אמש (שני) הוצגו לנציגי המאחז הלא חוקי 'עמונה' העקרונות להעתקת יישובם על פי מתווה 'נכסי נפקדים'. הנציגים טענו כי לא נמסרו להם כל הפרטים ולכן נמנעו מלהשיב לשאלות התקשורת לגבי עמדתם ביחס להצעה שהוצגה להם. במקביל, הדגיש השר בנט כי אסור בשום פנים ואופן להתדרדר לאלימות. אך בערוץ 2 דווח כי יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות הותקף על ידי מתיישבים בעמונה.

המתווה החדש נועד להביא לפינוי מוסכם, ולמנוע מהפינוי הצפוי בסוף חודש דצמבר, בצו חלוט ע"י בית המשפט העליון, להיעשות בכוח תוך הישנות מראות אלימים. מוועד המאבק לפינוי עמונה נמסר כי אינם יכולים לגבש את דעתם על המתווה מאחר והוצגו רק העקרונות ולא הפרטים ובהודעתם נאמר, "בשלב זה אנו ממתינים לפרטים המלאים של המתווה שגובש – פרטים האמורים להגיע ממשרד הביטחון – בכדי שנוכל להתייחס לענין באופן מהותי."

מוקדם יותר אתמול שר החינוך ויו״ר הבית היהודי, נפתלי בנט, אמר בפתח ישיבת הסיעה כי, "עמדנו ביעד שהצבנו לעצמנו להשאיר את עמונה על ההר. על אותה גבעה." לדברי בנט, במתווה החדש שגובש עם ראש הממשלה נתניהו והיועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט משך ההתישבות יהיה ארוך יותר מ-8 חודשים ועל שטח גדול יותר שיאפשר לכל המשפחות לעבור ואף למשפחות חדשות להצטרף, וזאת בשונה מהמתווה הישן.

בנט לא היה מעונין לפרט את המתווה החדש לפני שהוא מוצג לנציגי עמונה והביע אמונה כי המתווה יוסכם ובכך ניתן יהיה לפנות לבג"ץ לקבל הארכה למימוש המתווה, "אני מאמין מאוד שנקבל את הסכמתם להעתקה לשטח החדש על גבעת עמונה בדרכי שלום. אסור בשום מצב ובשום תנאי ולמען שום מטרה להפעיל אלימות."

ברקע הדברים דיווח עמית סגל, הפרשן הפוליטי של ערוץ 2, כי יועץ שר הביטחון להתישבות קובי אלירז, תושב ההתנחלות עלי, הותקף, יום קודם, באלימות מילולית ופיזית בידי תושבי עמונה. ״חטפתי דחיפות אלימות… נאלצתי לרתקו כדי שיירגע״ כתב אלירז בדיווח שהעביר לממונים עליו והוסיף, כי תושבים כינו אותו ״זבלון, אפסון, פקיד עלוב, חלק מחבורת כלומניקים״. האירוע האלים ארך שעתיים.

"הסדרת ההתישבות הישראלית"

במקביל לניסיון לפתור את משבר עמונה, הוועדה המשותפת לוועדת החוקה חוק ומשפט וועדת החוץ והביטחון החלה אתמול (שני) להכין את חוק ההסדרה לקריאות שנייה ושלישית. הדיון הראשון נסב סביב שינוי סעיף 1 בדבר מטרת החוק, שהפכה מ-"הסדרת ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון", ל-"הסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון", לפי הצעת היו"ר ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי). סלומינסקי נימק את השינוי בכך שרצה למנוע פרשנות מוטעית של החוק, "מאחר ולא בטוח מי צריך לפרש וייתכן שיפרשו שהכוונה היא רק למה שניתנה הסכמה של המדינה מראש, אני רוצה להיות בטוח שיפרשו נכון."

עוד אמר סלומינסקי "החוק הזה הוא לא חוק פשוט אני לא אומר שזו הגאולה." והוסיף כי בין החששות שהחוק מעלה לבין התועלת שבהסדרת הבנייה הלא חוקית של המאחזים וההתנחלויות בשטחים הוא מעדיף את התועלת על החששות, "אני חוזר ואומר שאני מוכן לוותר על החוק אם יתקבלו אלטרנטיבות אחרות", דברי סלומינסקי.

ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), המתנגדת להצעת החוק, אמרה כי אין בהורדת המילה "ישראלית" להביא לשוויון בין הישראלים והפלסטינים, ותהתה האם החלת החוק על שטח שאינו בתוך מדינת ישראל, לא תיחשב הפלייה. סלומינסקי השיב "כמו שחייתם בשלום עם זה שיש חוק שחל בישראל ולא באיו"ש אפשר לחיות עם זה גם היום כשזה הפוך".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) אמר "אתם אונסים את הייעוץ המשפטי. תהיו אמיצים ותכתבו התיישבות ישראלית. לפי החוק הזה כל אדם יכול למצוא אדמת טרשים בקצה ההר, לשים קרוואן ולהתיישב ב"תום לב". לשאלתו של סעדי אם יש כוונה לדחות את החוק עד תחילת כהונת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, השיב סלומינסקי כי הוא אינו יודע על החלטה לדחות את החוק.

חוק ההסדרה נועד להכשיר את מעמדם המשפטי של אלפי בתים בהתנחלויות, הבנויים בצורה לא חוקית, על קרקעות פרטיות של פלסטינים. אמנם החוק בנוסחו החדש, מרוכך יותר ואינו כולל את הסעיף שהופך פסקי דין חלוטים כמו במקרה עמונה, אך הוא עדיין לא קיבל את תמיכת היועץ המשפטי לממשלה בשל שני טיעונים כבדי משקל המעלים בעיות חוקתיות עליהם כבר הצביעו משפטנים. הראשון הוא שהחוק מתיר גזל קרקעות פרטיות והשני הוא החלת ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים בניגוד למשפט הבינלאומי. על בסיס טיעונים אלה, הערכות הן כי גם במתכונתו הנוכחית ייפסל החוק על ידי בג"ץ.