בשבועות האחרונים הוחלט במטכ"ל על בחינת שילובן של נשים בתפקידים נוספים שלא פתוחים בפניהן כיום – ביניהם, יחידות שריון, יחידת החילוץ וההצלה 669, ספינות המגן בחיל הים ויחידות המפעילות ציוד מכני הנדסי כבד. לצד הוויכוח שנפתח בקרב הדרגים המקצועיים והפוליטיים האמונים על קבלת ההחלטה, פתח הנושא ויכוח ציבורי רחב ומתוקשר, ובתוכו מגוון רחב של התייחסויות, ענייניות יותר ופחות, או אפילו לא ענייניות בכלל. הדיון, אשר יסודו מתמצה בשאלה 'האם יש מניעה בכך שאשה תשרת כחלק מצוות טנק?", הפך לעוד דיון בין מחנות.

בחינת התאמתן של נשים לתפקידים אלה מעסיקה רבות את צה"ל. מעת לעת הוא בוחן מחדש את התאמת הנשים לתפקידים בתוך מציאות בה יש שינויים אופרטיבים ומבצעיים בחיילות הצבא. כך לדוגמה, כיום בגדודי השריון ישנה פלוגה מסייעת ובה משרתים לוחמים בתפקידי חי"ר ללא הכשרה ללוחמה באמצעות טנק. דבר שיכול לגרום לחשיבה מחדש על היתכנות שילוב נשים בחיל השריון.

סוגיה נוספת, כפי שמסבירה פרופ' אורנה ששון לוי, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באונ' בר אילן, "היא נושא שהצבא לא מדבר עליו בקול רם וזה צרכי כוח האדם של צה"ל, אני לא בטוחה שהיו פותחים מיוזמתם את התפקידים לנשים רק כדי להיראות ליברלים. לצה"ל חשוב להיראות טוב אך לא עד כדי פתיחת תפקידי השריון לנשים בגלל זה. כיום, יש לו צורך אמתי כי יש מוטיבציה גבוהה בקרב נשים לוחמות.

לוחמים ולוחמות בצה"ל. למצולמים אין קשר לכתבה. צילום ארכיון: פלאש 90

"בארה"ב יש צבא מקצועי אליו צריך להתנדב, אחת הבעיות המרכזיות שלהם זה כוח אדם. רק 1 מתוך 4 שמעוניינים להתגייס עוברים את תנאי הסף ולכן מחזרים אחרי נשים כי חסר כוח אדם. אני מזהה פה אותו תהליך."

שילוב נשים בחיל השיריון עורר סערה ציבורית מכמה כיוונים: האם נשים צריכות להיות בצוות של טנק לאור ההבדל הפיזיולוגי בין נשים וגברים והדרישות הפיזיות מצוות טנק, קיומו של צוות משולב של גברים ונשים בתוך טנק שהוא מבנה מאוד צפוף וההיבט המבצעי האופרטיבי מאחר שחיל שיריון נכנס לתוך קווי האויב וכיום נשים לא עוברות את קווי הגבול.

מפקד זרוע היבשה לשעבר, אלוף במיל' יפתח רון טל, בחר לכנות את המהלך "שערורייה שתפגע ביכולת של צה"ל" והוסיף כי מי שמוביל את המהלך הוא "מטורלל".

גם השר לשעבר וגיבור ישראל, אביגדור קהלני, התייחס בראיון עם קלמן ליבסקינד ברדיו גלי ישראל לסוגייה באופן לא ענייני כאשר דיבר על תפקיד האישה בחברה "תפקידה של האישה להיות אמא, ולהביא ילדים לעולם, אחרי טראומות של מלחמה היא תהיה אחרת לגמרי". התייחסויות נוספות הגיעו מכיוונו של מיעוט רבני כמו הרב עמיחי אליהו שביקר את המהלך וטען שמדובר בניסיון להדיר את החיילים הדתיים מהצבא.

אך אמירות אלו לא נוגעות בסוגיה האמתית שעל הפרק. חברת הכנסת, סא"ל במיל' ד"ר ענת ברקו מציגה מציאות מורכבת בנושא, ומחדדת קודם כל כי "לא לשם השוויון נעשה את המהלך של שילוב נשים לחיל השריון".

ברקו מוטרדת מהשוני הפיזיולוגי בין נשים לגברים ובאופן ספציפי ביחס ללהיות אישה כחלק מצוות של טנק. "לאור מחקרים רבים שנעשו הוכח כי פלג גוף העליון של נשים יותר חלש משל גברים", היא מחדדת ואומרת כי "יש נשים חריגות אבל הקושי הוא לסחוב פגזים ששוקלים הרבה, לנקות את הטנק, לנקות את המנוע וכל אנשי צוות הטנק עושה את זה ביחד".

ברקו מוסיפה כי "מבחינה מקצועית אין בעיה לנשים, להיפך, כל הטנקיסטים עוברים ההכשרה מקצועית כחלק מהאימון שלהם. הבעיה היא טיפול בטנק והישארות בטנק לאורך שעות."

מה ההבדל בין שילוב נשים בשיריון לבין ההחלטה לפתוח את גדוד הקרקל?

"גם כשפתחנו את הקרקל היו כאבי בטן בהתחלה וגם ידענו שלא כל חיילת מתאימה לזה. לא כל אחת מוכנה לזה. אבל בבט"ש עם רובה יותר נשים יכולות להשתלב, כאן אנחנו לא מדברות על בט"ש וכלי הנשק שלך הוא טנק, זה עניין אחר".

לא רעיון חדש

נשים המשרתות בתפקידי לוחמות שריון הוא לא רעיון חדש. כבר במלחמת העולם ה-2 שירתו לוחמות סובייטיות בתוך טנקים במלחמה נגד הנאצים. גם כיום בצבאות ברחבי העולם משרתות נשים בתפקיד זה, רק לפני מספר חודשים הכריז ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, כי נשים יוכלו להילחם בחזית וכן להשתלב בכל יחידות הצבא הבריטי כולל בחיל השיריון. גם בצבאות של ארה"ב וקנדה נשים יכולות להשתבץ לכלל תפקידי הלחימה, רק לאחרונה הוכשרה, לראשונה, אישה כחלק מצוות טנק בצבא בארה"ב.

בצה"ל מחכים לתוצאות הבדיקות

דובר צה"ל תא"ל מוטי אלמוז התייחס לסוגייה ואמר כי "לפני שנוקטים עמדה – כדאי לבדוק את העובדות" עוד הוסיף כי "צה"ל הוא צבא העם, והנשים הן חלק מהעם. בשנים האחרונות פתחנו תפקידים רבים לנשים והמהלך הוכח כנכון. ככזה המאפשר לצה״ל למצות את המתגייסים והמתגייסות באופן טוב יותר בלי לפגוע ברגשותיהם של חיילינו וכמובן שבלי לפגוע באתוס הלחימה".

כמו כן התייחס אלמוז בראיון לאתר וואלה לנתוני הגיוס שנחשפו לפני מספר ימים, בהם ניתן לראות כי רק 50% מהנוער מתגייס וכן ישנה עלייה בכמות הנשים שמתגייסות לתפקידי לחימה. אלמוז התייחס גם להחלטה על קיצור השירות לגברים שנכנס לתוקף במאי 2015, "הצעד מגיע נוכח מחסור בכוח אדם שנובע מכמה סיבות, בהן קיצור השירות, הטנק צריך שיהיה בו מישהו. אנחנו נערכים לקראת פער שייווצר בעוד כשנה וחצי". הוא הוסיף כי כיום "יש כבר מדריכות שריון לא מעט שנים. הן נוהגות בטנק, תותחניות, מדריכות שריון".