שלושה מכל עשרה ישראלים חיים בעוני: דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון 'לתת' שמתפרסם הבוקר, מגלה כי בישראל 2,436,000 אנשים החיים בעוני (29% מהאוכלוסיה). 1,024,000 ילדים (35.4% מהאוכלוסיה) ו-1,412,000 בגירים (25.7% מהאוכלוסיה). ביחס לנתוני "לתת" מהשנה שעברה מדובר בירידה של כאחוז (מ-30% ל-29%). כמו כן מעלה הדו"ח כי מתוך האנשים החיים בעוני, שבעה מכל עשרה נאלצו לוותר בשנה האחרונה על רכישת תרופות, אחד מכל שניים נאלץ לוותר על מזון, ושניים מכל שלושה עובדים למחייתם.

הגדרת העוני עליה מתבסס דו"ח העוני "לתת" מתמקדת בהיעדרן של זכויות בסיסיות כגון דיור, מזון, בריאות, השכלה והיכולת לעמוד ביוקר המחיה. בארגון גיבשו "מדד עוני אלטרנטיבי רב-מימדי" הבוחן את היקפי העוני על בסיס תשובות סובייקטיביות של 500 בוגרים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה הישראלית. זאת בניגוד לדו"ח העוני הרשמי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי, בו מוגדר העוני על בסיס הכנסה יחסית למשק בית בלבד, ללא קשר ליכולת לממש את הזכויות. לשם השוואה, דו"ח הביטוח הלאומי שפורסם בדצמבר שעבר (ומתייחס לשנת 2014) קבע כי בישראל ישנם 1.7 מיליון עניים – כלומר במדידה הסובייקטיבית של "לתת" מתגלים שיעורי עוני הגדולים ב-43% מהמדד המחושב על פי הכנסות.

נתונים מתוך דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון 'לתת' (גרפיקה: דבר ראשון)

עוני ופערים חברתיים – באחריות הממשלה

הדו"ח כולל גם סקר עמדות בקרב כלל הציבור בנושא מדיניות הממשלה כלפי עוני. 74.8% מהציבור מעידים שבעיית העוני והפערים החברתיים נתפסת גם השנה כנושא הדחוף ביותר בו הממשלה צריכה לטפל (במקום הראשון והשני), זוהי עלייה בשיעור של 18.2% בהשוואה לשנה שעברה (63.3%). נתונים אלו דומים לאלו שהתפרסמו כאן אמש, ועלו מתוך סקר של 'האגודה לזכויות האזרח'.

81.5% מהציבור סבורים כי אדם עלול להידרדר לעוני תוך שנה בלבד כתוצאה מאובדן מקום עבודה, מחלה או משבר אחר. כרבע מהציבור (24.4%) מעריכים כי משך הזמן הנדרש להיחלצות מהעוני הוא בין שנתיים לחמש שנים, כרבע נוסף ( 24.2%) מעריכים כי לא ניתן כלל להיחלץ מהעוני אם המדיניות הממשלתית נותרת בעינה.

מדדי עוני – הדוח של מדדי העוני מנסה לתת תמונה מלאה של מה המשמעות של להיות עני בישראל 2016, מבחינת הוויתורים אותם העני נאלץ לעשות, ועל מה לא יוותר בכל מקרה.

פני העוני

דו"ח העוני בחן באמצעות סקר מקיף את מצבן ותנאי חייהן של משפחות החיות בעוני, על בסיס סקר עומק בקרב משפחות הנתמכות על ידי עמותות הסיוע ושירותי הרווחה. ילדים וקשישים, דיור, חינוך והשכלה, בריאות, תעסוקה, בטחון תזונתי ויוקר המחייה. הסקר מתייחס למקבלי סיוע מארגוני הסיוע.

תעסוקה

אחד הנתונים המטרידים בדוח הוא שמתוך נתמכי הסיוע, 63.3% עובדים אך עדיין חיים בעוני. מדובר בעלייה קיצונית בהשוואה לשנה שעברה, בה 52.1% דיווחו כי הם עובדים ועדיין נזקקים לסיוע. בתוך כך, בקרב העובדים נתמכי הסיוע יש חוסר ודאות וחוסר יציבות לגבי המשרות שלהם – 31% מנתמכי הסיוע העובדים, מצהירים כי ישנו סיכוי גבוה או גבוה מאוד שיאבדו את מקום עבודתם הנוכחי, 49.7% חוששים שלא יצליחו למצוא משרה אחרת במידה ויאבדו את מקום עבודתם. בנוסף, רוב מי שעובד ונתמך בסיוע (67.2%), עובד במקומות בהם לא מקבלים את מלוא הזכויות הסוציאליות ממקום עבודתם, קרוב לוודאי שמדובר בעובדי קבלן.

מעגל העוני

עוד נתון מדאיג מתייחס למי שבעבר הגדירו עצמם כמעמד הביניים והתדרדרו לעוני: 50.6% מנתמכי הסיוע מגדירים עצמם ככאלה. מדובר בעליה של 23.7% מהשנה שעברה.

בנוסף לכך, העוני צפוי לעבור בירושה. כך ניתן לראות ש-92.4% מנתמכי הסיוע אינם חוסכים כסף עבור עתידם, בהשוואה ל-41.2% בלבד מהאוכלוסייה הכללית. בנוסף, 65.7% מנתמכי הסיוע שקועים בחובות, כמעט פי שניים מהאוכלוסייה הכללית.

ילדים רעבים – קשישים בודדים

מי שנפגע יותר מהעוני הן האוכלוסיות המוחלשות, ילדים וקשישים, 60.9% מהנתמכים ויתרו על רכישת תרופות עבור ילדיהם בשל המצוקה הכלכלית, שיעור דומה לשנה שעברה ( 61.8%).

המרכיב העיקרי בתזונתם של 67.7% מהילדים הנתמכים הוא לחם וממרח (27%) ו/או פחמימות (40.7%), זוהי עלייה בשיעור של 15.9% בהשוואה לשנה שעברה (58.4%).

34.4% מהילדים נתמכי הסיוע צמצמו בגודל הארוחות או דילגו על ארוחות בשנה האחרונה בשל המצוקה הכלכלית, מצב זה מתרחש גם בקרב 20.5% מהאוכלוסייה הכללית.

41.1% מהקשישים הנתמכים מצהירים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם לחיות בכבוד. 74% מהקשישים הנתמכים חוו תחושת בדידות בשנה האחרונה, לעיתים קרובות או מדי פעם. 58.3% מהקשישים נתמכי הסיוע אינם יכולים לשמור על מצב בריאותי תקין בעקבות המצוקה הכלכלית.

קופות צדקה (צילום: חן לאופולד / פלאש 90).

בריאות

העוני פוגע במצבם הבריאותי של מי שידו אינו מושגת – 71.9% מנתמכי הסיוע ויתרו על רכישת תרופות בשל המצוקה הכלכלית. גם במובנים עמוקים יותר, העוני מהווה זרז או גורם של מחלות – חמישית מנתמכי הסיוע סובלים מאחת או יותר מהמחלות: סוכרת (20.6%), כולסטרול גבוה (20%), יתר לחץ דם (19.5%) ועודף משקל (18.8%).

55% מנתמכי הסיוע סובלים מבעיה בריאותית, בהשוואה ל-45.4% באוכלוסייה הכללית ו-52.1% מנתמכי הסיוע ויתרו בשנה האחרונה על טיפול נפשי בעקבות מצוקתם הכלכלית, בדומה לשנה שעברה (53.4%).

בטחון תזונתי

המימד של בטחון תזונתי קשור קשר בלתי ינתק לבריאות, שכן כשהתזונה איננה מספיקה ומאוזנת, הגוף חשוף יותר למחלות וקשה לו יותר להתמודד עם תחלואה. כפי שפרסמנו ב'דבר ראשון', למשרד הבריאות ישנו סל מזון בריא אשר הוא מציע לישראלים, אך רבים ורבות מאזרחי ישראל לא יכולים לעמוד בו מבחינה כלכלית.

73.9% מנתמכי הסיוע מעידים כי בשל המצוקה הכלכלית לא אכלו ארוחות מאוזנות בשנה האחרונה באופן קבוע או לפעמים, זאת בהשוואה ל 20.4%- מהאוכלוסייה הכללית. 51.4% מנתמכי הסיוע חוו בשנה האחרונה מחסור במזון לעיתים קרובות או לפעמים, זאת בהשוואה ל-6.8% בלבד מהאוכלוסייה הכללית.

דיור

היכולת להיחלץ מעוני מבלי שיש בטחון בדיור כמעט בלתי אפשרית – 20.4% מנתמכי הסיוע מעריכים שיש סיכוי גבוה או גבוה מאוד שיאלצו לפנות את מקום מגוריהם בשל אי יכולת לעמוד בתשלומי שכר דירה או משכנתא, בדומה לנתונים אשתקד. 19.9% מעריכים שבמצב זה יאלצו להתגורר ברחוב או בבית מחסה.

ובתוך כך, חשופים 70.7% מנתמכי הסיוע למפגעים בתוך ביתם, המקום שאמור להיות הכי בטוח עבור כולנו, ואף ויתרו בשנה האחרונה על תיקון ליקויים חמורים בביתם בעקבות המצוקה הכלכלית, שיעור גבוה פי שניים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

חינוך והשכלה

כמו בשאר המימדים, גם בחינוך והשכלה ניתן לראות את הפערים במובן הכי בסיסי, ש- 67% מנתמכי הסיוע אינם יכולים לרכוש את כל הציוד הבסיסי וספרי הלימוד הנדרשים לבית הספר, עלייה בשיעור של 24.3% בהשוואה לשנה שעברה (43%).

5.9% מנתמכי הסיוע הם בעלי השכלה גבוהה, כשהרוב, 76% לא אוחזים בתעודת בגרות.