"היום אנחנו 2,500. בואו נעשה סדר, זה לא 2,500 כבאים מבצעיים – זה כלל המערך. אנחנו 1,800-1,900 מבצעי, זה בדיחה". כך אמר אברהם אנקורי יו"ר ארגון הכבאים הארצי בדיון שנערך לפני שנה בדיוק, בסוף נובמבר 2015, בוועדת המשנה לכבאות והצלה בכנסת. "1,900 נותנים מענה לכל מדינת ישראל. חסרים לנו, כמו שציינתם, לא הרבה, עוד איזה 3,000-4,000 כבאים ואז אנחנו נהיה די בסדר" אמר.
"בשנה האחרונה נקלטו משהו בסדר הגודל של מאה ומשהו כבאים. אבל זה מחזיר אותנו לאסון הכרמל – גם אז מערך הכבאות צעק לכוח אדם. אז נכון שבשש השנים מאז האסון נקלטו כ-700-800 כבאים, אבל עדיין יש חוסר משווע של כוח אדם" אמר אנקורי הבוקר לדבר ראשון. "בימים האחרונים הכבאים עבדו מסביב לשעון, והם פשוט בקריסה פיזית. אם היה ביומיים-שלושה האחרונים עוד אסון בסדר גודל כזה במדינה – אף אחד לא היה יכול להגיע ולכבות אותו, כי פשוט אין מספיק כוח אדם. הממשלה צריכה היום לאור אירועי הימים האחרונים ובפרט בחיפה – לקבל החלטה ולהוציא גיוס חירום של לפחות 500-700 כבאים, אחרת האסון הבא בדרך". על פי דוח סיכום השנה של הרשות הארצית לכבאות והצלה – מאז הקמת הרשות ב- 2013 כחלק מלקחי השריפה בכרמל גוייסו 685 לוחמי אש חדשים, ובשנים 2016-2018 צפויים להיות מגוייסים עוד 226.
אנקורי העלה באותה ועדה בעיה חמורה – הפרישה המבצעית לכבאים מותאמת לא לנורמה המקובלת בגופי הביטחון – אלא על פי המקובל בשירות המדינה. דהיינו לוחם אש יוצא לגמלאות בגיל 67. "כל מי שיושב כאן מבין שזה הזוי ושזה לא יקרה, מה גם שאנחנו איזה זן נכחד, כי הרבה מתים. מתים ממחלות סרטן ומתים מפציעות, מתאונות וכאלה" אמר אנקורי, "אם אני אזרח במדינה ואני יודע שמי שאמור לבוא להציל אותי זה כבאי שנושק לגיל 70, שהוא בקושי מתפקד אחרי 40 ומשהו שנים שהוא לחם באש והציל חיי אדם, אני חושב שכשלנו פה. כשלנו כישלון אחד וכמובן הכול פה מתבטא בכסף."
לדברי אנקורי, הפתרון שמציעה נציבות שירות המדינה הינו החלת בדיקה רפואית, אשר עובדים שלא יעברו אותה יפוטרו. ועד העובדים מתנגד לתוכנית כזו, שלא יוסדרו במסגרתה גם תנאי הפרישה של עובד כזה. "רק בחמש-שש שנים האחרונות אנחנו גילינו שאזבסט זה מסרטן כשהוא נהיה חלקיקים. את יודעת בכמה שריפות אני הייתי? אכלנו את האזבסט, בלענו אותו, מי יודע מה יש לי, או לאחרים. אנחנו הולכים להציל חיי אדם ואנחנו בעצמנו הולכים. גיל 67, כסף זה מה שמחזיק את האנשים? נראה לכם שזה הגיוני לבוא לאיים עליי 'תשמע, אתה לא כשיר מבחינת בריאות, תפנה הביתה'? זה נראה לכם שזה יקרה? זה לא יקרה" אמר.
גם כיום, שנה לאחר הישיבה, אומר אנקורי לדבר ראשון כי לא חלה כל התקדמות בנושא, וכי עמדת האוצר בנושא קשיחה – "מה שאומר שעדיין יש כבאים בני 60 ומעלה במבצעים, בשטח עכשיו, וקשה לקבל את זה. וכשאתה בא לאוצר ואומר להם 'זה אנשים שנותנים 40 שנה מהחיים שלהם, לא ייתכן להוציא כבאי בן 58-60 למבצעים' עונים לך 'אם הוא לא רוצה לעבוד – שילך הביתה'. זו תשובת האוצר, המדינה לא מעוניינת לעודד את האנשים שיפרשו אחרי עשרות שנים שתרמו בהצלת חיים".
הכבאים אינם נהנים מאפשרות לפרישה מוקדמת כפי שמקובל בגופי הביטחון האחרים, אולם גם במקרה של פציעה או מוות חלילה, הם אינם זכאים לטיפולו של משרד הביטחון כמו שוטרים או אנשי שב"ס. אנקורי סיפר על ישיבה שערך עם השר לשעבר לבטחון פנים איציק אהרונוביץ: "שאלתי אותו, אם עכשיו יש מלחמה ונופל טיל אני הולך לביטוח לאומי ואתה הולך למשרד לביטחון פנים, למשרד הביטחון. אז הוא לקח פתק, הוא רשם משהו, הפך, רשם ונתן לי. קראתי – הוא רשם 'בשעה טובה, קיבלת', כשהפכתי לצד השני אז ראיתי שאני בן ערובה, כי הוא רשם לי 'ויתור על זכות ההתארגנות והשביתה'. אז אמרתי לו 'אוקיי, אני אמשיך ללכת לביטוח לאומי ואתה למשרד הביטחון'. זאת אומרת לוקחים את הכבאים, 2,500 עובדים, ומחזיקים אותם בני ערובה, אם אתם רוצים לעבור למשרד הביטחון, תוותרו על זכות ההתארגנות".
"למערך הביטחון יש את ההגדרות שלו ויש לו את התנאים שלו", אמר באותה ישיבה דיאא אסדי, סגן בכיר באגף השכר באוצר. "במסגרת המשא ומתן הדבר הוצע לכבאים, להיות סוג של עוד מערך ביטחוני – המחיר שהיה, כמו שבמשטרה אין ועד עובדים, אין התארגנות. בוא נגיד ככה, בנקודת הזמן של הרפורמה התפיסה של המדינה והשאיפה של המדינה, כן לקחת את הכבאים כעוד מערך ביטחון ולעשות את זה כמו המשטרה, אממה? ועד העובדים לא הסכים לזה, ההסתדרות גם לא הסכימה לזה". כיום לדבריו, מתייחסים לכבאים כאל עובדי מדינה רגילים, והכללים החלים עליהם הם אלו החלים על עובדי מדינה רגילים.
את נושא זה הציפה כעת, כשמאות כבאים נאבקים בשריפות ברחבי הארץ, גם הכבאית לילך סרפיאן יחזקאל בדף הפייסבוק שלה:
ממשרד הביטחון נמסר: חוק הנכים שחוקק עוד בראשית ימי המדינה עוסק בהכרה ובמתן זכויות לחיילים שנפגעו תוך ועקב שירותם. בהמשך חוקקו שורה של חוקים נוספים, שהשוו את מעמדם של משרתי כוחות הביטחון האחרים למעמדם של חיילי צה"ל. אין חקיקה המעניקה זכויות לפי חוק הנכים ללוחמי האש. מעמדם של לוחמי האש הוסדר לאחרונה בחקיקה, ובין היתר הוקמה רשות שהחליפה את מערכי הכיבוי הקודמים שהיו מושתתים על מערכים עירוניים ואזוריים. במסגרת החקיקה נקבע מעמדם של לוחמי האש כעובדי מדינה ונקבעו זכויותיהם. גם במסגרת זו לא מצא המחוקק לנכון להשוותם לחיילים.
ממשרד האוצר, נציבות שירות המדינה ורשות הכבאות וההצלה הארצית לא נמסרה תגובה לכתבה נכון לשעה זו.
