החוק שזכה לכינוי "חוק המואזין", צפוי לעלות מחר (רביעי) לקריאה טרומית במליאת הכנסת. אתמול, התכנסו אנשי דת בכירים מכל העדות, בהובלת ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) וח"כ יהודה גליק (הליכוד), כדי להציע מתווה חלופי לחוק. משתתפי הכנס קראו לראש הממשלה בנימין נתניהו להוריד את הצעת החוק מסדר יומה של הכנסת.

בעקבות החלטת הממשלה להמשיך ולקדם את הליך החקיקה, ובעקבות פגישה שקיים לפני שבוע נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, המתנגד אף הוא להצעה, עם אנשי דת בכירים, יזמו בהלול וגליק כינוס חירום שמטרתו לקדם הבנות דתיות בדרך של הידברות ולא בדרך של חקיקה.

ישיבה לגיבוש מתווה חלופי לחוק המואזין (צילום: דבר ראשון)

ישיבה לגיבוש מתווה חלופי לחוק המואזין (צילום: דבר ראשון)

בכנס לקחו חלק רבנים, שייח'ים, אימאמים וכמרים בכירים ש נשאו מסרים של אחווה ופיוס והתנגדו, בכל תוקף, להצעת החוק. בין המשתתפים שררה הסכמה כי אין בעיה עם קריאת המואזין כשלעצמה, אלא רק בהקשר של קריאת ההשכמה במקומות בהם יש צורך בהתחשבות בזולת.

בהצהרה המשותפת למשתתפי הכנס, נכתב כי הפולחן הדתי אינו עניין לחקיקה וכי זו זכות בעלת הכרה גם במגילת העצמאות. עוד נכתב כי "חקיקה בתחום זה עלולה לגרום ליותר נזק מאשר תועלת. אנו רואים לנכון לנהל דיאלוג והידברות בין הצדדים".

המתווה עליו הוסכם בכנס הוא הקמה של ועדות מקומיות, שיורכבו מאנשי דת בכירים, שינסו להגיע לפתרון מחלוקות נקודתיות. עוד הוצע להקים ועדה בין-דתית, תחת משרד ראש הממשלה, שתהיה כתובת לתלונות ושתגבש מתווה מוסכם למוקדי מחלוקת.

"יש אנשים שאומרים: 'יש פה כל כך הרבה אנשי דת בטוח יהיה פה פיצוץ!', אך יש פה כל כך הרבה אנשים שהאלוהים בליבם, בטוח שיש סיכוי אמתי לשלום ודיבור." גליק הדגיש בדבריו כי מטרת הכינוס היא לא לקיים תחרות "הורדת ידיים" עם יוזמת החקיקה אלא לקדם הסכמה שתייתר את הצורך בה.

בפתח דבריו, אמר בהלול כי "לא חקיקה צריכה לנהל את חיינו אלא הדיאלוג האמתי". בהלול התייחס גם לשותפות, הלא שגרתית עם גליק. "השותפות ביני ובין ח"כ גליק היא תכלית ה'כן' להבנה והידברות ותכלית ה'לא' לחקיקה אנטגוניסטית וכפייתית", הסביר.

שייח' מוחמד כיואן, יו"ר וועדת האימאמים בישראל, המייצג 400 אימאים, הדגיש את הצורך בהדברות וכי הפתרון לא יבוא מתוך כפייה. "קול המואזין אינו רעש" אמר, "אם יש מחלוקת אפשר להגיע לפתרונות יצירתיים תוך הידברות, אבל אסור, וגם לא נקבל, פתרון המחלוקת בכפייה".

בין משתתפי הכנס היו גם דבורה, טוענת רבנית מהעיר לוד והרב ישראל סמט, רב הגרעין התורני בעיר, שקריאות ההשכמה של המואזין מקשות מאוד על חייהם ואך לא מצאו כתובת לפנות אליה בנושא. לדבריהם, על אף התנגדותם ליוזמת החקיקה הם צריכים פתרון אמתי למצוקה אמיתית.  השייח' כיואן, שנתן דוגמאות למקומות בהם ההדברות בתיווכו הצליחה, התבקש לגשר גם במקרה זה.

הרב עודד וינר, לשעבר מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל וכיום יועץ לרבנים הראשיים לישראל אמר, בהתייחסו לחשש המאמינים המוסלמים מהחוק, כי "הכאב של מי שחושב שיש כאן פגיעה בדתו הוא כאב אמתי" והוסיף, בשם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו שנמנע ממנו להגיע, "אין פה שמץ של חוק דתי. יש פה עניין של שכנות טובה. יש פתרונות ישימים מהיום למחר". וינר הוסיף כי "יש לנו רקמה עדינה מאוד רגישה של חיים משותפים, ואנחנו צריכים לשמור עליה מכל משמר".

הרב יואל בן נון, ממיסדי ישיבת הר עציון, אמר כי"הגיע הזמן שמאמינים באל אחד ידברו ביניהם שפה אחת. אם נתחיל בתפילות אפשר להגיע רחוק". בן נון הדגיש כי סוגיית השכמת המואזין היא רק סוגייה אחת מבין נושאים רבים אותם יש ללבן במציאות החיים הבין תרבותית בישראל. "זה נראה לי מהמורה קטנה ויש דברים יותר קשים. לא צריך להגיע למקום שמישהו ירגיש חנוק וצריך חוק שיציל אותו", טען.

מעט לפני הכנס כתב ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), יוזם הצעת החוק המואזין, בחשבון הטוויטר שלו, "אין דבר כזה 'חוק המואזין'. החוק שיעלה להצבעה בכנסת הוא תיקון לחוק המפגעים – הגבלת מערכות כריזה בבתי תפילה בשעות הלילה." והוסיף, "יש גורמים שמנסים ליצור מציאות של שנאה בין הדתות. לא ניתן להם".

חוק המואזין, שהוא תיקון לחוק למניעת מפגעים (חוק הרעש), קובע כי בבתי תפילה ייאסר השימוש במערכות כריזה על מנת לקרוא למתפללים או על מנת להעביר מסרים דתיים או לאומיים. בדברי ההסבר להצעת החוק מצוין כי מאות אלפי אזרחים סובלים מידי יום מקריאת המואזין במסגדים. החוק אושר על ידי ועדת השרים לחקיקה לפני כשבועיים, אך זכה להתנגדות מצד חברי הכנסת החרדים שחששו כי החוק ישפיע על הצפירה המבשרת על כניסת השבת, שנעשית גם היא באמצעות מערכת כריזה. לאחר שהוסכם כי החוק לא יפגע בצופרי השבת, הסיר שר הבריאות, יעקב ליצמן, את התנגדותו.