פרופ' רות בן ישראל הייתה נציגת ההסתדות בוועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים. בן ישראל הייתה חברת הוועדה היחידה שהתנגדה למסקנות הועדה להעלות את גיל הפרישה של נשים ל- 64. התנגדותה ונימוקיה צורפו לדוח שהגישה הוועדה לשר האוצר כעמדת מיעוט. בעקבות החלטת ועדת הכספים אתמול, לדחות את העלאת גיל הפרישה לנשים על מנת לאפשר דיון ציבורי מעמיק בנושא, ביקשנו לקבל את התייחסותה.

"אני שמחה שיו"ר ועדת הכספים, חבר הכנסת גפני דחה את העלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה בשבעה חודשים, ביחוד בגלל ההנמקה שהוא נתן להחלטה שלו." אומרת בן ישראל. "הוא הדגיש כי חייב להתקיים דיון ציבורי רחב במסקנות של הוועדה. אני הייתי נגד מסקנות הוועדה, כי חשבתי שהן לא נותנות מענה לבעיות אלא רק מחמירות את מצבן של הנשים. אני בעד שוויון בין נשים לגברים גם בנושא של גיל הפרישה, אבל בתנאי שגברים ונשים יתחילו מאותה נקודת המוצא".

"כיום נשים עדיין נמצאות בנחיתות בהשוואה לגברים בעבודה. הן מרוויחות פחות על אותה עבודה, הן נאלצות לעשות הפסקות לטובת גידול הילדים. הנשים נושאות בתפקיד כפול בנושא של הורות. הנשים שרוצות לחזור לעבודה לאחר תקופות בהן יצאו ממעגל העבודה לטובת גידול הילדים מתקשות אח"כ לחזור לשוק העבודה. במציאות הישראלית היום, לנשים מעל גיל חמישים סיכוי נמוך מאוד להצליח לחזור לשוק העבודה. לכן לדחות את גיל קבלת קצבת הזקנה לנשים נראה לי לא במקום".

"המשמעויות של העלאה אוטומטית של גיל הפרישה ברורות. משפחות נוספות היו נכנסות מתחת לקו העוני. רק השבוע קיבלנו את הדוח האלטרנטיבי. ישראל היא אור לגויים: היא מקום ראשון בפערים בחינוך. מקום ראשון בפערי השכר. ממש עם סגולה. העלאת גיל הפרישה במצב הנוכחי הייתה מחמירה את המצב".

"אני חייבת לומר שכל הנושא של העלאת גיל הפרישה הוא הטעיה של הציבור. הוועדה נקראה 'הוועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה', כשלמעשה זו הייתה ועדה שעסקה בעיקר, אם לא רק, בנושא של מועד הזכאות לקצבת זקנה".