שמות, פרק יט.

סיכום מצב אחרי שלושה חדשים במדבר:

עשר מכות, מעבר בים סוף, הרג צבא מצרים בים, הפיכת מים מרים למתוקים, שליו ומן כאוכל במדבר, הוצאת מים מהסלע, ניצחון מרשים על עמלק, הקמת מערך שיפוטי כעזר למשה (שרי עשרות, שרי מאות ושרי אלפים).

עם ישראל מגיע ל'הר':

א) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי׃
ב) וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן־שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר׃

מענין השימוש בביטוי 'נגד ההר' – רמז למאבק צפוי?

———-

אלוהים מדבר אל משה ומבקש להעביר מסר לעם היושב כנגד ההר:

ג) וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל־הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן־הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃
ד) אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי׃
ה) וְעַתָּה אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל־הָעַמִּים כִּי־לִי כָּל־הָאָרֶץ׃
ו) וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃

ממש נופת צופים. אלוהים הביא את עם ישראל אליו על כנפי נשרים. ועכשיו – אם תשמעו בקולי ותשמרו על הברית איתי, אתם תהיו לי עם סגולה ותקיימו מלכות כהנים קדושים.

זה נשמע פשוט נפלא – כל מה שצריך זה להסכים והחיים הולכים להיות דבש.

והעם? העם מסכים:

ז) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה׃
ח) וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה׃ 

משה מעביר את ההודעה מאלוהים והעם, חדור אמונה (לא פלא אחרי כל מה שקרה לו בשלושת החודשים האחרונים), מסכים: 'כל אשר דיבר אלוהים נעשה'.

משה חוזר לאלוהים ומעדכן על ההסכמה.

וכאן מחכה הפתעה. טוויסט בעלילה.

אלהים לא מסתפק בכך.

הוא שולח את משה חזרה ומצווה שהעם יתכונן במשך שלושה ימים לקראת מופע אורקולי שהוא מתכוון להפיק, וכל זאת כדי לוודא שהאמונה הטהורה של העם באלוהים תהייה גם אמונה במשה ותחזיק מעמד לעד:

ט) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם־בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת־דִּבְרֵי הָעָם אֶל־יְהוָה׃

ועיקר המופע הוא אלמנט הפחד – אסור בזמן המופע לאיש לגעת בהר.

מי שייגע בו – ימות:

יב) וְהִגְבַּלְתָּ אֶת־הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת׃ 

המופע כולל קולות (רעמים), ברקים, ענן כבד, קול שופר חזק מאוד, עשן, אש, כל ההר רועד….

ממש מופע אימים.

והעם? העם נחרד:

טז) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל־הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃

———-

לאלוהים לא הספיקה האמונה הפשוטה.
הוא הוסיף את מימד הפחד.
והמימד הזה, שזור ביחסי אלוהים ועם ישראל עד היום.

כל כך שזור, שלעתים נדמה שהפחד הופך לחזות הכל והתורה הטובה נדחקת לפינה.

חבל.

בפרק הבא יקבל משה את עשרת הדברות.

נראה שזה לא משנה דבר.

———-