דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אי שוויון

כלכלה וחברה / אי השוויון בישראל: חל שיפור, אך עדיין מהגבוהים בעולם

מחקר חדש בוחן את הפערים בחברה הישראלית לפי ההוצאות, והתוצאות מדאיגות. ישראל היא המדינה הכי לא שוויונית במערב במדד אי השוויון בצריכה, יחד עם ארה"ב. החיים עצמם - גרסת הצריכה

חנות בכיכר המדינה (צילום: תומר ניוברג / פלאש90).
חנות בכיכר המדינה (צילום: תומר ניוברג / פלאש90).
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

מחקר חדש שיוצג היום (שלישי) בכנס שדרות שופך אור חדש על מגמות אי השוויון בישראל. המחקר שבוצע על ידי ד"ר אביחי שניר מהמכללה אקדמית נתניה ואוניברסיטת בר אילן מנתח את אי השוויון בצריכה, זאת בשונה מהנהוג עד כה  – הערכת אי השוויון על פי מדדי הכנסות.

הנתונים שמציג ד"ר שניר מעידים כי ישראל היא מהמדינות הכי לא שוויוניות בקרב המדינות המפותחות, גם במדדי הצריכה. מן הצד השני מאז המחאה החברתית של שנת 2011 חל שיפור מסוים במגמות אלו של אי השוויון. את השיפור מייחס שניר ליציאה של אוכלוסיות לעבודה, להחזרתן של הקצבאות לרמה שהייתה נהוגה בעבר ולעלייה בשכר המינימום בשנים האחרונות.

שניר, 38, שוחח אמש עם 'דבר ראשון', לקראת הצגת מחקרו בכנס שדרות.

 

על פי הנתונים שאתה מציג במחקר, קיימת ירידה באי השוויון בשנים האחרונות גם בצריכה.
"זה נכון. בין השנים 2010-2014 יש ירידה מסוימת באי השוויון. העניין הוא שלפני הירידה באי השוויון, כבר היינו ברמה מאוד מאוד גבוהה של חוסר שוויון. כך שאנחנו עדיין במצב רע מאוד. אם משווים למדינות המפותחות בעולם אז באי השוויון בהכנסות רק ארצות הברית, צ'ילה, טורקיה ומקסיקו במצב פחות טוב מאיתנו. באי השוויון בצריכה אנחנו סוגרים את הרשימה יחד עם ארצות הברית. הבעיה היא שבארצות הברית הנתונים לא כל כך אמינים, אז קשה לדעת אם אנחנו מעליהם או מתחתיהם באי השוויון.  לכן גם כשיש ירידה זה נחמד אבל זו ירידה מרמה מאוד גבוהה של אי שוויון ואנחנו עדיין שם."

מדד ג'יני לחלוקת ההכנסות ומדד ג'יני של הצריכה. במדד ג'יני הספרה 1 מסמלת אי-שוויון מוחלט, והספרה 0 מסמלת שוויון מוחלט. מדד ג'יני של חלוקת ההכנסות בישראל נע מ-0.365 ב-2003, לשיא של 0.38 ב-2008 וירד קיום לאזור ה-0.355. מדד ג'יני של הצריכה באותה תקופה מתנהג באופן דומה, הגיע לשיא של כמעט 0.235 (הספרות בימין הגרף מתייחסות למדידת אי השוויון בצריכה) וירד כיום לאזור ה-0.21. שיעורים אלה הם מהגבוהים שנמדדו בארצות המפותחות, חרף מגמת השיפור. מתוך המחקר שבוצע על ידי ד"ר אביחי שניר, מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדד ג'יני לחלוקת ההכנסות ומדד ג'יני של הצריכה. במדד ג'יני הספרה 1 מסמלת אי-שוויון מוחלט, והספרה 0 מסמלת שוויון מוחלט. מדד ג'יני של חלוקת ההכנסות בישראל נע מ-0.365 ב-2003, לשיא של 0.38 ב-2008 וירד קיום לאזור ה-0.355. מדד ג'יני של הצריכה באותה תקופה מתנהג באופן דומה, הגיע לשיא של כמעט 0.235 (הספרות בימין הגרף מתייחסות למדידת אי השוויון בצריכה) וירד כיום לאזור ה-0.21. שיעורים אלה הם מהגבוהים שנמדדו בארצות המפותחות, חרף מגמת השיפור. מתוך המחקר שבוצע על ידי ד"ר אביחי שניר, מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אתה יכול לתת דוגמא למדדים שאותם בדקת במחקר?
"אחד המדדים שביצענו הוא מדד שנקרא 90/10. בשיטה הזו בודקים מה הייתה רמת ההוצאה של אחוזון עשר בהוצאות (מי שהכנסתו גבוהה משל עשרה אחוז מהאוכלוסיה) מול ההוצאה של אחוזון תשעים (מי שהכנסתו גבוהה מתשעים אחוז מהאוכלוסיה). זה מדד שמשווה בין ההוצאה של עשירים לבין ההוצאה של עניים.

"ככל שלעשיר השפעה גדולה יותר על הביקושים בשוק, כך המוכרים מרגישים בנוח יותר להעלות מחירים. דוגמא מובהקת לכך היא עליית מחירי הדיור, שנבעה גם בגלל עליית שיעורם של המשקיעים – לעומת הזוגות הצעירים. המשקיעים, בעלי היכולת, היו מוכנים לשלם קצת יותר ודחפו את המחירים כלפי מעלה."

"בנתוני מדד 90/10 המופעים במחקר, בולטת העליה במגמת אי השוויון בין שנת 2003 לשנת 2004, אז ירדו שיעורי תשלומי ההעברות (קצבאות) באופן ניכר. בעוד שאי השוויון בין עשירים לעניים בהכנסות גדל בשנה זו ב 7%-10%, הפער בהוצאה גדל בכ 15%. משק בית עשיר הוציא אז על צריכה פי 4.25 ממשק בית עני."

חשוב לציין כי מדד 90/10 הוא מדד קוטבי למדי, המראה את הפערים שיש בין עשירים מובהקים לעניים מובהקים, ומדלג על מצבן של שכבות הביניים. לעניין זה חשיבות משל עצמו, אך במקביל מציג ד"ר שניר במחקרו גם מדד צריכה המקביל למדד ג'יני, המעריך את התפלגות ההוצאה של כלל האוכלוסיה. מדד זה יכול לגלות גם שינויים בתוך מעמד הביניים או בקירבה של ההוצאה בקרב העניים ביותר או העשירים ביותר להוצאה החציונית.

"נכון לשנת 2014 הסל הממוצע עמד על קצת יותר מ-14,000 שקל למשפחה. עכשיו אתה יכול להסתכל על הנתונים ולראות לאיזה אחוז ממשקי הבית בישראל יש הכנסה פנויה בגובה של 14,000 שקל. או בעצם, איזה אחוז מהאוכלוסיה יכול לקנות את הסל הממוצע של הלמ"ס? ב-60% ממשקי הבית אין הכנסה פנויה כזו. בשנת 2011 הנתון הזה עמד על 68%. זו כנראה הייתה אחת הסיבות שגרמו להתפרצות המחאה. והירידה של הנתון הזה היא אחת התוצאות המובהקות של המחאה". הגרף לקוח מהמחקר של ד"ר שניר, מקור הנתונים: הלמ"ס
"נכון לשנת 2014 הסל הממוצע עמד על קצת יותר מ-14,000 שקל למשפחה. עכשיו אתה יכול להסתכל על הנתונים ולראות לאיזה אחוז ממשקי הבית בישראל יש הכנסה פנויה בגובה של 14,000 שקל. או בעצם, איזה אחוז מהאוכלוסיה יכול לקנות את הסל הממוצע של הלמ"ס? ב-60% ממשקי הבית אין הכנסה פנויה כזו. בשנת 2011 הנתון הזה עמד על 68%. זו כנראה הייתה אחת הסיבות שגרמו להתפרצות המחאה. והירידה של הנתון הזה היא אחת התוצאות המובהקות של המחאה". הגרף לקוח מהמחקר של ד"ר שניר, מקור הנתונים: הלמ"ס

האם נכון יהיה להגיד שאי השוויון בהכנסות ובצריכה יורד, אבל בנכסים הוא עולה?
"כן. זה נכון. אבל המחקר שלנו התרכז בנושא של אי השוויון בצריכה. כדי להבין את הנושא הזה צריך להבין עניין נוסף. כשמדברים על שינוי במדד המחירים לצרכן הלמ"ס בונה את סל הצריכה הממוצע של הצרכן הישראלי. אז מודדים כל חודש כמה עולה הסל הממוצע הזה. נכון לשנת 2014 הסל הממוצע עמד על קצת יותר מ-14,000 שקל למשפחה. עכשיו אתה יכול להסתכל על הנתונים ולראות לאיזה אחוז ממשקי הבית בישראל יש הכנסה פנויה בגובה של 14,000 שקל. או בעצם, איזה אחוז מהאוכלוסיה יכול לקנות את הסל הממוצע של הלמ"ס? ב 60% ממשקי הבית אין הכנסה פנויה כזו.  בשנת 2011 הנתון הזה עמד על 68%. זו כנראה הייתה אחת הסיבות שגרמו להתפרצות המחאה. והירידה של הנתון הזה היא אחת התוצאות המובהקות של המחאה."

בעוד שאי-השוויון בהכנסות מתמתן בשנים האחרונות, אי-השוויון בערך הנכסים דווקא מחריף. דוגמא לכך ניתן לראות בעליית שווי הדירות שבידי העשירון העליון לעומת העלייה המתונה יותר בעליית שווי הדירות שבידי העשירון התחתון. הגרף מתוך המחקר של ד"ר שניר, מקור הנתונים: למ"ס
בעוד שאי-השוויון בהכנסות מתמתן בשנים האחרונות, אי-השוויון בערך הנכסים דווקא מחריף. דוגמא לכך ניתן לראות בעליית שווי הדירות שבידי העשירון העליון לעומת העלייה המתונה יותר בעליית שווי הדירות שבידי העשירון התחתון. הגרף מתוך המחקר של ד"ר שניר, מקור הנתונים: למ"ס

אתה טוען שהקיצוץ בקצבאות הביא לעליה חריפה באי השוויון בצריכה. מי שהוביל אז את הקיצוץ, יטען היום כי השיפור במדדי האי שוויון הוא תוצאה מאוחרת של אותו הקיצוץ שכן הקיצוץ גרם לאוכלוסיות שלמות להיכנס לשוק העבודה. האם מדובר בטענה נכונה? או בעצם מה להערכתך הן הסיבות לשיפור באי השוויון שחל בשנים האחרונות?

"מה שהתחיל את הכניסה של האוכלוסיות האלה לשוק העבודה הוא כנראה הקיצוץ בקצבאות, אבל גם כשהקצבאות חזרו לעלות, מגמת היציאה לעבודה בקרב אותן אוכלוסיות המשיכה. כך שמדובר במהלך שמרגע שהוא הותנע הוא ממשיך להתגלגל קדימה בלי קשר ישיר לגובה הקצבאות."

האם לדעתך ניתן לקשור את העליה במגמת השוויון גם לתנופה במגמת ההתאגדות שחלה בשנים האחרונות?
"לגבי ההשפעה של ההתאגדות אני לא יודע להגיד. אין ממש דרך למדוד את זה כרגע. אבל לעליה בשכר המינימום יש קשר די הדוק לעלייה ברמת השוויון. העליה בשכר המינימום השפיעה גם על מקבלי שכר המינימום, וגם העלתה את השכר של מי שמרוויח קצת יותר ממינימום."

לעומת ההשפעה של ההתאגדות, כשמדברים על עליית שכר המינימום מדובר באוכלוסיות שניתן לזהות אותן בנתונים. הם נמצאים בעשירונים מסוימים והשינויים שלהם בשכר בולטים בנתונים.

"עליית השכר של השנתיים האחרונות ממוקדת בשני סקטורים. מקבלי השכר הנמוך, מינימום וקצת יותר ממינימום ומן הצד השני אצל עובדי ההי טק. בפירוש ניתן לראות שמקבלי השכר הנמוך מתקרבים לשאר האוכלוסיה. אם להתייחס לכח של ההסתדרות והשפעתה על השכר, אני מעריך שיש לה השפעה על הפוליטיקאים ועל מקבלי ההחלטות. אפשר לומר גם שבמקביל לעליית השפעתה של ההסתדרות יש השפעה ברורה למחאה החברתית. גם בצד השכירים שדורשים שכר גבוה יותר מהמעסיקים וגם בצד הצרכנים. אם ניקח את הקוטג' לדוגמא מ- 2006 עד ל- 2011 המחירים עלו ב-30%. ב-2011-2012 המחירים ירדו כמעט בחצי ממה שהם עלו בתקופה הקודמת ומאז הם לא עלו יותר. יש פה השפעה ברורה על החברות שלא יעלו את המחירים. זה משפיע על אי השוויון בצריכה."

כששניר מדבר על האוכלוסיות המקבלות שכר מינימום או קצת מעל לשכר המינימום חשוב לזכור כי מדובר בכמחצית מהאוכלוסיה בישראל. בזמן ששכר המינימום עומד על 4,825 שקלים, השכר החציוני עמד בסוף 2015 על 6,707 שקלים. זאת אומרת שכמחצית מהאוכלוסיה בישראל מרוויחה עד ל-20% מעל לשכר המינימום. כך שניתן להעריך שלעליה בשכר בקרב אוכלוסיה זו השפעה ניכרת על נתוני האי שוויון.

למה לי צריכה עכשיו

במשך שנים אנחנו מבינים את המציאות החברתית-כלכלית לפי נתונים על אי השוויון בהכנסות. מדוע החלטת לחקור את אי השוויון בהוצאות?
"בדרך כלל שמודדים אי שוויון מודדים אותו על פי הכנסות. הבעיה היא שמדובר בנתונים נקודתיים. רואים את ההכנסות של הבן אדם עכשיו. לכן פחות ברור מה ההשפעה של אי השוויון בהכנסות על אי השוויון הכולל במשק. אם נניח שהיום אני עשיר ואתה עני ומחר זה מתהפך. התוצאה של מדידת אי השוויון על פי הכנסות תביא את אותה תוצאה של חוסר שוויון בדומה למצב שבו תמיד אני עשיר ואתה תמיד עני. זאת למרות שמדובר במצב שונה לגמרי. לכן יש חשיבות מסוימת לבחון את אי השוויון באופן שמעריך אותו לאורך זמן. כדי לבחון את זה צריך להסתכל על שני נתונים נוספים. מצב אי השוויון בהון ומצב אי השוויון בצריכה. אנשים לא נוטים לשנות את הצריכה שלהם לאורך זמן על אף שבהכנסות יכולים להיות שינויים. כשאדם מסוים מפוטר מעבודתו, אבל הוא מעריך שתוך חודשים ספורים הוא ימצא עבודה ברמת שכר דומה, הוא לא צפוי לשנות באופן מהותי את רמת הצריכה שלו. הוא ישתמש קצת בחסכונות ויצבור מעט חוב שלאורך זמן צפוי להתאזן. לכן צריכה משקפת את הציפיות האישיות להכנסות לאורך תקופה ארוכה."

בדברי המבוא למחקרו מוסיף שניר שתי סיבות מעניינות נוספות המדגישות את חשיבות מדידת אי השוויון בצריכה. הסיבה הראשונה נעוצה בהשפעה של אי שוויון זה על השוק. ככל שהפערים בצריכה גדלים, והעשירים צורכים יותר מהעניים, רמות המחירים נוטות לעלות. העשיר אינו מבחין בעליית מחיר של שקל או שניים במחיר של מוצר מסויים, בעוד העני עשוי לוותר על רכישת מוצר שהתייקר. ככל שלעשיר השפעה גדולה יותר על הביקושים בשוק, כך המוכרים מרגישים בנוח יותר להעלות מחירים. דוגמא מובהקת לכך היא עליית מחירי הדיור, שנבעה גם בגלל עליית שיעורם של המשקיעים – לעומת הזוגות הצעירים. המשקיעים, בעלי היכולת, היו מוכנים לשלם קצת יותר ודחפו את המחירים כלפי מעלה.

"יש מתאם מאוד חזק בין אי השוויון בצריכה לבין אי השוויון בהכנסות. העניין הזה מחזק את מה שאומרים על אי השוויון בישראל, שהוא יחסית גבוה. זה אומר שאי השוויון הוא לא רק גבוה אלא גם מתמשך"

הסיבה השניה לחשיבות מדד הצריכה, נעוצה בהשפעה שיש לה על המרחב הציבורי והפוליטי. בעוד שאי שוויון בהכנסות יכול להיות סמוי, שהרי אנחנו לא יודעים כמה מרוויח האדם שחולף על פנינו ברחוב, אי שוויון בצריכה הוא חשוף יותר. הוכחה לכך ניתן לראות בשיח סביב המחאה החברתית שפחות התרכז בהעלאת שכר ויותר בדרישה להוזלת מוצרים ותוספת של שירותים.

אם כך, מדוע מדד אי השוויון בהוצאה לא מקובל כמו מדד אי השוויון בהכנסות עליו אנחנו שומעים באופן תדיר?  
"הסיבה המרכזית היא שיותר קשה להשיג נתונים אמינים על צריכה מאשר על הכנסות. לכן לקח יותר זמן למדד הזה להתבסס."

בעוד שנתוני הכנסות נאספים על ידי הביטוח הלאומי כנתוני אמת מכלל האזרחים, נתוני ההוצאות נאספים בסקרים מדגמיים המבוססים שאלונים שמבוצעים על ידי הלמ"ס.

מה ניתן לומר על אי השוויון בצריכה לעומת אי השוויון בהכנסות?
"יש מתאם מאוד חזק בין אי השוויון בצריכה לבין אי השוויון בהכנסות. העניין הזה מחזק את מה שאומרים על אי השוויון בישראל, שהוא יחסית גבוה. זה אומר שאי השוויון הוא לא רק גבוה אלא גם מתמשך. לבעלי ההכנסות הנמוכות גם קשה לגשת לבנק ולקחת הלוואות, ולכן ההכנסה והצריכה שלהם די צמודות. כשיש להם ירידה בהכנסות אז מיד גם ההוצאות יורדות ולהיפך. כשיש הכנסה נוספת היא מנותבת באופן יחסית מידי לצריכה. העובדה הזו גם מצביעה על חשד לפגיעות כלכלית גבוהה יותר בשכבות החלשות."

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!