי, פנים אל פנים. אפשר לפטר אותך בטלפון, או לעשות לך שימוע מרחוק לפני פיטורין. יכול להיות שהמנהל הבכיר יותר שיושב כאן בארץ לא נוגע לשום דבר שקשור אלייך". לדבריו, מו"מ לקראת הסכם קיבוצי במצב כזה מתנהלת עם ההנהלה המקומית, שצריכה מצידה לקבל אישורים מההנהלה העולמית.

לבעיית מיקור החוץ יש דוגמאות ברמה המקומית והגלובלית כאחד. "כשאני עושה הסכם עבודה בסלקום, למשל, התנאים הקיבוציים לא יחולו באופן אוטומטי, אלא אם כן אתעקש על זה, על עובדי מיקור החוץ, שהם בדרך כלל החוליות היותר חלשות של שרשרת הייצור של חברת הסלולר" אמר. מנגד ישנן חברות היי טק שהתאגדו שכל פעולתן היא במתן שירותי מיקור חוץ בתחומי המחשוב לחברות אחרות "ברגע שהלקוח יגיד שהוא לא זקוק לשירות, המעסיק שמולו אני עושה את ההסכם הקיבוצי, נס טכנולוגיות, לא יוכל להבטיח את הביטחון התעסוקתי. ברגע שמזמין השירות מפסיק את השירות, אין יותר עבודה" אמר חלוצי.

בהיבט הגלובלי אמר חלוצי כי כי העבודה במדינות העולם השלישי זולה מבארץ "אלא שנוצר מצב שהרבה מאוד קוני שירותים בעולם, לא רוצים לעבוד עם חברות הודיות כי איכות העבודה פחותה". לכן לדבריו פיתחו החברות שיטה של יצירת צוותים ישראלים או אירופית, כשמאחוריהן 'צבאות של מתכנתים הודים זולים'. "לעובדים יש ידע בראש, וזה הכוח הארגוני וכוח המיקוח שלהם" הסביר חלוצי. "מספיק שמפתח הידע ייקח אותו וילמד אותו למישהו זול יותר – והעבודה עוברת למקום אחר בעולם. זה משהו שאנחנו מתמודדים אותו תדיר – העברת הידע, שהיא גם סוג של מיקור חוץ בהיבט גלובלי".

עובדי ECI, צילום: באדיבות דוברות ההסתדרות
עובדי ECI, צילום: באדיבות דוברות ההסתדרות

לדבריו של חלוצי לעבודה המאורגנת עשוי להיות תפקיד בהתמודדות עם חלק מהבעיות הללו, הסכמים קיבוציים יכולים לאפשר מסגרות של פרישה מרצון ושל הגנה על העובדים החלשים יותר בחברות, גם אם לא למנוע פיטורין לחלוטין. היבט נוסף הוא שככל שבענפים אלו תהיה לעבודה המאורגנת אחיזה גבוה יותר, אפשר יהיה לדחוף בהן את התנאים באופן ענפי.

טכנולוגיות חדשות, אתגרים חדשים

תופעה נוספת שהצביע עליה פיליפ פושה היא נושא 'מכרזי ההמונים' (Crowedwork), פרסום מכרז לביצוע פרויקט, המזמין את ההמון להגיש הצעת מחיר לביצועו וזאת לכאורה בלא קיום של יחסי עובד-מעביד. לדברי פושה מדובר במגמה צומחת, המקיפה כ-5 מיליון עובדים באנגליה, 2.2 מיליון עובדים בהולנד, ו-36% מהמועסקים באוסטריה. "אפשר לקחת לדוגמה את אובר שאומרים – אנחנו לא מעסיקים אותך, רק אומרים לך איפה תוכל למצוא לקוחות. האם העובדים הללו 'מעסיקים' את עצמם? האם החוק מגן עליהם? אלה שאלות גדולות שאנחנו כארגוני עובדים צריכים לדון בהן, כיצד להגן על העובדים במציאות המשתנה". שי בירן יו"ר אגף הכלכלה בהסתדרות הביע חשש שניסיונות התארגנות של עובדים 'עצמאיים לכאורה' המבקשים לשפר את תנאיהם, עשויים להיתקל בהתנגשות עם חוקי ההגבלים העסקיים.

פיליפ בושה, אחראי מחקר בפדרציית איגודי העובדים (צילום: סבין פרנק).
פיליפ בושה, אחראי מחקר בפדרציית איגודי העובדים (צילום: סבין פרנק).

לדברי פושה הדיגיטליזציה של עולם העבודה מרחיבה את הפער בין המדינות המפותחות והעשירות, והמדינות המתפתחות והעניות, כשקצב ההתפתחות רק הולך ומרחיב את הפערים. פערים נוספים מפניהם התריע הם פערים מגדריים, הנובעים בין היתר מהכשרה דיגיטלית לא מספקת לנשים ולנערות "אם לא נקבע חקיקה בנושא הכשרה דיגיטלית לנשים הפער רק ילך ויגדל". פער נוסף הולך ומתפתח הוא הפער בין צעירים למבוגרים, המתקשים להסתגל לטכנולוגיות החדשות. בגרמניה למשל, אמר כי 22% ממבקשי העובדה עושים זאת באמצעות האינטרנט.

תחום נוסף שנפתח כאתגר בפני האיגודים המקצועיים בעידן הדיגיטציה הוא השמירה על פרטיות המידע של העובדים. "אדם שעובד על תחזוקה של מעליות, הוא עובר בין מקומות, והבוס שלו רואה בכל שניה ושניה איפה הוא ומה הוא עושה, ויכול גם לבחון באיזה מהירות הוא עובר מנקודה לנקודה. יש לו כרטיס פנימי, שאולי המעסיק שלו יכול לבדוק גם מה הוא אכל לצהרים" אמר.

במסמך המלצות שניסחה פדרציית האיגודים המקצועיים האירופית לארגונים החברים בה, המליצה על בחינה מדוקדקת של מיקור חוץ, הן בתוך מקומות העבודה והן בהעברת פרוייקטים לביצוע חיצוני, והשפעתם על תנאי ההעסקה ועל ההסכמים הקיבוציים. יש לבחון ולהיות עירניים את השפעתן של טכנולוגיות מידע ותקשורת חדשות על עולם העבודה – למשל בתחום העבודה בשעות נוספות ומהבית, צורך במיומנויות דיגיטליות חדשות, ושמירה על האיזון בין עבודה ופנאי.

המלצה נוספת היא חקירת דרכים נוספות כדי להעריך את השפעתן של התפתחויות טכנולוגיות על יחסי העבודה, כגון הדפסה תלת מימדית, משקפיים חכמות, רובוטים, הגנת מידע, וכו'. בין היתר יבחן תחום הפרטיות של העובדים, "הזכות להתנתק", הקשר בין עולם העבודה לעולם הרשתות החברתיות וכו'. טכנולוגיות מדע ותיקשורת יכולות לדברי הארגון, גם לשמש ככלי משמעותי באסטרטגיה של האיגוד המקצועי לדיגיטליזציה הוגנת של עולם העבודה.

המלצות נוספות הן לעקוב בדריכות אחר תהליכים אסטרטגיים בדיגיטליזציה בחברות המסחריות; לדרוש זכויות חדשות כמו השהיית החלטות הנהלה בדבר ארגון העבודה סביב הופעתה של טכנולוגיה חדשה; ופתיחת שורות העבודה המאורגנת לעובדים- עצמאיים תוך פיתוח כלים להגן ולסייע להם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!