קיבוץ מענית, קבלן הביצוע "כנף מתכת בית העמק" וחברות ביטוח, ישלמו לעובד בניין, אזרח אוקראינה פיצויים בסך כמיליון ש"ח בגין פציעה קשה ונכות שנגרמה לו מנפילה מגובה שבעה מטרים. כ-70% מסכום הפיצוי יועבר לביטוח לאומי אשר שילם לעובד קצבה בגין פציעתו.
השופט ירון בשוף סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב אמר כי הוא מוטרד מכמות הנפגעים בתאונות עבודה בענף הבניין. "לא נורמות חסרות וגם לא ידע עיוני. מה שחסר הוא אכיפה. דומה, שזהותם של הנפגעים תורמת לאדישות היחסית שבה נתקלת סטטיסטיקה מבעיתה שפרסמה המדינה עצמה על מספר בלתי מידתי של תאונות עבודה ממין זה. "רחוק מהעין רחוק מהלב", מבטא כנראה חלק מחוסר העניין במגפה של תאונות עבודה שרבים מדי מקורבנותיה הם עובדים זרים. היבט אחר הוא כנראה שותפות אינטרסים של מבצעי העבודה, השלטון והציבור הרחב. כולם חפצים בהוזלת הבניה וכמדומה אינם נותנים די את הדעת למחירה האנושי היקר מאוד".
מתוך פסק הדין: מדובר לא רק בהתנכרות לחובות שבדיני הנזיקין, אלא פשוט ביחס אינסטרומנטלי גס כלפי בני-אדם – כאילו לא היו יותר מחומר גלם, או כלי עבודה זול, אשר לאובדנו אין שום משמעות, למעט אי נוחות כלכלית מסויימת
התאונה התרחשה בשנת 2002 כשהעובד עבד על גג סככה שהתמוטטה, התביעה הוגשה רק ב-2008. על אף שהעובד העיד כי עבר תדריך בטיחות ובו הורו לו על התחברות לרתמת בטיחות בעת עבודה בגובה, העיד כי בפועל – לא היה לאן לחבר את הרתמה, היות וכבל מציל חיים לא היה מותקן באתר. "שמעון, מנהל העבודה הוא בחור עם חוש הומור והוא אמר לי לקשור את זה לעצמי" העיד העובד בעדותו. הנתבעים טענו כי במקום הותקן כבל שכזה, אולם לא הצליחו להוכיח טענתם.
"איני מוצא שיש בסיס כלשהו לייחס לתובע תרומת אשם כפי שביקשו הנתבעים" כתב השופט. "הוא עצמו הסביר יפה את הקושי שבפניו עומד עובד המודע לכך שמסכנים את חייו: אם 'יפתח את הפה' (כלשונו) הוא מסכן את עבודתו. העוני בארצו של התובע דחק אותו ושלחו לחפש עבודה מעבר לים. ברור שמי שאלה מניעיו, כפוף לאילוץ כלכלי אכזרי שאינו מאפשר לו לעמוד על זכויותיו".
השופט קבע כי לא דווח למינהל הבטיחות התעסוקתית על זהות מנהל העבודה באתר, וכי מנהל העבודה שמונה היה חסר את ההסמכה המתאימה לכך. כי לא הועסק יועץ בטיחות וכי התאונה כלל לא דווחה לגורם רשמי כלשהו, מה שמנע תיעוד של זירת האירוע.
"מדובר לא רק בהתנכרות לחובות שבדיני הנזיקין, אלא פשוט ביחס אינסטרומנטלי גס כלפי בני-אדם – כאילו לא היו יותר מחומר גלם, או כלי עבודה זול, אשר לאובדנו אין שום משמעות, למעט אי נוחות כלכלית מסויימת. עובדה מדהימה היא, שאיש מהמעורבים בפרוייקט לא חשב שנפילה של עובד מגובה רב ופציעה קשה שלו מחייבים הודעה למשטרה או למשרד העבודה. איש מהם לא חשב שהדבר מחייב תחקיר רציני הכרוך בתיעוד, בהפקת לקחים, בנקיטת סנקציות כלשהן, בנקיטת פעולות מנע לקראת אירועים עתידיים. לא מדובר רק ב"חוסר מקצועיות", מדובר בחוסר אנושיות. אילו היו מבקשים זאת התובעים ולאחר שלא ננקטה נגד איש סנקציה פלילית, ראוי היה להטיל בנסיבות שכאלה גם פיצוי עונשי" כתב השופט בסיכומו.
הקואליציה למאבק בתאונות בנין בירכה על פסק הדין התקדימי והפנתה אצבע מאשימה כלפי אלו הרוצים בהוזל מחירי הדיור ללא התחשבות בהשלכות, "שותפות אינטרסים של מבצעי העבודה, השלטון והציבור – כולם חפצים בהוזלת הבניה וכמדומה אינם נותנים די את הדעת למחירה האנושי היקר מאד, שתוצאותיו צמצום עלויות הבניה על חשבון הפקרת בטיחות העובדים בשטח." בהודעת הקואליציה הושם דגש על הצורך להרחיב את החקיקה מעבר לזו הקיימת על המעסיק הישיר ואף "להחמיר את האכיפה והענישה על אי דיווח של תאונות עבודה למנהל הבטיחות התעסוקתית, ובזמן אמת."
קיבוץ מענית ו"כנף מתכת בית העמק" בחרו שלא להגיב לדברים.
