תכנית 'חיסכון לכל ילד' אושרה אתמול (ראשון) בוועדת הכספים. החל מינואר 2017 יופקדו כל חודש 50 שקלים מקצבת הילדים, בחיסכון עבור כל ילד בישראל עד גיל 18. עד ל-1 ביוני 2017 יצטרכו ההורים להודיע לביטוח הלאומי באיזה מסלול להפקיד את כספי ילדיהם, קופת גמל או פיקדון בנקאי, ולבחור את הבנק או הקופה מתוך הרשימה של הגופים שזכו במכרז. במידה ויבחרו בכך, יוכלו ההורים להפקיד 50 שקלים נוספים מתוך קצבת הילדים לחיסכון. את החיסכון לא ניתן יהיה לפרוע לפני שהילד יגיע לגיל 18. מי שיבחר להחזיק את החיסכון עד גיל 21 ייהנה מהפקדה נוספת של 500 שקלים.
על פי ההערכות שבוצעו במשרד האוצר, החיסכון מלידה עד גיל 18 צפוי להניב לחוסכים בין 11,000 שקל ל 40,000 שקל, תלוי במסלול החיסכון ובבחירה של ההורים להכפיל את סכום ההפקדה.
על מנת להוציא לפועל את התוכנית, עתיד הביטוח הלאומי לשלוח בימים הקרובים מכתבים לכ 1.4 מיליון משפחות בהן ילדים מתחת לגיל 18, בהם יוסברו מסלולי החיסכון ביניהם יצטרכו ההורים לבחור. את הבחירה בין מסלולי החיסכון ניתן יהיה לבצע און-ליין באתר הביטוח הלאומי. במידה וההורים לא יבחרו את מסלול החיסכון, עד תאריך היעד ביוני 2017, הבחירה תיעשה אוטומטית על ידי המוסד לביטוח לאומי, כאשר עבור ילדים עד גיל 15 יפתח חיסכון בקופת גמל, ועבור ילדים בגילאי 15-18 יפתח פיקדון בנקאי.
קופת גמל או חיסכון בנקאי?
במה כדאי לבחור? חיסכון בקופת גמל המושקע בשוק ההון נחשב בעל סיכון גבוה יותר, אך בעל סיכויי תשואה גבוהים יותר בטווח הארוך. בקופת הגמל ניתן גם לבחור את הרכב ההשקעות, וכך גם את רמת הסיכון ופוטנציאל התשואה שלו. בחירה בקופת גמל תאפשר גם ניוד בין קופות הגמל בהמשך הדרך. לעומת זאת, חיסכון בנקאי נחשב סולידי ובטוח יותר אך גם בעל תשואות נמוכות יותר. מי שיבחר בפיקדון בנקאי לא יוכל להעביר אותו מבנק לבנק.
את השיקול צריכים לעשות ההורים, תוך התחשבות בגיל הילדים, ובמשך הזמן שנותר להם עד לפירעון, במצבם הכלכלי וקיומם של חסכונות נוספים. חשוב לציין כי החיסכון במסלולים השונים כולל הטבה נוספת, בדמות דמי הניהול שישולמו ישירות על ידי משרד האוצר ולא יגרעו מההפקדות החודשיות.
בביטוח הלאומי מייחסים להחלטה משמעות נרחבת, שכן זו הפעם הראשונה שהמדינה מעבירה כספים לזכות הילדים ישירות, ולא דרך המשפחות. מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שלמה מור יוסף, אמר היום כי, "מדובר בפריצת דרך שנותנת לביטוח הלאומי כלי נוסף לצמצום הפערים בחברה. כלי שבהמשך ניתן יהיה לעשות בו שימושים נוספים".
בעד החיסכון – נגד הקיצוץ
ההחלטה על תכנית 'חיסכון לכל ילד' היא תוצאה של משא ומתן בין סיעת 'יהדות התורה' למשרד האוצר, על הגדלת קצבאות הילדים. באוצר התעקשו על כך שחלק מההגדלה תופנה לחיסכון ארוך טווח. יו"ר ועדת הכספים, וחבר המפלגה משה גפני, ניכס את התכנית, ואת ישיבת הוועדה לאישור החוק פתח כך, "האוצר אימץ את יוזמת סיעת יהדות התורה לכינון תכנית חיסון ארוך טווח לכל ילד, ואני מברך אותו על-כך".
חבר הכנסת מנואל טרכטנברג (המחנ"צ) הצביע בעד התוכנית אבל גם חשף את אחד הקשיים שנלווים ליישומה, "אני מצביע בעד מכיוון שמדובר בתכנית טובה וראויה מאוד, אך מוחה על-כך שהתכנית ממומנת ע"י קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה. זה מראה שהממשלה לא מסוגלת לקבל החלטות שנובעות משינוי סדרי עדיפויות לאומיות. מטרה חברתית חשובה אחת לא צריכה על חשבון מטרות חברתיות חשובות אחרות. קיצוץ רוחבי חל על המרכיבים החופשיים בתקציבים של משרדי הממשלה בהם ניתן להוציא לפעול מדיניות. אני מוחה על-כך בתוקף, אף שאני מצביע בעד התכנית".
בסיכום הישיבה סימן גפני את היעד הבא, "היה מקום לפטור לחלוטין את תכנית החיסכון לכל ילד ממס על רווחי הון בעת משיכת הכספים. בכוונתי לדון בנושא זה לאחר שהתכנית תצא אל הפועל ולאחר אישור התקציב וחוק ההסדרים".
