דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
התקציב הדו שנתי

תקציב המדינה / דממה דקה: התקציב הדו-שנתי יאושר השבוע, ולא נודע כי יש אופוזיציה

הממשלה תנסה לאשר את התקציב עוד לפני חג החנוכה, והיא לא צפויה להתקשות במיוחד. זה לא עניין של קואליציה, מרבית חברי הכנסת נמצאים, מבחינה אידיאולוגית, עמוק בימין הכלכלי, רק מעט שמאלה מנתניהו, קרוב לכחלון

כחלון, נתניהו והרצוג (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)
כחלון, נתניהו והרצוג (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

הממשלה נכנסת השבוע לישורת האחרונה בעיצוב המדיניות הכלכלית של ישראל לשנתיים הקרובות. מחר (שני) צפויים להיות מונחים תקציב המדינה וחוק ההסדרים על שולחן הכנסת לקראת אישורם בקריאה שנייה ושלישית. שניהם צפויים לעבור בלי קושי. למעשה כל הדרך שעבר התקציב הזה בחצי השנה האחרונה הייתה קלה, והמבקרים יאמרו – קלה מידי.

היעדרה של אופוזיציה משמעותית, כזו שתאתגר את המדיניות המבוטאת בתקציב המדינה, אפשרה לשר האוצר משה כחלון (כולנו) מרחב תמרון רחב. לכחלון אין אופוזיציה לא בגלל חולשה של סיעת "המחנה הציוני" או "יש עתיד" אלא בגלל שהם פשוט נמצאים באותו המקום: קצת שמאלה מנתניהו ועדיין עמוק בימין הכלכלי החברתי.

איפה שלא תזרוק אבן תגלה ציבור שמסתכל על מדיניות הממשלה ומזהה שהוא מופקר. במקום להפוך לקול לכל הציבורים הללו והמאבקים הללו, מפלגות האופוזיציה נפלו למלכודת הרפורמות ועסקו במס על דירה שלישית ובתאגיד השידור הציבורי

כחלון מתהדר בתקציב חברתי. הוא פרץ את הכללים הפיסקאליים, אבל מסרב להספיד אותם. הוא החליט להוריד מסים, אבל דווקא בעיקר לתאגידי הענק ולא לשכבות החלשות. הוא הגדיל במעט את קצבאות הילדים אבל נמנע מלהזרים את הכסף לצריכה כדי לסייע למשפחות הנזקקות ולעודד צמיחה. הוא הכריז מלחמה על יוקר המחיה, אבל הוא עושה זאת בעזרת שורה של רפורמות בחוק ההסדרים שעיקרם פעולה בתוך כללי השוק ותוצאותיהן העיקריות עתידות להיות יצירת מוקדי כוח חדשים שיוחזקו בידיים פרטיות.

נתניהו וכחלון, ארכיון (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).
נתניהו וכחלון, ארכיון (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

כחלון עמד מול תנאי משק אופטימליים להרחבה תקציבית וליצירת שינוי עמוק ומשמעותי שיכול היה להזניק את הצמיחה במשק ולהביא רווחה למיליוני עניים בישראל. בניגוד לקודמו בתפקיד הוא קיבל "קופה מלאה". יחס החוב תוצר נמוך מאוד, גביית המיסים עולה על הציפיות, האבטלה נמוכה ומדיניות בנק ישראל מעודדת הרחבה תקציבית.

אם במקום להוריד את מס החברות היה בוחר להוריד את המע"מ; אם במקום להזרים עוד כסף לבנקים ולבתי ההשקעות היה מזרים כסף לצריכה מקומית; אם במקום לחשוף את המשק הישראלי לכוחות השוק הגלובלי על ידי הורדת מכסים היה מחליט לתמוך בחקלאות ובתעשייה המקומית בהתווית תכנית אסטרטגית לעשור; אם במקום להגריל דירות בהנחה היה משקיע בבניה של דיור ציבורי איכותי – אולי אז ניתן היה לדבר על תקציב חברתי.

בתקציב של כחלון יש הרבה מאוד רעש. הרבה מאוד רפורמות. אך מעט מאוד בשורה אמתית. המהלכים החברתיים האמתיים של כחלון יצאו לפועל כשמישהו אחר מאתגר אותו מבחוץ: העלאת שכר המינימום, העלאת השכר במגזר הציבורי וצמצום תופעת עובדי הקבלן היו תוצאה של דרישת ההסתדרות. הזרמת התקציבים למערכת הבריאות והעלאת קצבאות הילדים היו דרישות של יהדות התורה.

כחלון שנבחר כנושא הדגל החברתי יכול היה להביא לעם ישראל תקציב הרבה יותר טוב. בקטנות כחלון מקדם מדיניות עם ארומה חברתית. בנושאי הליבה הגדולים כמו מדיניות המיסוי, מדיניות החשיפה של המשק ומדיניות גודל התקציב והגרעון, כחלון מקדם מדיניות שמרנית.

בשבוע שעבר הפיצה מפלגת העבודה סרטון בו חבר הכנסת פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) שואל מדוע נורא קשה כאן. במבטא דרום אמריקאי סיפמטי, טרכטנברג נותן תשובה שניכר בה המאמץ של צוות הקיראייטיב ממשרד הפרסום –  "המסים הסמויים". הבחירה להגדיר את הבעיה במדיניות הכלכלית הממשלתית כ"מסים הסמויים" נועדה לדבר אל הציבור הרחב שבעיניו מסים הם מושג שלילי. אך מסים הם המנגנון המרכזי לצמצום פערים, לריכוז משאבים בידי המדינה על מנת שתוכל לספק שירותים חברתיים שוויוניים לכלל האזרחים.

על אף שבסרטון הוא מצביע על השירותים האזרחיים שהצטמקו תחת שלטונו של נתניהו, הטרמינולוגיה בה משתמש טרכטנברג לא מאתגרת את התפיסה הניאו ליברלית שגורסת מעט מיסים וממשלה קטנה. מועמד מפלגת העבודה לתפקיד שר האוצר נמצא באותו המקום של כחלון. ספק אם הוא היה מוביל מדיניות אחרת.

טרכטנברג היה בין מנסחי כלל ההוצאה (בגרסתו הקודמת) שהייתה טובה אך במעט מגרסתו הנוכחית. טרכטנברג מאמין שאסור לבצע הרחבה תקציבית על חשבון הגדלה מתונה של הגרעון. וכפי שראינו בסרטון, טרכטנברג חושב שמסים הם מושג שלילי. טרכטנברג לא מתייחס למדיניות המס של כחלון, לא מתייחס לגודל התקציב שהביא כחלון ולא מתייחס לשינוי העומק שמבצע כחלון במשק הישראלי על ידי חשיפתו המוגברת לכוחות הגלובליים. אם המושכות היו בידיו, השאלה החשובה ביותר – מה צריך להיות גודלו של התקציב? הייתה מקבלת כנראה תשובה דומה לזו שכחלון נתן.

כחלון הכריז מלחמה על יוקר המחיה, אבל הוא עושה זאת בעזרת שורה של רפורמות בחוק ההסדרים שעיקרם פעולה בתוך כללי השוק ותוצאותיהן העיקריות עתידות להיות יצירת מוקדי כח חדשים שיוחזקו בידיים פרטיות

לא רק לכחלון יש תנאים טובים לתקציב מרחיב. גם לאופוזיציה יש תנאים טובים לאתגר את התקציב של הממשלה. החקלאים במאבק, דיירי הדיור הציבורי במאבק. התעשיינים במאבק. המורים במאבק, הצעירים מזהים את כישלון המדינה לתת מענה למחירי הדיור הגואים. הרחוב הרוסי במאבק על קיומם של העולים הוותיקים חסרי הפנסיה. תושבי הצפון במאבק. איפה שלא תזרוק אבן תגלה ציבור שמסתכל על מדיניות הממשלה ומזהה שהוא מופקר. במקום להפוך לקול לכל הציבורים הללו והמאבקים הללו, מפלגות האופוזיציה נפלו למלכודת הרפורמות ועסקו במס על דירה שלישית ובתאגיד השידור הציבורי.

מפלגת העבודה יכולה הייתה להעמיד תקציב אלטרנטיבי, להציג לציבור דימוי ממשי למה שניתן היה לעשות. היא לא עושה את זה מאחר שרבים מנציגיה פשוט מסכימים עם תפיסתו של כחלון. סיעת "המחנה הציוני" המחזיקה בראשות ועדת הכלכלה יכלה לעשות לכחלון חיים קשים הרבה יותר. ח"כ כבל יודע למנף דיונים בוועדה בראשה הוא עומד כדי לקידום דיון ציבורי משמעותי. הוא עשה זאת עם מתווה הגז כשהפך את הועדה לשימוע ציבורי למתווה שקידם נתניהו. בחודשים האחרונים נראה כי כבל הפך לקבלן ביצוע לרפורמות של כחלון.

בשורה התחתונה: בשבוע הקרוב יעבור תקציב דו-שנתי ויאושרו שורה של רפורמות שאין בהן שום בשורה לרווחתם של אזרחי ישראל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!