המוסד לביטוח לאומי פרסם הבוקר (חמישי) את דוח העוני לשנת 2015. על פי נתוני הדוח שיעור העוני בקרב משפחות עלה, עומק העוני במשק אף הוא עלה. עם זאת, אי-השוויון בהכנסות צומצם ושיעור הנפשות, הילדים, והקשישים החיים בעוני פחת ב-2015 בהשוואה לזו של 2014, זאת בעקבות העלייה בשכר המינימום והגדלת הקצבאות. על פי הדוח יש 1,712,900 נפשות שחיות בעוני בישראל. קו העוני נקבע על הכנסה חודשית פנויה (אחרי מסים) של 3,158 ש"ח ליחיד.

על אף הירידה המסוימת בשיעור הנפשות החיות בעוני עליה הצביע דוח הביטוח הלאומי, ישראל עדיין במקום הראשון מבחינת עוני ואי-שוויון בהשוואה למדינות ה-OECD. בשנה זו היקף העוני של נפשות בישראל הגיעה ל-19.6% (לפי הגדרת ה-OECD) והיא הגבוהה ביותר בין מדינות ה-OECD . בנתוני האי שוויון מצבה של ישראל השתפר בהשוואה ל-2014, אם כי עדיין גבוה מהממוצע במדינות המפותחות.

עוד קובע הדוח כי בשנת 2015 העניים נעשו עניים יותר. המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני עלו ב-2015: יחס פער ההכנסות, שהוא המרחק הממוצע של הכנסת המשפחה הענייה מרמת ההכנסה המוגדרת כקו העוני עלה ב-3.2% (מ-34.6% ב-2014 ל-35.7% ב-2015), והמדד לחומרת העוני (המעניק משקל גבוה יותר לעניים יותר) עלה בשיעור של 2.3%, בין השאר בגלל אי-עדכון הקצבאות (מהלך שקרה במהלך 2016).

על פי הדוח הייתה ירידה של היקפי העוני בקרב שתי אוכלוסיות: משפחות קשישים ומשפחות עם ילדים. שיעור משפחות הקשישים בעוני ירד מ-23.1% ב-2014 ל-21.7% ב-2015. הדוח מסביר זאת בכך שבדצמבר 2015 הועלו קצבאות זקנה ושאירים בתוספת השלמת הכנסה, במטרה לקרבן לקו העוני בהתאם להמלצות הוועדה למלחמה בעוני. שיפור זה יתבטא בצורה מלאה בדוח של שנת 2016.

היקפי העוני ששל משפחות עם ילדים שמהוות למעלה ממחצית מסך המשפחות העניות, ירדה בנקודת אחוז בין שתי השנים, כנראה בשל השפעת ההעלאה בקצבאות הילדים שהחלה במאי 2015 אך גם בשל עליה בהכנסה מעבודה שבאה לידי ביטוי גם בירידה בתחולת העוני. ירידה חדה בהיקפי העוני, של כ-13%, נרשמה אצל המשפחות החד הוריות וגם חלקן באוכלוסייה הענייה פחת בכ-16% בין שתי השנים. לעומת זאת עומק העוני, המדד הבוחן את חומרת העוני ביחס לקו העוני, בקרב משפחות עם ילדים, ואין זה משנה מספר הילדים, בכ-4%.

נתון חשוב נוסף הוא שהיקפי העוני לפי מדידה של נפשות וילדים במשפחות עובדות ירד בין 2014 ל-2015, אבל  לפי מדידה של משפחות, הוא עלה במקצת. במשפחות העובדות שיש בהן מפרנס אחד עלו היקפי העוני מ-25.4% ב-2013 ל-25.9% ב-2015, ואילו  תחולת העוני של המשפחות עם שני מפרנסים נותרה ברמתה מ-2014 – 5.6%. מצד אחד ניתן לראות את ההשפעה של העלייה בשכר המינימום אך מצד שני יש הרבה מאוד אנשים עובדים מתחת  לקו העוני.

גם היקפי העוני במגזר החרדי ירדו בין 2014 ל-2015, מ-54.3% ל-48.7% כאשר נצפתה ירידה אף בהיקפי העוני בשתי שיטות הזיהוי, כלומר מקור הירידה בעוני של המשפחות החרדיות נובע לא רק מהגידול בקצבאות הילדים אלא גם מגידול בהכנסה מעבודה בשנה זו.

על פי ניתוחי הביטוח הלאומי היקפי העוני בניכוי הצעדים הממשלתיים – תשלומי העברות (קצבאות) ומסים, הם גבוהים מאלו שנמדדים לאחר תשלומי ההעברות והמסים. עם זאת, ציינו בביטוח הלאומי כי תרומת אמצעי המדיניות להפחתת העוני ירדה ב-2.4% ב-2015. הנתון הזה מספר, אולי, את כל הסיפור – כשהמדינה מתערבת ומעלה קצבאות היקפי העוני יורדים. הכל קשור באופן ישיר למדיניות הממשלה, בין אם זה קשישים, חרדים או ילדים.

היקפי העוני באוכלוסיה הערבית עלו, מ-52.6% ב-2014 ל-53.3% ב-2015 וכך גם היקפי העוני בקרב ילדים ונפשות באוכלוסיה הערבית, וזאת בניגוד למגמה הכללית ולמרות הגידול בקצבאות הילדים. המקור לכך הוא הירידה בהכנסה מעבודה כפי שנרשמה בסקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בדיקה שערך הביטוח הלאומי לפי קובץ השכר של רשות המסים של 2015 מגלה שהן התעסוקה והן השכר עלו ראלית באוכלוסייה הערבית, כך שלא ברור באיזו מידה זוהי תוצאה אמתית או ממצא הנובע ממיעוט תצפיות.

בדוח ציינו גם פעולות שננקטו לאחרונה שאמורות להשפיע בהמשך, ההעלאה בשכר המינימום ביולי 2016 ל-4,825 שקלים לחודש וההעלאה הצפויה בינואר 2017 ל-5,000 שקלים. העלאת קצבאות הזקנה למקבלי השלמת הכנסה (ליחיד ולזוג) מדצמבר 2015. צעד זה יבוא לידי ביטוי מלא בדוח העוני של 2016. קצבאות אלה יועלו גם בינואר 2017 ו-2018. בתקציב 2017 הוחלט לתת תוספת וותק בקצבת הזקנה מהשנה הראשונה. הוחלט להגדיל את הדיסריגרד (גובה ההכנסה שממנה נשללת הקצבה או התוספת – ט.כ.) ולהוריד את שיעור הקיזוז למשפחות חד הוריות בהבטחת הכנסה. ב-2016 הוחלט להגדיל את תקציב קצבאות הנכות הכללית בכ-320 מיליון ש"ח. בחודש ינואר 2017 תיפתחנה תכניות חיסכון לכל ילד וילדה במקביל לקצבת ילדים, בהן יופקדו 50 שקלים בחודש לרבות הפקדה רטרואקטיבית ממאי 2015 עד דצמבר 2016. צבירת נכס זה תשפר בטווח הארוך את מצב הנכסים של כל משפחה עם ילדים אך לא תשפיע על המדדים החברתיים בטווח הקצר מאחר שהן לא מהוות הכנסה כספית שוטפת.

שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר, בתגובה לדוח, כי "אמליץ לממשלה לשנות את שיטת העדכון של הקצבאות, כך שהן יותאמו לעלייה ברמת החיים ולא יתעדכנו עוד על פי מדד המחירים. זה אבסורד שהשכר הממוצע במשק עולה בעוד שערך הקצבה לא התעדכן כבר ארבע שנים".

מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף ציין בסיפוק את מגמת הירידה בנתוני העוני לנפשות, ילדים וקשישים והוסיף כי הוא משוכנע כי בעזרת הפעולות הנוספות עליהן הוחלט בשנה האחרונה ובחוק ההסדרים הנוכחי מגמה זאת תימשך. "חיוני לשנות את שיטת העדכון של הקצבאות" הצטרף מור יוסף לדברי כץ, "העלאת שכר המינימום תורמת משמעותית לשיפור המצב החברתי. כמו כן אני סבור שהצעדים שננקטו בשנתיים האחרונות יתרמו להפחתת ממדי העוני בעתיד".