דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
38.1°תל אביב
  • 35.0°ירושלים
  • 38.1°תל אביב
  • 37.1°חיפה
  • 33.8°אשדוד
  • 39.6°באר שבע
  • 39.4°אילת
  • 40.5°טבריה
  • 32.4°צפת
  • 40.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חג הסיגד

חג הסיגד / חג הסיגד צוין בירושלים בתחושות מעורבות

המשתתפים בחגיגות הביעו אמונה כי ביכולתו של החג לקרב ציבורים שונים אחד לשני, ומן הצד השני טענו כי הוא עלול להיות כ"וילון" המסתיר את המציאות הגזענית היומיומית איתה מתמודדים בני ובנות העדה

חגיגות הסיגד בארמון הנציב (צילום: דבר ראשון)
חגיגות הסיגד בארמון הנציב (צילום: דבר ראשון)
דוד טברסקי

עשרות אלפי משתתפים לקחו חלק אתמול(רביעי) בציון חג הסיגד בטיילת ארמון הנציב בירושלים. המבוגרים, לבושים בבגדי מועד לבנים מסורתיים השתתפו בטקסי הקראת ספרי הקודש, התפילות והברכות והונהגו בריקודים מסורתיים על ידי מנהיגיה הרוחניים של קהילת ביתא ישראל. במקביל, במדשאות לאורך הטיילת הצופה לעבר האגן הקדוש והר הבית נפרשו אוהלי ענק שהנחו קבוצות שיח שונות בהם השתתפו גם מבוגרים, אך בעיקר -בני נוער.

חגיגות הסיגד בארמון הנציב (צילום: דבר ראשון)
חגיגות הסיגד בארמון הנציב (צילום: דבר ראשון)

"'שאי סביב עינייך, אַנְשְׂאִי אַעְיְנתְכִּי, וראי באו כולם כל בנייך – מרחוק באו'. כך אנו פונים היום לירושלים ולציון – באחת מתפילות השמחה, המבוססת על דברי הנביא ישעיהו." נאם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שהתייחס למספר הגדול של המשתתפים באירוע, ביניהם גם משתתפים שאינם ממוצא אתיופי שביקשו לבוא לקחת חלק בציון היום. "זהו סיפורה של קהילה מפוארת, עתיקת יומין, נחושה ואמיצה. קהילה בעלת כוחות ציוניים פנימיים ועמוקים. יהודי אתיופיה היו אלו שמשך מאות שנים מסרו את נפשם בשל יהדותם וחלמו לשוב לארץ אבותיהם. זיכרון הכיסופים והמחיר הכבד ששילמתם בהחלטתכם להגיע לכאן, הם שיעור ותזכורת עבור כולנו ועליהם להיצרב בהיסטוריה היהודית והישראלית לדורי דורות" הוסיף הנשיא.

בפתח דבריו התייחס ריבלין למאמצים הנעשים להשבת אברה מנגיסטו השבוי בידי החמאס בעזה והתחייב כי המדינה עושה את מירב המאמצים להחזירו. בנוסף, התייחס הנשיא לפרשיית המוהלים שעלתה בתאגיד השידור הציבורי ודיבר בגנות הגזענות כלפי אתיופים בחברה הישראלית: "מי שמפריד בין דם לדם חוטא חטא לברית בין עם ישראל לתורתו, למוסריותו, לאלוהיו. שינוי היחס לאחינו, הישראלים יוצאי אתיופיה – הוא אינטרס חברתי לאומי" וכי "חג הסיגד הוא חלק מהפסיפס התרבותי של העם היהודי כולו."

ברחבי המדשאות נפרסו אוהלים רבים של תנועות הנוער, ארגונים חברתיים, מעגלי אמנים, מוזיקה וריקודים ולצידם מעגלי שיח עליהם שוחחו בני הנוער על ענייני השעה בכל הקשור לאירועי הגזענות השונים כלפי הקהילה שקרו בשנים האחרונות. "בן דוד שלי מת וכל החקירות סתומות. הקימו אלף ועדות חקירה, כל הפוליטיקאים דיברו, אבל אין תשובה. המדינה מטייחת וממשיכה באדישותה" אמרה טהוניה מהרט, בת דודתו של יוסף סלמסה ז"ל, בשיחה מול עשרות בני נוער.

אומנם רוב המשתתפים באירוע היו בני העדה, בטח שהמבוגרים מביניהם שלקחו חלק בטקסים הדתיים המסורתיים, אך לצידם, במעגלים הצעירים יותר, ניתן היה להבחין בבירור כי החגיגה שברה את גדרות הצבע והעדות ובין המשתתפים היו גם מאות צעירים לא אתיופים.

"זה עניין של זמן עד שזה יהפוך להיות מימונה" אמר גולן גוליאן, צעיר ירושלמי, שזו לו השנה השלישית בחגיגות הסיגד – והוא כלל אינו אתיופי "תראה את מה שקורה מסביב, הכל פה אמת. אנשים מתאגדים למען האהבה האמיתית לירושלים, המון אנשים, גם לא אתיופים מגיעים לפה לשמוח בשביל הביחד".

לירז טפטה הגיע עם החברות שלה מהנוער העובד והלומד מראשון לציון, זו כבר הפעם השנייה שלהן בחגיגות והן מתהלכות בין האוהלים לפגוש חברים מכל הארץ "בשבילי החג הזה מאוד מרגש וזה שמגיעים לא אתיופים זה מעולה כי הרבה אנשים מכירים את החג. החג הזה הוא מהתנ"ך וכל העם חגג אותו אך בסוף רק יהודי אתיופיה המשיכו לחגוג אותו – אבל אני בטוחה שיום אחד הוא יהיה חג כלל ישראלי".

חניכות הנוער העובד בחגיגות הסיגד בארמון הנציב (צילום: דבר ראשון)
חניכות הנוער העובד בחגיגות הסיגד בארמון הנציב (צילום: דבר ראשון)

"לפי דעתי החג הזה יכול לחבר, אבל הוא גם שם סוג של וילון על המציאות שאנחנו חיים בה" אמר גילמו אבה, צעיר אתיופי מפתח תקווה וחברו של גולן, שציין את הפעם הראשונה שלו בחגיגות. "פעם בשנה ממשלת ישראל מברכת אותנו ואומרת שאנחנו יהודים – ולמחרת לא מעלה את המשפחה שלי" אומר אבה בביקורת על כך שאלפי יהודי אתיופיה דיין מחכים לעלות לארץ. לטענת אבה, לצד הסמליות שבמועד, החג הזה צריך להיות גם קול מחאה חברתי על העוולות שקורות "לעלות לישראל זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין יהודי. והוא צריך לעמוד בראש החג הזה. החג הזה צריך להאיץ את הדבר שאנחנו תקועים איתו כבר הרבה זמן. זה חג שסמלו הוא השנה הבאה בירושלים, אבל אני רוצה את האחים שלי מחר בירושלים. החג הזה יכול לחבר את כל החברה ולא רק אתיופים. זה חג שהוא כל כולו אהבה והתחברות לעם ישראל ולבירתה ירושלים – ואנחנו צריכים לדרוש מההנהגה לא לנצל אותו, אלא לקדם שיוויון."

בשיחה בין גולן לגילמו, במעגלי השיח, ובשיחות הצד בין הקהל המבוגר יותר – נוכח צילן של העוולות כלפי בני העדה. אברה מנגיסטו שנמצא בשבי מזה שלוש שנים, אלימות שוטרים ומותו של יוסף סלמסה, וכמובן, פרשיית המוהלים שנחשפה בשבוע האחרון. "בדיוק כמו השם של החג, המשפחות שלנו הגיעה למדינה, ישר השתחוו ארצה ונישקו את האדמה, כי הבינו שהגיעו לאדמת קודש. ארץ הקודש – אליה סוגדים. אך ההנגה שלנו, לצערנו, עסוקה בפוליטיקה ובכסף במקום בקודש – איך הרבנים האלו התנהגו ככה? בנאדם שהוא דתי מתנהג ככה? הדת נהייתה כסף, הכל כסף – איך כזה דבר אפשרי?" אך למרות הדברים הקשים, גילמו נשאר אופטימי "הכל מתחיל בחינוך וזה מאבק של יום-יום. בדיוק כמו ששתלו את הסרטן של הגזענות באנשים – ככה גם צריך להוציא אותו החוצה, והמועד הזה הוא דרך טובה להתחיל בה."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!