לאחר שכבר אושר בקריאה טרומית , החליט היום (שני) פורום ראשי סיעות הקואליציה להסיר את סעיף 7, הנוגע לעמונה מחוק ההסדרה. החוק, בניסוחו המתוקן, יעלה מאוחר יותר היום להצבעה טרומית במליאת הכנסת, ובהמשך השבוע הוא יועלה להצבעה בקריאה ראשונה.
על פי ההסכם שהתגבש במהלך הימים האחרונים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר החינוך נפתלי בנט, חוק ההסדרה יקודם ללא סעיף 7 – אותו סעיף המחיל רטרואקטיבית את החוק על מאחזים שלגביהם יש פסיקת בג"ץ, ובהם עמונה. ההסכם כולל מתווה לפתרון עבור תושבי עמונה אחרי פינוי המאחז.
בשבוע שעבר אישר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פתרון זמני להעתקת מקום מושבם של תושבי עמונה. הפתרון מתבסס על מתווה "נכסי נפקדים", שלפיו יאכלסו תושבי עמונה המפונה את שלוש החלקות הסמוכות לו. 31 יחידות דיור תוכננו על שתי חלקות מתוך השלוש, ובהן ישוכנו תושבי המאחז. לגבי החלקה השלישית, חלקה 61, נקבע כי היא צרה מדי ולא ניתן להעביר אליה מבנים. לכן, ככל הנראה תשמש החלקה כשביל מעבר.
על פי המתווה שהתגבש בין ראש הממשלה ושר החינוך, צריך לתת מענה לכל 42 המשפחות המתגוררות בעמונה. בשל כך המדינה צפויה לפנות שוב לבג"ץ בבקשה לדחות את הפינוי בשלושים יום, כדי לאפשר את סיום הליך תכנון המעבר לחלקות החדשות.עוד התחייב ראש הממשלה להאריך את המתווה מעבר לשמונה חודשים, כפי שהמליץ מנדלבליט. בהסכם לא נכתב במפורש מה משך ההארכה, אך הכוונה היא להאריך את השהות הזמנית לשלוש שנים כמקובל.
מוקדם יותר היום אמר יו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט כי "היום זה יום קשה, כי אני מקדם את מתווה עמונה שלא נותן פתרון מלא לכל המצביעים שלי. חלק מהמנהיגות זה להתפשר, אני לא מחפש פתרון שירצה את הבייס שלי אלא מה פתרון שאני מאמין בו".
מנגד, שר האוצר משה כחלון שהתנגד נחרצות לאותו סעיף, אמר כי "יש מנהיגים שבורחים מאחריות ויש מנהיגים שלוקחים אחריות. איפה שצריך לשמור על בית המשפט העליון – אנחנו לוקחים על עצמנו לעשות זאת. זה לא קל ולא פשוט. אבל אם נאבד את בית המשפט העליון מה יישאר לנו? את מי נכבד ובפני מי נירא? אנחנו שם במקומות האלה למרות שזה לא קל ולא פשוט".
הפתרון לתושבי עמונה אותה תציע הממשלה עשיו להיתקל בקשיים, שכן ראש מועצת הכפר סילוואד הגיש היום למועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי התנגדות לתכנית להכריז על שלוש חלקות הסמוכות לעמונה כעל "נכסי נפקדים" ולהעביר אליהן את תושבי המאחז.
בהתנגדות, שהוגשה באמצעות עו"ד שלומי זכריה מארגון יש דין, נטען כי אין כל בסיס לקביעה כי ישנה "חשיבות אזורית" שמצדיקה את השימוש החריג בשלוש החלקות המדוברות. "מצער כי מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית החליט מיוזמתו לקבל החלטות פוליטיות מובהקות דוגמת הקמת התנחלות בעלת חשיבות אזורית, כאשר החשיבות האזורית הזו היא כל כולה ניסיון לפייס קבוצת עברייני בנייה ומסיגי גבול שהתיישבו על אדמות שלא להם והפרו כל דין הקיים ביחס לשטח", נכתב בהתנגדות.
עוד נטען בהתנגדות, כי הממונה על ניהול נכסים נטושים פועל כנאמן של בעלי האדמות, ואין ספק שייעוד הנכסים עבור תושבי התנחלות מנוגד להגדרה זאת. "עצם מיקומה של ההתנחלות החדשה, בלב שטח חקלאי בבעלות פלסטינית, יוביל בהכרח לפגיעה באותם בעלי אדמות".
ההתנגדות גם מתייחסת לכך שהתכנית המוצעת נעדרת שורה ארוכה של דרישות תכנוניות בסיסיות שאמורה להוביל לפסילתה על הסף. "ספק אם מועצת התכנון העליונה יכולה לדחות את התונית על הסף; ספק אם היא רוצה לעשות כן; ספק אם היא יכולה כלל להפעיל את שיקול דעתה; אולם מינהל תקין ויושרה פנימית של כל אחד ואחת מהנוגעים בדבר, מחייב את דחייתה של התכנית".
