דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אנשים עם מוגבלות

זכויות אנשים עם מוגבלויות / אחד מכל שני אנשים עם מוגבלויות בישראל – מחוץ לשוק העבודה

בין השנים 2012 ל-2015 חלה ירידה בתעסוקת אנשים עם מוגבלויות. ההידרדרות החדה ביותר - במגזר הערבי

עובד בכסא גלגלים (צילום אילוסטרציה: Adobe Stock).
עובד בכסא גלגלים (צילום אילוסטרציה: Adobe Stock).

שיעור ההשתתפות של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה הצטמצם ב-6 נקודות האחוז בין השנים 2012 ל-2015 – כך עולה מנתונים שפורסמו לרגל היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות החל מחר (שבת).  הנתונים, המתבססים על הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העלו כי בשנת 2012 דיווחו 56% מהאנשים שיש להם מוגבלות חמורה בגילאי 25-54 שהם מועסקים, בעוד בשנת 2015 דיווחו רק 50% שהם מועסקים. זאת בעוד שיעור המועסקים בקרב אנשים שאינם בעלי מוגבלויות נותר זהה – 81%. במקביל, שיעור האנשים עם מוגבלויות שאינם בכח העבודה (כלומר אינם מעוניינים או אינם יכולים לחפש עבודה) זינק בתוך שלוש שנים מ-36% ל-45%. בקרב שאר האוכלוסיה, רק 15% אינם חלק מכוח העבודה.

גם בקרב בעלי המוגבלויות שעובדים ישנם רבים שאינם מרוצים מעבודתם, או שאינם יכולים להתקיים ממנה. על פי נתוני הלמ"ס, 41% מהמועסקים עם מוגבלות חמורה משתכרים עד 5,000 ש"ח בחודש, לעומת 22% משאר המועסקים. 62% מהמועסקים עם מוגבלות חמורה מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות, לעומת 37% בקרב השאר. 57% מהמועסקים עם מוגבלות חמורה אינם מרוצים מהכנסתם מעבודה, לעומת 40% בקרב שאר המועסקים.

בהגדרות הסקר, אדם עם מוגבלות תפקודית חמורה הוא מי שמתקשה קושי רב, או שכלל אינו יכול לעשות לפחות אחת מהפעולות הבאות: לראות, לשמוע, ללכת או לעלות במדרגות, להתלבש או להתרחץ בעצמו, לזכור או להתרכז (לשם הקיצור נכנה אותו כאן "אדם עם מוגבלות").

נתונים נוספים שפירסם שירות התעסוקה מראים כי אי השוויון בין יהודים לערבים בישראל משתקף גם הוא בתעסוקת אנשים עם מוגבלויות. מנתונים שפירסם שירות התעסוקה המשווים בין השנים 2010 ל-2015 עולה כי בעוד שבמגזר היהודי ירד שיעור הלא משתתפים בשוק העבודה בשל מחלה, מום או נכות ב-0.5 נקודת האחוז (בגילאי 20-64), בקרב האוכלוסיה הערבית שיעור הלא משתתפים מסיבה זו דווקא עלה ב-0.8 נקודות האחוז. בשירות שואפים לעמוד ביעדים שהציבה החלטת ממשלה משנת 2010, לפיהם בשנת 2020 יעמוד מספר בעלי המוגבלויות שאינם משתתפים בשוק העבודה על 7.2% במגזר הערבי ו-5% במגזר היהודי (כיום עומד שיעורם על 8.8% במגזר הערבי ו-4% במגזר היהודי).

בחודש ממוצע משרת שירות התעסוקה כ-33 אלף דורשי עבודה שקיבלו הכרה כבעלי מוגבלות (פיזית או נפשית) על ידי ועדה רפואית של שירות התעסוקה. דורשי עבודה אלו אינם בעלי אחוז אי כושר עבודה גבוה, המזכה אותם בפטור מהתייצבות לצורך חיפוש עבודה, אך הם בעלי קושי רב בכניסה למעגל העבודה, בין השאר עקב מגבלות פיזיות ונפשיות ועל כן תובעים קצבת הבטחת הכנסה.

סקר שנערך בשירות התעסוקה מצא כי דורשי עבודה בעלי מוגבלויות המתייצבים בשירות התעסוקה מתמודדים עם חסמים מרובים מלבד מוגבלותם. 47% מבעלי המוגבלויות בשירות התעסוקה ניצבים בפני חסמי רווחה כגון בעיות נפשיות במשפחה, רישום פלילי, קשיי תחבורה והתמכרויות. ל- 38% בעיות שפה/השכלה בסיסית, 26% מתמודדים עם חסמים כלכליים כגון חובות להוצאה לפועל, תלות בקצבאות וחשש לאבד אותן ועוד. ל-19% בעיות במשפחה כגון משפחות שמופעל עליהן חרם, לחץ מבית נגד יציאה לעבודה ועוד. בסקר, שנערך באמצעות ראיון עומק, השתתפו מדגם מייצג של 269 תובעי הבטחת הכנסה.

יחד עם זאת מציינים בשירות התעסוקה כי בשנים האחרונות פועלת בשירות תכנית ייעודית לעידוד השמה של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, הכוללת ליווי אישי לבחינת החסמים של האדם ליציאה לעבודה, ולפתרונם עד ליציאה אפשרית לעבודה בשוק החופשי. במקביל, משתתפים שאינם בעלי מסוגלות לעבוד בשוק החופשי מופנים למסלול של מיצוי זכויות בביטוח לאומי ופטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה. בשנה האחרונה פעילות זו הניבה 5,423 השמות לתובעי הבטחת הכנסה – כאחוז מכלל הפונים לשירות שהם אנשים עם מוגבלויות.

החל מאוקטובר 2016 נכנס לתוקפו צו הרחבה לפיו יחוייב כל מעסיק של למעלה ממאה עובדים להעסיק עובדים עם מוגבלויות, בשיעור שלא יפחת מ-3% מעובדיו. צו ההרחבה נולד מהסכם בין ההסתדרות להתאחדות התעשיינים, ובספטמבר 2014 חתם שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, על צו הרחבה המחיל את ההסכם על כלל המשק הישראלי.

באוגוסט השנה אישרה הכנסת חוק המחייב את כלל הגופים הציבוריים המעסיקים למעלה מ-100 עובדים במשק לפעול לכך ש-5% מעובדיהם יהיו אנשים עם מוגבלויות. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) ויואב קיש (הליכוד).

ההסתדרות והעומד בראשה, אבי ניסנקורן, הציבו את שילובם של בעלי מוגבלויות בשוק העבודה בראש סדר העדיפויות. סעיפים המתייחסים לנושא זה שולבו בהסכמים קיבוציים בין ההסתדרות ומעסיקים.

אתגר נוסף העומד בפני הגדלת ההשתתפות של נכים בשוק העבודה הוא שינוי "חוק לרון" לפיו עובדים בעלי מוגבלות המשתכרים מעל שכר מסויים מאבדים מזכאותם לקצבת נכות בגין אי-כושר עבודה.

אורן הלמן, מייסד דף הפייסבוק סיכוי שווה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה: ״מאכזב לשמוע שיש ירידה בהעסקת אנשים עם מוגבלות בעבודה. הטכנולוגיה יכולה להתגבר על כל סוג של מוגבלות כמעט. אבל רק על דבר אחד היא לא יכולה להתגבר: על דעות קדומות וסטיגמות של מעסיקים.

"אנשים עם מוגבלות הם עובדים מסורים. חרוצים ונאמנים למקום עבודתם. מי שמפסיד כאן הם המעסיקים, שלא נהנים מעובדים שכאלה. אבל גם הכלכלה שלנו, כי לפי מבקר המדינה ישראל מפסידה כל שנה 5 מיליארד שקלים בגלל שאנשים עם מוגבלות לא עובדים. וזה הרבה כסף שכולנו מפסידים. הנתונים העגומים הללו הם ההוכחה הטובה ביותר לנחיצות של החוק שלנו לסיכוי שווה לשילוב 5% עובדים עם מוגבלות בכל גוף ממשלתי שייכנס לתוקף ב- 1 בינואר 2017, עוד חודש.״

השתתף בהכנת הידיעה: ניצן צבי כהן

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!