1947: מה עם זכות האדם למנוחה ולביטוח סוציאלי?

האו"ם החל לדון ב"מגילת הזכויות שיש להבטיחן לכל בני האדם ברחבי תבל" – כך דיווח "דבר" ב-12 לדצמבר 1947. מאמרו של יהודה גוטהלף הציג את הבעייתיות המובנית, לשיטתו, במהלך הזה: המתח בין ברית המועצות והמדינות הקומוניסטיות לבין מערב אירופה וארה"ב, שהתהווה לאחר מלחמת העולם השנייה, טומן בחובו חוסר הסכמה בסיסי לגבי הגדרת המושג "זכויות אדם" והתוכן הסוציאלי שבו. "נציגי הגוש המערבי מסתפקים במגילת זכויות פוליטיות-פורמליות כלפני 150-200 שנה. אפילו את זכותו של האדם למנוחה ולביטוח סוציאלי; את זכותה של כל אומה לעצמאות – אינם כוללים במגילה זו", כתב גוטהלף, "הוברר די הצורך כי נוכח ניגודים כלכליים מאבדת חירותו של אביון את משמעותה הריאלית, ואילו לעשירים אמצעים כה גדולים שיש באפשרותם להטיל את שלטונם הכלכלי גם בצורות דמוקרטיות". גוטהלף מביע חשש כי "הגוש האחד השליט בחלקו הגדול של העולם מבקש להטיל את מרותו הרעיונית על משנהו".

נוכח ניגודים כלכליים מאבדת חירותו של אביון את משמעותה הריאלית. "דבר, 12.12.1947. הקליקו לצפייה במסך מלא

1948: האו"ם נגד "רצח המונים"

ב-9 בדצמבר 1948 אישרה עצרת האומות המאוחדות את ההסכם למניעת "ג'נוסייד" – מושג חדש באותם ימים, שמשמעותו "רצח המונים" כהגדרתו של "המלומד היהודי ד"ר רפאל למקין" – כך דיווחה ידיעה קצרה ב"דבר" שלמחרת.

האו"ם מאשר את האמנה למניעת ג'נוסייד. "דבר", 10.12.1948

1948: אושרה מגילת לזכויות האדם

מגילת זכויות האדם שאישרה עצרת האו"ם מבוססת על המגנה כרטה הבריטית, הצהרת העצמאות האמריקאית והצהרת זכויות האדם הצרפתית. 48 תמכו, 8 נמנעו, וסעודיה ואפריקה הדרומית הצביעו נגד. נציג ברית המועצות אמר כי "מאחר שנדחו הצעותיו על חיוב כל המדינות להתאים את מערכות-החוקים שלהן למגילת זכויות האדם אין ל'מגילה' אלא ערך מוסרי בלבד".

האו"ם מאשר את מגילת זכויות האדם. "דבר", 12.12.1948