הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית – תגמולים ושיקום, המבוססת על המלצות ועדת גורן, עלתה אתמול (שני) לדיון בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד). המלצות ועדת גורן, שהוגשו  ב-2010, עסקו בבחינת אמות המידה לזכאות לסיוע מאגף שיקום נכים ומאגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון.

הצעת החוק כוללת מהלך שיצמצם את ההגדרה של נכי צה"ל, במטרה לחסוך בכספי השיקום. זאת על ידי הקשחת הקריטריונים לקביעה מי יוכר כנכה צה"ל הזכאי לסיוע ממשרד הביטחון. על פי ההצעה, ייקבע מדרוג המושפע מסוג השירות של הנפגע (חובה, מילואים או קבע) ומנסיבות הפציעה או המחלה. היחס למי שייפגע מאש האויב או מתאונות אימונים יישאר ללא שינוי, אבל ההכרה במי שנפגע מסיבות שאינן צבאיות במהלך שירותו תצומצם באופן דרמטי ומי שיפגעו בעיקר הם אנשי הקבע.

נציג משרד האוצר, עופר מרגלית, הציג את הרקע להצעת החוק ואת הצעת החוק ואמר כי "תקציב אגף השיקום גדל בלמעלה מ-20% בין השנים 2009-2015. תיקון 'שער הכניסה', כלומר מי זכאי להכרה, יביא לשיפור השירות המוענק ללוחמים שנפגעו ולייצוב תקציב הביטחון".

דוגמה להשפעות שיהיו לחוק על אוכלוסיית הנפגעים העלה נכה צה"ל מאיר חלבי שהתנגד למהלך וכינה אותו "בכייה לדורות". חלבי אמר לחברי הוועדה כי "אם איש צבא קבע נוסע לבסיס ולידו נוסע לוחם והם נפגעו בתאונת דרכים, אז איש צבא הקבע יוכר כנכה תאונת עבודה וילך לביטוח הלאומי, החייל הסדיר יוכר כנכה צה"ל עם כל ההטבות שבדבר". חלבי הוסיף כי "זה מצב שיוצר חייל א' וחייל ב', חייל עם דם אדום וחייל עם דם כחול, וזה מצב שלא צריך להיות".

הקשחה נוספת הכלולה בחוק, שתחול גם על חיילי החובה והמילואים, קובעת כי חייל שנפגע במהלך חופשה יידרש להוכיח שהפציעה אינה תוצאה של "התנהגות פזיזה" על מנת להיות מוכר כנכה צה"ל או חלל צה"ל.

על סעיף זה אמר דיכטר כי "בל נשלח ידנו אל הנער. יש לחשוב שבעים פעמים לפני שחותכים משהו מהזכאויות של חיילי החובה, שכן הם מעל ומעבר וצריכים להיות מנותקים מכל הסוגיות האחרות".

ח"כ אילן גילאון (מרצ) הביע התנגדות לחוק והעביר ביקורת את אופיו. לטענתו, מביע החוק תפיסה לפיה "החייל אשם אלא אם הוכח אחרת". גילאון הוסיף כי "די לחשוב שהמדינה היא עסק. המפעל הציוני הוא לא חברה. מי שהולך לצבא מילואים, קבע או חובה הוא באחריות המלאה של הצבא".

מנגד, ח"כ עופר שלח (יש עתיד), טען כי מדובר בחוק חשוב שמחזק, למעשה, את מעמדו של הנכה. "המושג 'נכה צה"ל' מתמסמס בשל הרבה נכים שנכנסים למעמד בלי סיבה מוצדקת. זוהי הפגיעה הערכית האמתית", אמר. שלח התרעם גם על הצגת ההצעה כניסיון לחסוך בכספי השיקום ואמר כי "כי מדובר בחוק חשוב שמחזק, למעשה, את מעמדו של הנכה".

חברי הוועדה ביקשו לשמוע מהגופים השונים, שהוזמנו לדיון, על היערכותם לשינויים שמציע החוק. נציגי הביטוח הלאומי אמרו שטרם החלו להיערך, וכי הם מצפים לכ-700 פניות חדשות מדי בשנה. נציגי משרד הבריאות הביעו חשש מאנשים רבים שיידרשו לטיפול קופות החולים, שנמצאות כבר כעת בגירעונות, ואילו נציגי משרד האוצר טענו כי הם מעריכים שמדובר בכ-70 אנשים בשנה שמצבם ישתנה, אך הוסיפו שמדובר בשינוי עם אפקט מצטבר.

"מדוע משרדי הממשלה לא מדברים ביניהם לפני שהם מגיעים לדיון הוועדה, כשיש כאלה פערים? אם זה רק כמה עשרות, אז בואו נעשה שיפור באגף השיקום. בשביל זה כל הפופוליזם הזול?", אמרה ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי).

שלח התייחס אף הוא להיעדר הנתונים וטען כי בלעדיהם, דיון הוועדה בחוק "נכה לחלוטין"  והוסיף כי "זהו נושא כבד וקשה, שצריך להיות מנותק מלחץ הזמנים של חוק ההסדרים".

בסיכום הישיבה ביקש ח"כ דיכטר כי הוועדה תעודכן, בהקדם,  בנתונים המדויקים לטובת הדיונים הבאים בהצעה.