ביום שלישי הקרוב עתידה ועדת הכספים לדון בפרק בחוק ההסדרים הנוגע לחברות ארנק. הצעת החוק כוללת שורה של תיקונים לחוק הקיים שנועדו לצמצם את השימוש הנעשה בחברות אלה כדרך להתחמק מתשלום מסים.

תיקון החוק יעניק לרשות המסים יותר סמכויות. עם זאת, על פי דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה, הרשות לא מנצלת את הסמכויות הקיימות כבר בידיה בנושא חברות ארנק.

וללא אכיפה, לתיקוני החקיקה אין ערך.

מהן חברות ארנק?

חברות ארנק, כפי שמעיד הכינוי, הן חברות שנועדו לשמש כארנק לבעליהן. הן מקבלות הכנסות ומעבירות אותן לבעלי החברה. לחברות מן הסוג הזה אין פעילות עצמאית נפרדת מהיותן צינור להעברת כספים. חברות הארנק, או כפי שהן מכונות בחוק, חברות מעטים, מוקמות על מנת לאפשר לבעליהן לשלם מס נמוך יותר בהשוואה לפעילות כשכיר.

כדי להבין כיצד פועלות חברות ארנק צריך להבין רעיון בסיסי במערכת המס: עקרון השקילות המיסויית.

ככלל, מערכת המס אמורה לשאוף לרמת מיסוי דומה בין שכיר לבין בעל חברה, ככל שהכנסתם דומה. זאת כדי למנוע תמריץ לשכיר לפעול כחברה על מנת לשלם מס נמוך יותר. מדרגת השכר הגבוהה ביותר בישראל עומדת על 48% והיא חלה על מקבלי שכר של כ 35,000 ש"ח בחודש. נוסף על מס הכנסה משלם השכיר גם ביטוח לאומי בשיעור של עד 12% משכרו. ברמות שכר גבוהות יכול השכיר לשלם כ-60% מס (הכנסה וביטוח לאומי) משכרו.

מנגד, מס החברות עומד היום על 25% ומס על דיבידנד עומד על 30% (במקרה שמקבל הדיבידנד מחזיק יותר מ 10% מהחברה) כך שלמעשה נטל המס על בעל חברה עומד על 47.5% בלבד. לצורך הדוגמה, סמנכ"ל שיווק של חברה גדולה שמקבל משכורת חודשית של  50,000 ש"ח ימצא את עצמו משלם מס וביטוח לאומי בגובה של קרוב ל-30,000 ש"ח ונשאר עם הכנסה נטו של כ-20,000 ש"ח. אותו אדם, אם היה פועל באמצעות חברת ארנק, חברת הארנק הייתה משלמת 12,500 שקלים מס חברות. את שאר הסכום הייתה החברה מעבירה לבעליה כדיבידנד על סך 37,500. על הדיבידנד היה על בעל החברה לשלם מס בגובה 11,250 ש"ח. סה"כ אותו אדם היה משלם על הכנסתו מסים בסך 23,750 ש"ח ונשאר ביד עם הכנסה נטו של 26,250 ש"ח. ואילו המדינה הייתה מאבדת הכנסה בגובה של כ 6,250 ש"ח.

מצב זה חורג מעיקרון השקילות המיסויית. על פי התכנון במשרד האוצר, מס החברות צפוי לרדת שוב בשנה הבאה כך שהרווח האישי מפעולה באמצעות חברות ארנק  צפוי לגדול עוד יותר.

חברות הארנק מייצרות פרצה נוספת דרכן בעליהן יכולים להתחמק מתשלום מסים. נחזור לדוגמה של אותו סמנכ"ל שיווק שפועל באמצעות חברת ארנק. לאחר תשלום מס חברות נשאר בקופת החברה שלו 37,500 ש"ח. במקום למשוך את כל הכסף מהחברה כדיבידנד, אותו אדם יכול להחליט למשוך סכום נמוך יותר ולשלם רק עליו מס. את יתרת הכסף הוא יכול להשאיר בקופת החברה שנמצאת בבעלותו. בכסף שנשאר בקופת החברה יכול אותו אדם להשתמש לצורכי החברה שהוא בעליה היחיד, לדוגמה לצורך רכישת דירה, או מטוס פרטי. בגין רכישות אלה לא ישולם מס הכנסה.

בישראל יש כ-25,000 חברות ארנק. על פי דוח שהוכן בחטיבת תכנון וכלכלה ברשות המסים, הנזכר גם בדוח המבקר, היקף ההפסד לקופת המדינה משיטת חברות הארנק נאמד בכמיליארד שקלים בשנה.

מה מציע תיקון החוק?

בתיקון החוק שמוצע כחלק מחוק ההסדרים יש שני שינויים ביחס לחברות הארנק: השינוי הראשון מקשיח את היחס לכספים המועברים מחברות ארנק לבעליהן שלא דרך דיבידנדים. לדוגמה, במידה וחברת ארנק נותנת לבעליה הלוואה, היא תהיה חייבת במס כאילו הייתה דיבידנד. אם חברת ארנק רוכשת נכס (דירה, מטוס, סירה תמונה של ואן גוך וכו') ומעמידה אותו לרשות בעליה, הנכס ימוסה כדיבידנד על פי שוויו הראלי.

השינוי השני בחוק קובע כי במצבים מסוימים ניתן יהיה להתייחס לכלל ההכנסות של חברת ארנק כהכנסות מ"יגיעה אישית" ולמסותן בשיעור דומה למס הכנסה.

אז מה בדבר אכיפה?

דוח המבקר המדינה שפורסם לפני כחודש, מתאר כשלים בגביית מסים מחברות ארנק והיעדר מיצוי סמכויות הנתונות לרשות המסים בנושא. המבקר מתייחס גם לליקויים הקיימים בחוק. אך הוא גם מתאר מצב בו הרשות לא פעלה לגביית המסים גם כשעמדה לה האפשרות לעשות כן במסגרת החוק הקיים.

מנהל רשות המסים יכול, על פי החוק, להחליט במקרים מסוימים להתייחס לכספים שנצברו בחברת ארנק כאילו חולקו כדיבידנדים ולגבות בגינם מס. על מנת לעשות זאת עליו לכנס ועדה מייעצת המונה חמישה חברים. על פי דוח המבקר, מאז 1975 לא הפעילה הרשות את המנגנון המדובר ולמעשה הוועדה המייעצת לא מונתה.

בדיון שעתיד להתקיים ביום שלשי הקרוב, צריכים חברי ועדת הכספים להתעמק בשאלה מה הטעם בחוק שלא אוכפים אותו? אם תמצא הועדה את הדרך לשכנע את רשות המסים לפעול ביתר שאת לאכיפת החוק כשמדובר בחברות ארנק, המדינה יכולה ליהנות מהכנסה נוספת של קרוב למיליארד שקלים.