מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום (שלישי) דוח מיוחד על "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה)". הדוח אמור היה להיות חלק מדוח המבקר על מבצע צוק איתן, אולם גל השרפות שפקד את המדינה, אשר הבליט את הסכנות והאתגרים הניצבים בפני העורף האזרחי במצבי חירום, הביא לפרסומו בנפרד ובמועד מוקדם מהצפוי.

הדוח, שמבוסס על בדיקה שערך המבקר בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2015, חשף ליקויים רבים בהיערכות להגנה על הערוף במקרי חירום. המשמעותיים בהם: מקלטים פרטיים וציבוריים שאינם כשירים; אמצעי התרעה שאינם מספקים התרעה לכלל תושבי ישראל; נתונים לא מדויקים שהציג פיקוד העורף בדבר שיעור האוכלוסייה הממוגנת, שעל פי המבקר יש בהם "כדי לפגוע בטיב ההחלטות שיקבלו צה"ל והדרג המדיני בעת לחימה ולפגוע בהיערכות הרשויות המקומיות לחירום." עוד מתח שפירא ביקורת על מידת ההיערכות של הממשלה, הקבינט והמועצה לביטחון לאומי (מל"ל).

כ-209 אלף איש עשויים למצוא את עצמם ללא יכולת, או ביכולת פחותה, להתגונן מהתקפת טילים באמצעות מקלטים.

במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, כמו גם במבצעי לחימה שונים שנערכו החל משנת 2008 ובמבצע צוק איתן בשנת 2014, היו תושבי מדינת ישראל נתונים למתקפה כבדה וממושכת של טילים ורקטות, חלק מאיתנו אף פינה את ביתו עקב מתקפות אלו. על פי הערכות צה"ל, גם בעימות עתידי צפוי ירי על העורף האזרחי על ידי מדינות וגורמים עוינים במשך מספר שבועות, ירי הנאמד בעשרות אלפי טילים ורקטות.

ביוני 2014 החליטה הממשלה כי שר הביטחון, בשיתוף עם המשרדים והגורמים הרלוונטיים, יגבש ויציג לממשלה, בתוך חמישה חודשים, תכנית עבודה שנתית ורב-שנתית בכל היבטי הכנת העורף למצבי החירום למיניהם. בנוסף אמור השר להציג הצעה להסדרת סמכויות בתחום זה בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון הפנים, בדגש על סמכויות השר לביטחון הפנים באירועי חירום, שלגביהן לא חל חוק ההתגוננות האזרחית.

מאוחר יותר, דחתה הממשלה את מועד הצגת התכנית, ולמעשה עד יולי 2016 לא הוצגו תכניות העבודה הללו לממשלה, ולא הושלמה הסדרת הסמכויות וחלוקתן בין המשרד לביטחון הפנים למשרד הביטחון. כפועל יוצא, לא הוקצו המשאבים הדרושים, ונפגעה מוכנות העורף לחירום.

"היעדר הסדרה של תשתית נורמטיבית המתייחסת למאמצי הטיפול בחירום" קבע שפירא, "פוגע בשעת מבחן בניהול האירוע על ידי הגופים הרלוונטיים ובמתן מענה מיטבי לבעיות בעורף".

בעיה במיגון

על פי הדוח קיימים עדיין בישראל פערי מיגון משמעותיים. אחרי מלחמת לבנון השנייה, קיבלה הממשלה החלטה לצמצם את פערי המיגון שנוצרו, אך מהבדיקה שערך משרד המבקר, חלק מתכניות אלה מומשו באופן חלקי בלבד וחלק לא מומשו כלל. כך, לדוגמה, בשנת 2011 החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למגן את מוסדות החינוך ביישובים הנמצאים בטווח של 15-7 ק"מ מגבול עזה, אך למרות זאת ישנם עדיין מוסדות חינוך ביישובים אלה שאינם ממוגנים כנדרש.

עוד מצא המבקר ליקויים ברמת הכשירות של אמצעי מיגון האמורים להגן על הציבור מפני ירי טילים ורקטות, ובכללם ממ"דים (מרחב מוגן דירתי), מקלטים פרטיים משותפים ומקלטים ציבוריים, אינם כשירים. דבר שעשוי, על פי שפירא, למנוע את האפשרות להתגונן באמצעותם בעת הצורך.

על פי נתוני פיקוד העורף, המעודכנים לתאריך ה-1.1.15, כ-16% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים כלל, ו-33% נמצאים ברמת כשירות נמוכה. משמעות הדבר היא שכ-209 אלף איש עשויים למצוא את עצמם ללא יכולת, או ביכולת פחותה, להתגונן מהתקפת טילים באמצעות מקלטים.

על פי הדוח, ביישובים המצויים במרחק של עד 15 ק"מ מגבול לבנון, שחלקם צפויים להיות מטווחים במידה רבה בעת לחימה וללא התראה מוקדמת, כ-16% מהתושבים אמורים להתמגן באמצעות מקלטים ציבוריים, אולם 20% מהמקלטים הציבוריים באזור זה אינם כשירים או מצויים ברמת כשירות נמוכה.

מבוגרים יושבים במקלט בנהריה בזמן שנשמעת אזעקה בעיר. 25 ביולי 2006. צילום: פיל זוסמן \ פלאש 90

מבוגרים יושבים במקלט בנהריה בזמן שנשמעת אזעקה בעיר. 25 ביולי 2006. צילום: פיל זוסמן \ פלאש 90

בנוסף, טוען הדוח, רבים מהמקלטים לא ערוכים לשהות ארוכה, זאת למרות שייתכן מצב בו שהות כזאת תידרש בעת לחימה. מי שצפוי להיפגע במידה רבה ממצב זה הם בעלי מגבלות נגישות, כדוגמת נכים וקשישים. לדברי המבקר, אוכלוסיות אלו יתקשו להגיע, בפרק הזמן הנדרש, לחדר המדרגות או להשתטח על הרצפה, כך שעבורם השהייה הממושכת במקלטים היא הכרח, ותחזוקת המקלטים היא עבורם עניין אקוטי.

בעיה בקבלת ההחלטות

המבקר מותח, כאמור, ביקורת גם על מקבלי ההחלטות. מלבד העובדה שהממשלה לא גיבשה תכנית להסדרת הסמכויות בין משרדי הממשלה השונים, מצא שפירא כי הממשלה וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט) לא דנו בסדרי עדיפויות לשיפור מוכנות העורף לחירום. על פי הדוח, היעדר הדיונים בנושאים אלה בקבינט פוגע ביכולתו של הדרג המדיני, "להבין את תמונת המצב המלאה של הסיכונים שבפניהם יעמוד העורף, ולקבל את ההחלטות הנדרשות כדי להתמודד עם סיכונים אלו".

"היעדר הסדרה של תשתית נורמטיבית המתייחסת למאמצי הטיפול בחירום, פוגע בשעת מבחן בניהול האירוע על ידי הגופים הרלוונטיים ובמתן מענה מיטבי לבעיות בעורף".

גם המל"ל לא חמק מביקורתו של שפירא. על פי הדוח, המועצה לא מממשת חלק מהתפקידים שהוטלה עליה בחוק, ובכלל זה הכנת הערכות מצב לקבינט בתחומים משיקים למצב המדיני-ביטחוני, שיאפשרו להעריך את האיומים ואת רמת המוכנות מולם.

עוד מצא המבקר כי נציגי מערכת הביטחון לא מתייצבים לכל הדיונים אליהם הם מוזמנים על ידי המל"ל בנושא העורף האזרחי, ולא מוסרים מידע מלא בכל הקשור למוכנות העורף והיערכותו לחירום לפי דרישת המועצה. למרות הישנות מקרי ההיעדרות הללו, ראש הממשלה, המופקד על יישום חוק המל"ל, ושר הביטחון לא הסדירו את חלוקת העבודה בין המל"ל ומשד הביטחון באופן שיסדיר את עבודת המטה בנושא.

 שלב התגובות

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "צה"ל מקדם בברכה את דוח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. פיקוד העורף מנחה ופועל בשיתוף פעולה עם מוסדות המדינה ומערכיה המבצעיים על מנת להכין את אזרחי המדינה להתמודדות עם מצבי החירום השונים. בצה"ל רואים חשיבות רבה בתחום מיגון העורף ועל כן גובש פרויקט 0-7 קילומטרים האמון על הבטחת מיגונם של מוסדות החינוך ויצירת תחושת ביטחון בקרב תושבי עוטף עזה וביישובים בטווח 7-15 ק"מ".

עוד הוסיפו כי "במהלך השנים האחרונות משלים פיקוד העורף פרויקט יסודי וארוך טווח. במסגרתו כלל מוסדות החינוך הפורמליים מופו ומחלקת המיגון תכננה יחד עם יישובי העוטף והמועצות המרחביות מענה מיגוני הולם,  המתאים למרחקי ההגעה בזמני הצפירה הרלוונטיים. עד כה, ביישובי עוטף עזה מוגנו כ-250 מוסדות חינוך ונותר מוסד אחד בעבודה בקיבוץ 'יד מרדכי' להשלמת הפרויקט"

באשר לתקינותם של מקלטים ציבוריים, מסר דובר צה"ל כי "על פי חוק ההתגוננות האזרחית, האחריות למיגון מוטלת בראש ובראשונה על הרשות המקומית להחזיקם באופן המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך".

עוד נמסר כי "פיקוד העורף מקיים מאמץ מיפוי חסר תקדים על מנת לשקף את תמונת המצב של פערי המיגון במדינת ישראל. מיפוי זה הושלם בכ-85% משטחי מדינת ישראל. כלל מיפוי המדינה עתיד להסתיים עד אוגוסט 2017. יש לציין, כי פיקוד העורף פועל בשיתוף פעולה מלא עם רשות החירום הלאומית ומשרדי הממשלה השונים ומשתף אותם בנתונים הקיימים ברשותו ונתונים אלו אף הוצגו פעמים רבות בוועדות הכנסת השונות".

מרשות החירום הלאומית (רח"ל) נמסר בתגובה כי "מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה הרשות ה, יחד עם פיקוד העורף, הסדרה היסטורית של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף, ואף השלימה את כתיבת תזכיר חוק 'מוכנות המרחב האזרחי' (חוק העורף), המסדיר לראשונה את חלוקת התפקידים והמשימות בין הגורמים האחראים בחירום (מוסדות המדינה, רשויות מקומיות, גופי הצלה וגופי המשק.

"על אף שהליך הסדרת הסמכויות מול המשרד לביטחון פנים טרם הושלם בכתובים, הסדרה בין המשרדים קיימת בפועל. הביטוי הטוב ביותר לכך הינו גל השריפות האחרון, שבו למרות שהמשרד לביטחון פנים לא הוכרז כנושא באחריות הלאומית, רח"ל וכל משרדי הממשלה התייצבו כדי לסייע לו, וכוחות פיקוד העורף פעלו בתאום מלא עם משטרת ישראל. במקביל, רח"ל הפעילה את ועדת 'מל"ח צפון', לסיוע לעיר חיפה וכל התהליכים פעלו כמצופה.  מאז סיום הביקורת לפני למעלה משנה, רח"ל אישרה בקבינט את תרחיש הייחוס החדש לעורף, שעל בסיסו נבנתה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף (2016-2020)".