דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עמונה

צומת עמונה / הוועדה המיוחדות לחוק ההסדרה החלה בדיונים מרתוניים

בפתח הוועדה הביע היועץ המשפטי לכנסת את עמדתו הנחרצת כנגד החוק והסביר כי הוא מסכן את הלגיטימציה של ההתיישבות ביהודה ושומרון, נוגד את החוק הבין לאומי ולא עומד במבחן המשפט החוקתי.

שכונת קרוואנים במאחז עמונה (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90).
שכונת קרוואנים במאחז עמונה (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90).
שי ניר

לאחר שאושר חוק ההסדרה  בקריאה טרומית בכנסת, אתמול החלו דיוניה של הוועדה המיוחדת להבאת חוק ההסדרה לקריאה ראשונה בכנסת. בראש הוועדה המשותפת לוועדת חוקה חוק ומשפט ולוועדת החוץ והביטחון עומד ח"כ ניסן סולמינסקי מהבית היהודי. כיוון שהחוק מכיל סעיף אשר נועד להפוך פסקי דין וצווי הריסה חלוטים, בבית היהודי דוחפים לקיים דיונים מרתונים ולזרז את הליך החקיקה בתקווה למנוע את הצו לפיו יפונה המאחז עמונה עד סוף חודש דצמבר.

"אני מתכוון לערוך דיון אמיתי ארוך ולא פופוליסטי. ייתכן שיביאו הצעות במהלך הדיונים שייתרו את החוק" אמר סלומינסקי בפתח הוועדה. על רקע הביקורות הקשות הנשמעות על החוק בתוך הקואליציה הוסיף הח"כ כי "מדובר בנושאים שהם בליבת הדמוקרטיה- אחרי 50 שנה המחוקק צריך להתייחס ל-450,000 שליחינו שנמצאים ברחבי הארץ ומעמדם היה תלוי. הנושאים כבדים עם אחריות גדולה." ביחס לטענות כי החוק נועד לפגוע בבית המשפט העליון אמר סלומינסקי, "אנחנו רוצים מערכת משפט חזקה ויציבה כמו שאנחנו רוצים מערכת מחוקקת חזקה ויציבה כך שאין שום רצון לגמד או לפגוע באחת המערכות. צריך לעשות סדר ואולי לשים גבולות. אני חושב שהחוק לא יפגע בכבוד בית המשפט אלא  ישים תחומים וגבולות."

אייל ינון, היועץ המשפטי לכנסת (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
אייל ינון, היועץ המשפטי לכנסת (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, הציג בפני חברי הוועדה את "המוקשים", סוגיות עקרוניות ובחלקן תקדימיות, איתן הוועדה תצטרך להתמודד. בראש הסוגיות עמדה השאלה "אם לכנסת נתונה בכלל הסמכות לחוקק ביהודה ושומרון".

היועץ המשפטי הסביר כיצד אחזה ישראל בשני הקצוות, כאשר מצד אחד החילה חקיקה בשטחים ומצד שני נמנעה מהחלת ריבונות, "ישראל המשפטית, ישראל הרשמית, ישראל המדינית, הלכה בין הטיפות. היא מעולם לא קיבלה את זה שהשטח הוא שטח כבוש במובן הקלאסי, אלא כאל שטחים מוחזקים. אחת המשמעויות של העובדה המשפטית הייתה שהשטחים האלה אינם נתונים לחקיקת הכנסת, אלא המחוקק בהם הוא המפקד הצבאי באזור. ולכן, במשך הרבה מאוד שנים הכנסת כלל לא חוקקה ביחס ליהודה ושומרון, אלא השאירה את כל נושא החקיקה לתחיקה צבאית של מפקדי האזור." ינון בדבריו הסביר כי הכנסת במהלך השנים כן החלה לחוקק ביהודה ושומרון, לא באופן שיטתי וסדור אבל הקפידה שהיא מחוקקת אך ורק חקיקה שמכונה 'חקיקה פרסונלית' או 'משפט המובלעות'. כלומר, חקיקה שעוסקת אך ורק באזרחים הישראלים שמתגוררים בשטחים אלו. לדברי ינון, הצעת חוק ההסדרה, "מבקשת לשנות את העיקרון הזה ויש מחלקות אם השינוי הזה יהיה בר-תוקף. כלומר, אם הכנסת רשאית ובעלת סמכות לחוקק על שטחי יהודה ושומרון וביחס לתושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון."

חוק ההסדרה מעלה בעייתיות גם ביחס למשפט הבינלאומי, ולדברי ינון, "ההסדר המוצע לא יתקבל כהסדר לגיטימי שעולה בקנה אחד עם האמנות הבין-לאומיות על-ידי מדינות בעולם". עם זאת, הוא הסביר כי מצב זה קיים במידה רבה גם היום, כשמדינות העולם לא רואות בפעילות ישראל בשטחי יהודה ושומרון כפעולות חוקיות.

ח"כ ניסן סלומינסקי (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
ח"כ ניסן סלומינסקי (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

ינון הוסיף והתייחס לכך שההתנחלויות עשויות להתפס כפשע מלחמה עפ"י אמנת רומא, עליה חתומה הרשות הפלסטינית, המוגדרת כ"העברה במישרין או בעקיפין על-ידי הכוח השולט של חלקים מהאוכלוסייה האזרחית שלו לתוך השטח שהוא שולט בו, או הגליה או העברה של אוכלוסיית השטח הכבוש, כולה או חלקים ממנה, בתוך שטח זה או מחוץ לו". והוסיף תוך התייחסות לדברי סלומינסקי בפתח הישיבה, כי הוא "מפנה את תשומת הלב של חברי הכנסת לזהירות הנדרשת בטענה שנשמעת בזמן האחרון יותר ויותר על כך שאותם מתיישבים הם בעצם שליחים של המדינה, ונשלחו על-ידי המדינה והמדינה עודדה אותם. הטענה הזאת היא חרב פיפיות והיא מאוד מסוכנת, ואני ממש מבקש מכם להיזהר בלהשמיע אותה בצורה כל כך חזקה, כי בסוף היא עלולה לחתור תחת הלגיטימציה הבין-לאומית של מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון".

לדברי ינון, אמנם ישנם תקדימים משפטים המאשרים את ההתנחלות בשטחים בתנאים מסוימים, בהם בג"ץ בית אל שקיבל את הטענה כי ההתנחלות היא לצרכים צבאים ובג"ץ אלון מורה האוסר התנחלות על קרקעות פרטיות ומתיר על אדמות מדינה,  אך חוק ההסדרה המוצע סותר פסיקות אלו, ובכך מסכן את הלגיטימציה של כל ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון. "כל עוד ההתנחלויות נעשות על קרקעות המדינה ביהודה ושומרון, ההתנחלויות האלה לגיטימיות. ההצעה הזאת בעצם מבקשת לשנות את הקונסטרוקציה המשפטית המרכזית שלפיה נבנתה הלגיטימציה המשפטית למפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון בכך שהיא מבקשת להכשיר יישובים שנבנו על קרקע פרטית בדיעבד. ולכן צריך להביא בחשבון שההצעה מפרקת את הבניין שעליו בנוי כל המפעל, לפחות מבחינת מה שבג"ץ קבע."

על הסדר הפיצויים לבעלי הקרקעות הפרטיות המוצע בחוק ההסדרה, מעבר לפגיעה בעיקרון הזכות לקניין פרטי,  אמר ינון כי אינם מקובלים עפ"י המשפט החוקתי הישראלי, "פרטי ההסדר, כפי שהם מוצגים כרגע בהצעות החוק השונות, אינם נוקטים בגישה שהיא היום הגישה המקובלת במשפט החוקתי הישראלי, של מידתיות, של איזונים, של מבחנים של עלות-תועלת של הפגיעה אל מול האינטרס הראוי והתכלית הראויה שאותה מבקשים להשיג."

עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, המתנגדת להצעת החוק, הוצגה בוועדה כפי שהוצגה בפני הממשלה ע"י ענת אסיף, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים "אין מקום לקדם את הצעת החוק בשל אי החוקיות החמורה הגלומה בה העולה עד כדי מניעה משפטית".

ח"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) אמר בישיבה, "אין כאן מלחמה ומאבק אלא רצון להשיג תכלית שתתיישב עם עקרונות המשפט החוקתי והמנהלי. החוק משקף שינויים חיוביים והכרחיים המתחייבים מכוח כללי הצדק היושר והמוסר. לא נעים לי לפוצץ את הבלון שנקרא מפקד צבאי. מי שקובע את המדיניות הוא לא המפקד הצבאי – שום צו לא ניתן לו לחתום ללא אישור אנשי משרד המשפטים ומי שקובע בסוף היום את המדיניות היא הממשלה. שאלת התכלית הראויה היא פוליטית וצריכה להיות מוכרעת כאן ואל מול אלפי בתים באיו"ש ביחס לאנשים שלא גרו שם מעולם- זה מדתי לתת פיצוי כספי. החוק חוקתי, מדתי ועומד בסטנדרטים הבינ"ל".

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה, "זה אחד הימים הקשים בכנסת. סרט רע קורה למדינה שלי. זה חוק לא חוקי לסיפוח השטחים. התוצאה תהיה מדינה דו לאומית ובוודאי לא דמוקרטית. הפלסטינים ידרשו זכות הצבעה לכנסת וינהרו לקלפיות זו הסכנה האמתית למדינה. אתם נותנים כלים בידיי הבי די אס שישמשו נגדנו ומסירים את השכפ"ץ מחיילי צה"ל. גם אם נתניהו יצטרך להיות מתישהו בבימ"ש ישראלי- הדבר האחרון שאני רוצה- שיהיה בבימ"ש בהאג. צריך להיערך דיון בדלתיים סגורות על משמעות החקיקה ביחס להליכים בביה"ד בהאג". לבני דרשה כי היועצים המשפטיים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים יופיעו לדיון.

ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת) אמר, "אנחנו שוב בדילמה עד כמה להשתתף בדיון כזה שהוא הצגה של דמוקרטיה. מדובר בחוק שהוא ביטוי לעמדה פוליטית של סיפוח השטחים תוך התעלמות מהמצב המשפטי ועימות חזיתי איתו. בעבר היה ניסיון של הכנסת להכשיר את ערוץ 7 ובימ"ש פסל זאת. גם כאן הדרג הפוליטי מנסה להכשיר פעילות עבריינית. זו חקיקה שנועדה להכשיר שוד מזוין של אדמה פרטית. התיאבון הולך מעבר לעמונה- לכל שטחי C. אתם לוקחים את הציבור לעימות ששני העמים ישלמו עליו. אין לכם זכות לגרור את כל האזור לכך".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!