"אם על עמונה המדינה עומדת דום, הגיע הזמן שגם על 200 אלף משפחות ללא קורת גג בטוחה המדינה תעמוד דום". כך אמרה אתמול (שלישי) ח"כ אורלי לוי אבקסיס, יו"ר שדולת הדיור הציבורי בכנסת, בדיון חירום בנושא הדיור הציבורי. הדוברים, שנערך בשיתוף פורום הדיור הציבורי, התריעו על היעדר תקצוב מספק של הדיור הציבורי לשנתיים הקרובות.

למפגש החירום בכנסת הגיעו 140 אזרחים ופעילים חברתיים מהארגונים "לא נחמדים לא נחמדות", "שתיל", "רבנים לזכויות אדם", "הקשת הדמוקרטית המזרחית", וכן פעילים מבית שאן ומבאר שבע. ניכר כי הזעם והעצב יצרו קמטים בפניהם. כחו גם ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), ח"כ עמר בר לב וקסניה סבטלובה (המחנה הציוני) וטלי פלוסקוב (כולנו) – היחידה מהקואליציה.

ח"כ אורלי לוי, שהנחתה את המפגש, ביקרה בחריפות את הממשלה על כך שבתקציב הקרוב יושקעו רק 23 מיליון ש"ח לרכישת דירות בדיור ציבורי. היא הוסיפה כי בקופת המדינה הצטברו 3 מיליארד שקלים ממכירת דירות של הדיור הציבורי, כסף שעל פי חוק היה אמור לשמש לרכישת דירות נוספות אך יצא על דברים אחרים.

"אם מישהו חושב שמדינת ישראל מוציאה שקל על דיור ציבורי, הוא טועה", אמרה לוי, "מדינת ישראל מרוויחה כסף מדיור ציבורי. ישיבתי עם עמידר, ונכנס להם יותר מ-180 מיליון ש"ח. המדינה גוזרת קופון על הדיירים. עלות תחזוקת הדיור הציבורי היא 102 מיליון ש"ח מתקציב המדינה. תעשו את החישוב, המדינה גוזרת קופון על האנשים הכי עניים במדינת ישראל."

לוי המשיכה והתייחסה לסכנה נוספת שעומדת בפני הדיור הציבורי – הפרטת עמידר. "התכנית של הפרטת עמידר חיה וקיימת. עמידר רוצה למכור את הנכסים של הדיור הציבורי. במקום מבנה רעוע בת"א יהיה ניתן להקים מבנה רב קומות, אבל למי לא יהיה מקום בדירות האלה? אם על עמונה המדינה עומדת דום הגיע זמן שגם על 60 אלף משפחות המדינה תעמוד דום. אנחנו נעשה מעשה עמונה", הוסיפה לוי.

"אני צריכה דירה מוגנת"

דוברת נוספת בכנס היתה אביגיל צדוק, אם לתשעה ילדים שמחכה כבר שבע שנים בתור לדיור ציבורי. כרגע היא גרה בדירת 80 מטר מרובע. צדוק סיפרה בדמעות כי "יש לי בעל עם 100% נכות נפשית. אני מחפשת מישהו שיקשיב לי. אל תביאו לי כסף על שכר דירה – אני לא רוצה, זה לא עוזר לי. אני מקבלת 3900 ש"ח בחודש עזרה בשכר דירה, אבל אני צריכה דירה מוגנת. משנה לשנה הילדים שלי גדלים, והשתתפות המדינה בשכר הדירה יורדת."

בכך הסבירה צדוק את המחדל הגדול של הדיור הציבורי: המדינה מעדיפה לתת לזכאים סיוע בשכר דירה במקום דירה מוגנת, שתעניק להם בטחון ויציבות. בדירה מוגנת שכר הדירה לאזרח אינו משתנה, והשוכרת (או הבעלים) היא המדינה – כך שגם אם הדיירים יתקשו לשלם שכר דירה, הם לא יגורשו מהדירה.

הבעייתיות בסיוע בשכר דירה

הרב קובי וייס מארגון "רבנים למען זכויות אדם" הצביע בדבריו על בעיות נוספות בהחלפת הדיור הציבורי במודל של סיוע בשכר דירה. "הפעם האחרונה שהיה דיור מסיבי בישראל היה בשנות ה-90 עם העלייה ממדינות חבר העמים", אמר וייס, "אחר כך לא בנו יותר דירות ונהייתה מגמה כמו בכל מקום של הפרטה. המדינה לא אהבה את הרעיון שהיא צריכה לדאוג לדירות שהיא צריכה להפעיל קבלני משנה כמו עמידר ולנהל משק שלם של דירות, היא רצתה שזה יצא ממנה והעדיפה לעבור לפתרון של סיוע בשכר דירה." וייס הוסיף כי "יש לנו הרבה התנגדות לדרך הזאת בגלל שקשה להשיג ערבים לחתום על שכר דירה בשוק החופשי, זה גורם לחוסר יציבות. הבעיה בולטת במיוחד אצל נשים חד הוריות שבשטח עוברות כמעט כל שנה דירה בגלל שלא מצליחות לעמוד בתשלום השכר".

דני גיגי, מקדם מדיניות בפורום דיור ציבורי הסביר את הגדרת הכינוס כ"כינוס חירום". "אנחנו עומדים עכשיו בפני תקציב לשנתיים הבאות. מ-2013 נמכרו כ-4,000 דירות לדיירי הדיור הציבורי ונקנו כ-800 דירות. הכסף שהשתמשו ממכירת דירות נגמר, אין כסף חדש בקופה ומשרד האוצר לא מכוון להביא תקציב למרות שיש 30 אלף זכאים עם תעודת זכאות. 30 אלף משפחות צפויות להמשיך להיזרק מדירה לדירה וזאת המציאות, וזה חירום. אומרים שאין הומלסים בישראל. זה נכון, אבל יש אנשים שמתגלגלים מדירה לדירה, חוסר היציבות הזה שאנשים מקבלים צווים ואזהרות כל הזמן."

"שר השיכון ולא אני אמר שבמדינת ישראל יש מיליון אנשים ללא קורת גג קבועה, אני מנסה לשכנע את המדינה שהאינטרס שלה זה לשקם את האנשים האלה ולדאוג להם. במצב היום המדינה מבזבזת מיליונים בלי לעזור לאנשים. מבחינתם, עדיף להם להישאר במודל השכירות כדי להישאר בלי אחריות על האנשים. זה המשבר האמיתי"

הולך להתפוצץ

גיגי מסביר שהפורום מוחה כבר שלוש שנים ו"לא מתכוונים לעצור". הוא מסביר שבניגוד למחאת 2011, כאן מדובר באנשים "שאין להם מה להפסיד". "מתישהו זה יתפוצץ", הוא אומר חצי בדאגה חצי באזהרה. לא ברור מה זה אומר בפועל, אבל לדעתו "יש כאן בועה שלא רואים אותה, שכבה ענקית של אנשים שאין להם כלום ונמאס להם".