בשנת 2015, התנדבו כ-1.1 מיליון ישראלים, כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום המתנדב הבינלאומי המצוין היום (שני). עוד עולה מהנתונים כי המתנדבים מרוצים יותר מהחיים ואופטימיים יותר לגבי העתיד.
על פי נתוני הלשכה, 21% מבני 20 ומעלה, 22% מבני 20-64, ו-16% מבני 65 ומעלה התנדבו בשנה שעברה. מבחינת אוכלוסיית המתנדבים עולה כי 20% מהנשים ו-22% מהגברים, 23% מהיהודים ו-8% מהערבים עסקו בפעילות התנדבות.
45% מהמתנדבים עשו זאת במסגרת ארגון או מספר ארגונים, 42% התנדבו באופן פרטי ו-13% נוספים התנדבו הן במסגרת ארגון והן באופן פרטי. מבין המתנדבים במסגרת ארגון, 35% התנדבו בארגון שתחום פעילותו הוא עזרה לנזקקים, כגון קשישים, נכים, מיעוטי יכולת, נוער במצוקה ו-22% התנדבו בתחום החינוך. בקרב היהודים, חרדים ודתיים מתנדבים בשיעורים גבוהים יותר מאשר מסורתיים וחילונים.
הישראלים, כך עולה מהנתונים, מקדישים לא מעט שעות לפעילות התנדבות. 40% מהם מתנדבים 10 שעות ויותר בחודש, 39% עוסקים בפעילות זו עד 9 שעות בחודש, ו-14% מתנדבים מספר שעות לא קבוע (היתר, 7%, התנדבו באופן חד-פעמי או מספר שעות לא ידוע).
מסקנה נוספת העולה מהנתונים היא שההתנדבות עושה טוב לכל הצדדים. מנתוני הלמ"ס עולה שאנשים שמתנדבים מרוצים יותר מחייהם – 94% מדווחים כי הם מרוצים מחייהם: 51% מדווחים כי הם 'מרוצים מאוד' (לעומת 32% מאלה שאינם מתנדבים) ו-43% נוספים מדווחים כי הם 'מרוצים'. והם לא רק מרוצים, אנשים שמתנדבים הם אופטימיים יותר. 60% מהם מעריכים כי חייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות, לעומת 50% אופטימיים מבין אלה שאינם מתנדבים.
כמו כן, אנשים שמתנדבים סובלים פחות מבדידות: 82% מהמתנדבים רק לעתים רחוקות או בכלל לא חשו בדידות, לעומת 75% בקרב אלה שאינם מתנדבים.
יום המתנדב הבינלאומי – International Volunteer Day – נקבע בשנת 1985 על ידי ארגון האומות המאוחדות. בהחלטת הארגון נקבע, בין היתר, כי יום המתנדב הבינלאומי יצוין בכל שנה ב- 5 בדצמבר.
המטרות המוצהרות של יום זה הן הוקרת הקהילה הבינלאומית לתרומת המתנדבים באשר הם, העלאת המודעות הציבורית לתרומתם ולהשפעתם של המתנדבים על החברה והקהילה, מתן הזדמנות למתנדבים, קהילות וארגונים לקדם ולהציג את תרומתם לפיתוח החברה ברמה מוניציפלית, ארצית ובינלאומית.
נתוני הלמ"ס הם מתוך הסקר החברתי, שמטרתו לספק מידע על תנאי החיים ועל רווחת האוכלוסייה בישראל. הסקר החברתי מורכב משני חלקים עיקריים: גרעין קבוע, המכיל מספר רב של שאלות במגוון תחומי חיים, כגון: בריאות, דיור, תעסוקה, השכלה, מצב כלכלי, שימוש במחשב, דת ודתיות ועוד, וחלק מתחלף, המוקדש בכל שנה לנושא חדש אחד או שניים, הנחקרים בהרחבה. בשנת 2015 עסק הסקר בהרחבה בנושאים עמדות כלפי שירותי ממשל ומעורבות אזרחית.