חוק ההסדרה עלה אתמול (רביעי) להצבעה בוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת החוץ והביטחון לאישור לקריאה ראשונה. ומאוחר יותר אושר במליאת הכנסת. אמנם החוק בנוסחו החדש, מרוכך יותר ואינו כולל את הסעיף שהופך פסקי דין חלוטים כמו במקרה עמונה, אך הוא עדיין לא קיבל את תמיכת היועץ המשפטי לממשלה בשל שני טיעונים כבדי משקל המעלים בעיות חוקתיות עליהם כבר הצביעו משפטנים. הראשון הוא שהחוק מתיר גזל קרקעות פרטיות והשני הוא החלת ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים בניגוד למשפט הבינלאומי. על בסיס טיעונים אלה, הערכות הן כי גם במתכונתו הנוכחית ייפסל החוק על ידי בג"ץ.
באם יעבור חוק ההסדרה את הליך החקיקה ולא יבוטל על ידי בג"ץ יהיו לו משמעויות תקדימיות על מעמדם של אלפי בתים ועשרות רבות של התנחלויות ומאחזים לא חוקים. בדוח שפרסם ארגון שלום עכשיו בשבוע שעבר נכתב כי בעקבות החוק יוכשרו קרוב ל-4,000 מבנים בהתנחלויות ומאחזים לא חוקים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, מתוכם 2,744 מבני קבע ו-1,177 קרוואנים. מכ-4,000 המבנים, 3,125 בנויים בהתנחלויות וכמעט 800 במאחזים הבלתי חוקיים. עוד נכתב בדוח כי יוסדרו 55 מאחזים בלתי חוקיים ברחבי הגדה וב-72 התנחלויות ויהיה ניתן להכשיר בתים שנבנו על קרקעות פרטיות. סך ההפקעה של אדמות פרטיות יעמוד על כ-8,200 דונמים.
"לפי עמדת היועץ המשפטי לממשלה- יש מניעה משפטית בהסדר שבהצעת החוק" אמרה עו"ד תהילה רוט ממשרד המשפטים ואמרה כי החוק סותר את הדין הבינלאומי, הקובע את חובתו של המפקד הצבאי להגן על קניינה של האוכלוסיה המוגנת. ביחס להפקעת הקרקע הפרטית המוצעת בחוק אמרה רוט כי החוק, "לא עומד באמות המידה הקבועות בפסיקה לעניין הפקעת קרקע פרטית באיו"ש" האומרת כי הפקעה יכולה להיעשות בתנאי שהיא "צורך ציבורי" וכיוון שיעוד ההפקעה הוא להסדיר את ההתנחלויות מהן לא נהנים הפלסטינים, תושבי המקום, אז ההפקעה אינה מידתית.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ביטל בדבריו את עמדת הייעוץ המשפטי, "אני מכבד מאוד את עמדת היועמ"ש וממשלת ישראל הצביעה נגד עמדתו כבר פעמיים. הכנסת והממשלה הם גופים מדיניים ומותר להם לקבל כל חוק".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) מיוזמי הצעת החוק הודה כי החוק סותר את המשפט הבינלאומי ונועד להחיל ריבונות בשטחים, "החוק הוא חוק מדיני המתייחס לשטחים לא כאל שטחים כבושים. הוא מגדיר מדיניות שהתיישבות היא אינטרס מדיני", ובשל כך הוסיף כי קשה לו לראות איך בג"ץ "ירשה לעצמו להתערב". בהמשך דבריו אמר סמוטריץ' כי ביטול הסעיף שנועד להפוך את פסק הדין לפינוי עמונה נעשה כתוצאה מאילוץ קואליציוני.
חברת הכנסת שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי) מיוזמי הצעת החוק רואה בחוק אפשרות להכיר במתנחלי יהודה ושומרון תושבים מקומים בעלי "צורך ציבורי" בניגוד לעמדת היועץ המשפטי, "יש פה שינוי דרמטי שסופסוף רואים בתושבי איו"ש כתושבי האזור" והוסיפה, "כשיהיה כוח פוליטי להחיל ריבונות נתקדם גם בצעד הזה."
חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) מתנגדת להצעת החוק, "מדובר באותו חוק, אותו גזל ואותה בעיה חוקתית קשה. אתם מעוותים סעיף ומוציאים את עז עמונה. יש כאן דין ליהודים ודין לערבים ואתם אומרים שמותר לגנוב אם זה יהודים שגונבים מערבים".
חברת הכנסת רויטל סויד (המחנה הציוני) התנגדה גם היא להצעת החוק והאשימה את חברי הקואליציה כי הונו את תושבי עמונה ועכשיו את כל ציבור המתנחלים, "ראיתי את תושבי עמונה שהיו בטוחים שלא יפנו אותם ומה שאתם עושים פה זו הונאה אחת גדולה שלהם ועכשיו של כל ההתיישבות". סויד הוסיפה כי החוק לא לעבור את בג"ץ, "שוב תיצרו אויב שהוא ביהמ"ש העליון ותהרסו את התדמית הבינ"ל".
