בתום דיון ממושך, אושר אמש (רביעי) חוק ההסדרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ברוב של 58 תומכים לעומת 51 מתנגדים. ההצעה תחזור לדיונים בוועדה המיוחדת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
חוק ההסדרה נועד להכשיר את מעמדם המשפטי של אלפי בתים בהתנחלויות, הבנויים בצורה לא חוקית, על קרקעות פרטיות של פלסטינים. נוסח החוק שאושר אתמול לא כולל את הסעיף שאמור היה לדחות את פינויו של היישוב עמונה בשבועות הקרובים, כפי שנקבע על ידי בג"צ. אך גם בגרסתו המרוככת, לדברי משפטנים, בהם היועצים המשפטיים לממשלה והכנסת, החוק מפר מוסכמות חוקיות וחוקתיות וסיכויו לעבור את מבחן בג"צ נמוכים.
"פעלנו להביא פתרון אסטרטגי להתיישבות" אמרה אתמול ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), מיוזמי הצעת החוק, בהתייחסה לאלפי המבנים בהתנחלויות ובמאחזים הבנויים על קרקע פרטית ואותם החוק מכשיר. עוד הוסיפה כי "דרך המלך שבה מדינת ישראל מממשת את ריבונותה, ומכריזה על כך שמתיישבי יהודה ושומרון אינם אזרחים מסוג ב'."
ח"כ בני בגין (הליכוד), מתנגד בולט לחוק למרות היותו חלק מהקואליציה, אמר בביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הממשלה, כי על אף הצהרת נתניהו כי הוא ושרי הממשלה מחפשים פתרון אחראי מושכל ובגדר החוק, "הצעת החוק הזו איננה כזו. לו הייתה כזו לא הייתה משקיעה הממשלה מאמץ כה רב בחיפוש פתרון אחר." והוסיף, "אני מתנגד להצעה זו המזיקה למדינת ישראל, ועל פי הבנתי גם להתיישבות, ולכן אצביע נגדה."
אמנם החוק בנוסחו החדש, מרוכך יותר ואינו כולל את הסעיף שהופך פסקי דין חלוטים כמו במקרה עמונה, אך הוא עדיין לא קיבל את תמיכת היועץ המשפטי לממשלה בשל שני טיעונים כבדי משקל המעלים בעיות חוקתיות עליהם כבר הצביעו משפטנים. הראשון הוא שהחוק מתיר גזל קרקעות פרטיות ואינו עומד במבחני ההפקעה "לצרכי ציבור" בשטחי יהודה ושומרון הכבושים מכיוון שאינם משרתים את האוכלוסיה הכבושה הפלסטינית. הטיעון השני מדבר על כך שהחוק עומד בניגוד לדין הבינלאומי בכך שכנסת ישראל מחילה ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים ובנוסף מאשררת את התיישבותם של אזרחי מדינת ישראל בשטח כבוש, פעולה הנחשבת לפשע מלחמה. על בסיס טיעונים אלה, הערכות הן כי גם במתכונתו הנוכחית ייפסל החוק על ידי בג"ץ.
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) המתנגדת לחוק אמרה בביקורת כי בשם הרוב מחוקקים חוק שמתיר לגנוב, "אבל לא מותר לגנוב בכל מצב, רק אם אלה שגונבים הם יהודים ואלה שגונבים מהם הם ערבים." עוד אמרה זנדברג כי המטרה מאחורי משבר עמונה הייתה החלת הריבונות הישראלית בשטחים, פעולה המעמידה בסכנה את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, "עמונה הייתה בסך הכל תירוץ כדי להביא את הדבר הגדול והוא החלת החוק הישראלי בגדה המערבית. בוא נקרא לילד בשמו. תאוות הכיבוש שלכם לכל ארץ ישראל מחריבה את מדינת ישראל."
ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, המתנגד להצעת החוק אמר כי ההנהגה הישראלית חוטאת ביוהרה ושכרון כוח מול העם הפלסטיני, "אין לי שמץ של ספק שמה שקורה זה פגיעה בעם הפלסטיני, אמרנו שהכיבוש משחית ועכשיו אני רואה איך הוא פוגע בבית המשפט, במרחב הדמוקרטי" והוסיף, "כל מי שירים את היד פה, ימצא את הרגל שלו בבית הדין הבין לאומי בהאג."
מוקדם יותר אתמול הביע סגן דובר מחלקת המדינה של ארה"ב מארק טונר את דאגת הממשל האמריקאי מקידומו של חוק ההסדרה. בתדריך עיתונאים אמר טונר כי "אנו מודאגים מהתקדמות הליך החקיקה שיביא להסדרת המאחזים הישראלים הממוקמים על קרקעות פרטיות פלסטיניות." והוסיף כי חקיקה זו תסב נזק לסיכוי לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני במתווה שתי המדינות. עוד התייחס טונר לאמירותיהם וכוונתם של פוליטיקאים ישראלים לקדם את סיפוח שטחי יו"ש, "אנו גם מוטרדים מהערותיהם של פוליטקאים בישראל באומרם כי יהיה זה צעד ראשון בסיפוחם של חלקים מהגדה המערבית."והוסיף, "הצעת החוק עדיין לא עברה. אנו מקווים שלא תהפוך לחוק ואנו מקווים כי שינויים או התאמות יעשו בהצעה בהתאם."
דברי טונר נוגעים בחשש ישראלי, בדרגים המדיניים הבכירים, כי חקיקת הבזק להסדרת המאחזים הלא חוקים, תלחץ את ממשל אובמה, רגע לפני סיום תפקידו, לעשות מעשה בזירה הבינלאומית בדמות הימנעות מהטלת וטו על הצעת החלטה פרו פלסטינית במועצת הביטחון של האו"ם שתכפה על מדינת ישראל מציאות לא רצויה בסכסוך הישראלי פלסטיני.
