מאות השתתפו אמש (שלישי) בעצרת כנגד פינויה הצפוי של עמונה מול בית ראש הממשלה בירושלים. אווירת חוסר הוודאות והכעס כלפי הממשלה שאחזה במפגינים, רובם המוחלט בני נוער וצעירים, התערבבה במעגלי ריקודים ושירה בליווי נגינת תופים מלאים בשמחה ובקריאות "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה" , "עם ישראל חי" , "בא לציון גואל" ועוד. עם זאת, לא שללו המפגינים במשירין את הסכם הפשרה לפיו תעבור עמונה לחלקה סמוכה.
"את המאבק הלאומי של עם ישראל על ארץ ישראל,
אנחנו חייבים לנצח" אמר אבי נעים, יו"ר מועצת בית אריה-עופרים שבשומרון. נעים התייחס בביטול לחששות העולות בדבר אלימות במידה ויהיה פינוי ולא תתקבל הפשרה , וזאת למרות דיווח שפורסם בערוץ 2 לפיו יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות הותקף על ידי מתיישבים בעמונה. "אומרים עלינו מה יהיה, האם תהיה אלימות? ב-2006 האלימות לא הייתה של המתיישבים, אנחנו אלו שסובלים מאלימות. אותנו דורסים ומנסים לדקור, עלינו יורים. אנחנו מתמודדים עם אלימות עם אלו שרוצים לנשל אותנו מאדמתנו".
לצד האווירה הלוחמנית והקריאות לשמירה על ההתיישבות בעמונה, קשה היה שלא לחוש את האכזבה מההנהגה של ממשלת הימין, במיוחד כשבזמן שאוזכר שמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשמעו קריאות בוז רבות מהקהל. דברי הרבנים והמנהיגים הזכירו את נאמנותם העליונה לאדמה שצריכה להיות שייכת אך ורק לעם היהודי "עם אחד, ארץ אחת תחת תורה אחת" כדברי הרב ישראל הראל שנאם באירוע. דגש מיוחד הושם בפנייתם של הנואמים לנוער, מהם דרשו להיות מובילי ההתיישבות ביהודה ושומרון, להקים גרעיני התיישבות ולזכור שעתיד ארץ ישראל תלוי בהם ואסור להם "לבגוד באדמה". פעילי ימין קיצוני מארגון להבה וכהניסטים נכחו באירוע וחילקו לבני הנוער מדבקות 'כהנא צדק', אשר חלק לא מבוטל ממשתתפי האירוע הדביקו על גופם.
"כל רגב ורגב שייך לנו, שבועה לאברהם, שבועה ליצחק, שבועה ליעקב – לך אתן את הארץ הזו" צעק מנשה לוינגר, ממנהיגי המתנחלים ובנו של משה לוינגר, מראשי גוש אמונים. צעקתו נענתה בשירת המונים. "מספרים לנו על ערבים שהפקיעו להם את האדמה, אבל כולנו יודעים שאין ערבים כאלו… כולנו יודעים שאין פה בעיות משפטיות. אין פה שום ניסיון לצדק אלא ניסיון להרוס. הערב הזה אנחנו חוזרים לגאולת הקרקעות ובניין יישובים. וכמו שקמו 200 יישובים , בע"ה יקומו עוד מאות יישובים ביהודה ושומרון".
איילת השחר הגיעה יחד עם חברותיה מהישוב פדואל כדי להראות נוכחות וסולידריות עם חברותיהן וחבריהן בעמונה, שרבים מהם לומדים יחד איתן. "אנחנו חושבות שזה לא נכון שהולכים לפנות אותן", אמרה איילת ל"דבר ראשון", "וגם אם יפנו אותן אנחנו רוצים להראות שאנחנו אתם, שאכפת לנו וזה לא עובר על סדר היום". איילת וחברותיה מספרות שעמונה נמצאת במרכז השיחות שלהן בחודשים האחרונים "נפגשים הרבה, נוסעים אחד לשני, מנסים לברר את כל העניין. בעיקר להיות חברים".
איציק ספיר הגיע להפגנה מכפר מיימון למחות על הפינוי "מגרשים אנשים מארץ ישראל.. אין לי ספק שזה הולך לקרות. מכל ההסדרים לא יצא כלום". ספיר מאמין כי ההצעה של בנט היא פשרה טובה, " לא חייבים להתעקש דווקא על גבעה הזו, אם בית המשפט קבע שצריך לעזוב לגבעה ליד אז צריך לעזוב, לא יקרה כלום". לדבריו, מעטים מדי הגיעו לעצרת היום, בעיקר בגלל ייאוש. "יש פה בעיקר בני נוער, מעט מאוד אנשים אחרים ובעיקר את אלו שאני מכיר שתמיד מגיעים. אני זוכר את ההפגנות של לפני הגירוש מגוש קטיף… אחרי עשור שהפגנו ועשינו, הציבור נשחק. העולם ישתנה. לי אבל היה חשוב להגיע כפרט".
ביום בשני הוצגו לנציגי המאחז עמונה העקרונות להעתקת יישובם על פי מתווה 'נכסי נפקדים'. המתווה החדש נועד להביא לפינוי מוסכם, ולמנוע מהפינוי הצפוי בסוף חודש דצמבר, בצו חלוט ע"י בית המשפט העליון. במקביל, הדגיש השר בנט כי אסור בשום פנים ואופן להדרדר לאלימות.
ברקע משבר עמונה מנסה הממשלה להעביר את חוק ההסדרה אשר נועד להכשיר את מעמדם המשפטי של אלפי בתים בהתנחלויות, הבנויים בצורה לא חוקית, על קרקעות פרטיות של פלסטינים. אמנם החוק בנוסחו החדש, מרוכך יותר ואינו כולל את הסעיף שהופך פסקי דין חלוטים כמו במקרה עמונה, אך הוא עדיין לא קיבל את תמיכת היועץ המשפטי לממשלה בשל שני טיעונים כבדי משקל המעלים בעיות חוקתיות עליהם כבר הצביעו משפטנים. הראשון הוא שהחוק מתיר גזל קרקעות פרטיות והשני הוא החלת ריבונות ישראלית בשטחים הכבושים בניגוד למשפט הבינלאומי. על בסיס טיעונים אלה, הערכות הן כי גם במתכונתו הנוכחית ייפסל החוק על ידי בג"ץ.
