דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משפט

פרידמן-אלבשן, הנשיא, והצעת הקואליציה: המדריך להצעות הרפורמה במערכת המשפט

מי ימנה שופטים, איך פוסלים חקיקה, מה תפקיד היועצים המשפטיים ועוד: נקודות הדמיון והשוני בין המתווים שהוצעו לשינוי מערכת המשפט

בית המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בית המשפט העליון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ניצן צבי כהן
טל כספין
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

הניסיון למצוא פשרה בנושא השינויים במערכת המשפט הובילו ליצירת מתווים חלופיים לתכנית שמקדמים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. דניאל פרידמן, יובל אלבשן, גיורא איילנד וגיורא ירון הציגו אתמול מתווה מפורט, שהתקבל באהדה על ידי לוין ורוטמן. הנשיא הציג בשבוע שעבר קווי מתאר למתווה נוסף, אותו הוא צפוי להציג בצורה מפורטת בימים הקרובים. צוותים נוספים של משפטנים שעובדים עם בית הנשיא עובדים על מתווים נוספים, שפרטי אחד מהם הודלף לתקשורת ללא שם, אך הנשיא התנער ממנו.

מה האפשרויות המוצעות, ומה הנקודות שבמחלוקת?

חוקי יסוד

המצב כיום: הכנסת מחוקקת ומשנה חוקי יסוד ברוב רגיל ובהליך דומה להליך חקיקה רגיל, כשהשוני המרכזי הוא בצורת הניסוח של החוק. עד היום, בג"צ מעולם לא ביטל חוק יסוד. עם זאת, בפסק דין משנת 2021 שעסק בחוקיות הסדר 'ממשלת החילופים', הבהירו שופטי בג"צ כי לשיטתם יש להם אפשרות לעשות זאת בתנאים מסוימים.

כל ההצעות מבקשות לקבוע כי בג"צ לא יוכל לשנות או לפסול חוקי יסוד. עם זאת, קיימים ביניהם הבדלם בכל הנוגע לאופן אישורם של חוקי יסוד.

הצעת הקואליציה אינה כוללת כל שינוי בהליך החקיקה של חוקי היסוד עצמם, דבר המעורר את החשש שממשלה תוכל להתחמק מביקורת שיפוטית פשוט באמצעות הגדרת חוקים כחוקי יסוד והעברתם ברוב רגיל.

אלבשן ופרידמן מציעים כי חוקי יסוד יתקבלו או ישונו ב-4 קריאות, כשהרוב הדרוש לשם כך יהיה 61 בכל אחת מהקריאות. במידה והרוב נמוך מ-70 תתקיים הקריאה הרביעית רק לאחר הבחירות לכנסת הבאה.

בנאום הנשיא הרצוג שם דגש על הצורך בקביעת חוק יסוד החקיקה אשר יקבע בין היתר כי: "חוק יסוד ייכנס לספר החוקים ככזה רק לאחר שהכנסת הצביעה בעדו בהסכמה רחבה, ובתהליך שיכלול ארבע קריאות, בתנאים שיסוכמו בהדברות". הכיוון שמתווה הרצוג הוא גם הענקת מעמד מיוחד לחקיקת חוק יסוד.

פסילת חוקים רגילים על ידי בג"צ

המצב כיום: מאז פסק דין המזרחי בשנת 1995 בו הבהיר בג"צ לראשונה כי יש לו הסמכות לבטל חוקים ברוב רגיל בין השופטים, ביטל בג"צ 22 חוקים.

לפי הצעת ועדת החוקה פסילת חוק על ידי בג"צ תתאפשר רק בדיון בהרכבו המלא וברוב של 4 חמישיות מבין חבריו, ורק במידה והחוק סותר חוק יסוד. הצעת חוק פרטית שהגיש יו"ר הועדה ח"כ שמחה רוטמן, מבקשת לקבוע כי פסילת חוק תעשה רק בהסכמה פה אחד של כלל השופטים.

אלבשן ופרידמן מציעים כי לשם פסילת חוקים ידרש בג"צ לדון בהרכב מלא ולקבל החלטה ברוב של שלושה רבעים מחבריו.

בנאום הנשיא הרצוג הציע כי חוק יסוד החקיקה "יעגן גם את סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד, וזאת באמצעות הרכב ורוב שייקבעו בהסכמה".

פסקת התגברות

המצב כיום: המצב בו הכנסת מחוקקת מחדש חוק שבוטל אינו מוסדר בחוק ולא התרחש מעולם.

הצעת ועדת החוקה מבקשת לקבוע כי הכנסת תוכל לשריין חוקים מפני פסילה או לחוקק אותם מחדש לאחר שנפסלו בבג"צ תוך ציון שהחוק תקף 'על אף האמור בחוקי היסוד'. חוקים שכאלו יוכלו לעבור ברוב של 61 חברי כנסת. בג"צ לא יוכל להתערב בחקיקה שכזו עד לאחר שנה מחילופי הכנסות. במידה והכנסת החדשה תאשר את החוק מחדש לא יוכל להתערב בו בג"צ לצמיתות.

אלבשן ופרידמן מציעים כי הכנסת תוכל לחוקק מחדש באופן מיידי חוקים שבוטלו על ידי בג"צ ברוב של 65 קולות. עם זאת, יתאפשר לה לחוקק אותם מחדש גם ברוב של 61 קולות, אך הם ייכנסו לתוקפם רק חצי שנה לאחר השבעת הכנסת הבאה – באופן שיאפשר לכנסת הבאה לבחון אותם מחדש.

בנאום הנשיא, אמר כי במסגרת חוק יסוד החקיקה "תיקבע תכולת סמכותו של בית המחוקקים להתגבר על פסק דין שפסל חוק שהכנסת חוקקה, וזאת באמצעות רוב והליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה".

מינוי שופטים

המצב היום: בוועדה למינוי שופטים 9 חברים: 3 שופטי בית המשפט העליון, 2 נציגי לשכת עורכי הדין 2 נציגי הממשלה ו-2 נציגים של הכנסת, שלפי הנהוג אחד מהם חבר אופוזיציה. במינוי שופטים לעליון נדרש רוב של 7 חברי ועדה דבר המחייב גיבוש הסכמה רחבה בין הקבוצות השונות.

הצעת ועדת החוקה היא שוועדה למינוי שופטים תמנה 9 חברים ותכלול רוב מובנה לממשלה: שר המשפטים ושני שרים נוספים, שלושה חברי כנסת בהם יו"ר ועדת חוקה, ח"כ נוסף מהקואליציה וח"כ מהאופוזיציה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים בדימוס שייבחרו על ידי שר המשפטים בהסכמת הנשיאה. בחירת שופטים תעשה ברוב רגיל, כולל שופטים בבית המשפט העליון.

הצעת חוק פרטית של יו"ר הועדה שמחה רוטמן מבקשת לאמץ את המודל האמריקני לפיו הממשלה תבחר את שופטי העליון באופן ישיר, לאחר מכן יתקיים להם שימוע בוועדה בכנסת והם יובאו לאישור מליאת הכנסת. כהונת השופטים בבית המשפט העליון תוקצב ל-12 שנים.

מתווה אלבשן פרידמן מציג שתי חלופות: החלופה הראשונה מבטיחה רוב לממשלה בוועדה לבחירת שופטים שתהא מורכבת מ-11 חברים: שר המשפטים ושני שרים נוספים, יו"ר ועדת חוקה, שני חברי כנסת שייבחרו על ידי הקואליציה, שני חברי כנסת שייבחרו על ידי האופוזיציה, נשיאת העליון ושני שופטים נוספים שייבחרו על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון (אין מניעה שייבחרו שופטים בדימוס). בחלופה זו בחירת שופטים לבית המשפט העליון תיעשה ברוב של שמונה חברים בוועדה באופן המחייב הסכמה רחבה. בחירת שופטים לבתי המשפט המחוזי והשלום תעשה ברוב רגיל.

החלופה השניה אותה מציעים אלבשן ופרידמן הינה ועדה המורכבת מ-12 חברים ש-4 מהם נבחרים על ידי הקואליציה, 4 על ידי האופוזיציה ו-4 שופטים. המינויים לבית המשפט המחוזי והשלום  – ידרשו הסכמה של 7 חברים שלפחות שניים מהם מהקואליציה, שניים מהאופוזיציה ושלושה שופטים. המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת 'תיבת נוח': בכל פעם ימונו שניים, אחד מינוי של הקואליציה ואחד מינוי של האופוזיציה, כשלנשיאת העליון יש זכות וטו פעם אחת בקדנציה של הכנסת על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על מועמד של האופוזיציה, ולשר המשפטים ישנה זכות וטו פעם אחת בקדנציה של הכנסת על מועמד של האופוזיציה.

בנאום הנשיא הרצוג ביקש הרצוג לקבוע כי "לכל אחת משלוש הרשויות יהיה ייצוג שווה בוועדה, בנוסף לנציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. בתוך נציגי הרשות המחוקקת יהיה נציג אופוזיציה, שייבחר על ידי האופוזיציה. אופן בחירת נציגי הציבור, לרבות תנאי הסף שלהם וסוגיית ייצוג עורכי הדין בוועדה – יוסכם בהידברות בין הצדדים". אפשר להבין מדברים אלה שלקואליציה לא תהיה שליטה מלאה בוועדה, אלא תדרש הסכמה עם השופטים, נציגי האופוזיציה או נציגי הציבור.

עילת הסבירות

המצב היום: עילת הסבירות היא כלי משפטי המאפשר לשופטים לפסול החלטות מינהליות בשל 'חוסר סבירות'. במסגרת המהפכה החוקתית התרחב השימוש בה באופן משמעותי, והחל מפרשת דרעי-פנחסי בשנת 1994 נעשה בה בין היתר שימוש לפסילת מינויים ממשלתיים. על עילת הסבירות נטען מצד מבקריה כי היא כללית יותר מאשר כלים משפטיים אחרים כגון 'חוסר תום לב', 'חוסר מידתיות', או 'היעדר משוא פנים' ומאפשרת לשופטים לצקת יותר מערכיהם האישיים להליך המשפטי.

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הציג בפני ועדת החוקה נוסח לדיון המבקש לקבוע כי בתי דין לא יוכלו לדון בסבירות החלטות הממשלה, ראש הממשלה, השרים או נבחרי ציבור אחרים. עם זאת, נוסח זה טרם הבשיל לכדי הצעת חוק של הוועדה. גם לוין דיבר על 'ביטול עילת הסבירות', אבל לא הציג הצעת חוק בנושא.

הצעת חוק שהוגשה על ידי 37 חברי כנסת מהקואליציה איננה מתייחסת ישירות לעילות הסבירות אך מבקשת לקבוע כי לא תהיה כל ביקורת שיפוטית על מינויי שרים למעט עמידת המינויים בתנאי הכשירות הקבועים בחוק יסוד הממשלה. הצעת חוק נוספת עליה חתום בין היתר יו"ר ועדת חוקה ח"כ רוטמן מבקשת לקבוע כי הכרזה על ראש הממשלה כנבצר תתקבל רק על ידי ראש הממשלה עצמו או הממשלה ברוב של שני שליש מחבריה.

לפי הצעת אלבשן-פרידמן הפיקוח השיפוטי של בג"צ על רשויות המינהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות – אולם עילת הסבירות לא תוכל לשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת. כמו כן לא תשמש עילה זו להתערבות בהחלטה שעיקרה הקצאת מקורות וסדרי עדיפויות תקציביים, כפי שנקבעה על ידי הרשות המוסמכת. מינוי של שר או ראש ממשלה שקיבל את אמון הכנסת יהיה כפוף לביקורת שיפוטית אך ורק בעילות פורמליות וטכניות או לפי קיום הוראה ספציפית בחוק יסוד.

בנאומו, התייחס נשיא המדינה לעילת הסבירות ואמר: "אפשרות בלתי מוגבלת לשימוש בעילת הסבירות, עלולה להפוך לתשתית לכניסה בלתי מידתית של הרשות השופטת, לטריטוריה מובחנת ומיועדת של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. יש מקום לשימוש בעילת הסבירות, שהיום מוגבלת ממילא למקרים של חוסר סבירות קיצוני, תוך תיחום והבחנה של דרג נבחר ודרג ממונה".

מעמד היועצים המשפטיים

המצב היום: היועצים המשפטיים במשרדים כפופים ליועץ המשפטי לממשלה, הם לא ממונים על ידי השרים ואלה לא יכולים לפטרם. היועצים המשפטיים הם המפרשים המוסמכים של החוק, ולשרים ולממשלה אסור לפעול בניגוד לעמדתם. במידה והיועץ המשפטי לא מעוניין להגן על החלטות הממונה עליו בבית המשפט, אסור לו להביא ייצוג חלופי.

על פי התבטאויות שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת החוקה רוטמן, בכוונתם להפוך את משרות היועצים המשפטיים למשרות אמון הממונות על ידי השרים, וכן להפוך את חוות דעתם לחוות דעת מייעצת בלבד שאיננה מחייבת. עם זאת, טרם נוסחה הצעת חוק ממשלתית או הצעת חוק של ועדת החוקה בנושא. הצעת חוק פרטית ברוח זו הוגשה על ידי ח"כ אליהו רביבו (ליכוד).

אלבשן ופרידמן מציעים לשמר את המצב לפיו משרת היועצים המשפטיים איננה משרת אמון. על פי המתווה אותו הציעו, חוות דעתם של היועצים המשפטיים מחייבת את השרים, אולם במידה והיא מובאת למליאת הממשלה – החלטת ממשלה גוברת עליה, והיא נותרת בגדר ייעוץ בלבד. הממשלה ושריה זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם. במקרה שהיועץ המשפטי מסרב לייצג את עמדתם כפי שהיא, ייעשה הייצוג על ידי עו"ד אחר בשירות המדינה המוכן לכך או על ידי עו"ד פרטי.

נשיא המדינה לא התייחס בנאומו לסוגיית מעמד היועצים המשפטיים.

העומס בבתי המשפט ואמון הציבור

נשיא המדינה התייחס בנאומו גם לסוגיות נוספות, שאינן נגזרות מהצעת הרפורמה של הקואליציה. כך, הבהיר כי במדינות ה-OECD היחס בין מספר השופטים למספר האזרחים גדול פי שלושה מהקיים בישראל. המערכת לדבריו, איננה עומדת כיום בנטל של פתיחת למעלה משמונה מאות אלף הליכים משפטיים חדשים בשנה.

לפיכך קרא לממשלה בתיאום עם נשיאת בית המשפט העליות לקדם תוכנית רב שנתית לצמצום פער זה בכמות השופטים, וכן בייעול ההליכים המשפטיים במטרה לשים סוף לעינויי דין ולסחבת ולהגביר את אמון הציבור.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!