המכון הישראלי לדמוקרטיה הגיש הבוקר (שני) לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, את מדד הדמוקרטיה בישראל 2016. המדד מעיד כי רוב הישראלים גאים בישראליותם, סבורים שמצבם האישי טוב וסומכים אחד על השני. יחד עם זאת, חלה ירידה משמעותית באמון האזרחים במוסדות ובפוליטיקאים. המתח בין יהודים וערבים ממשיך להיות דומיננטי. הציבור היהודי בישראל מכיר אמנם באפליית הציבור הערבי, אולם אינו שש לתקן את הפערים. בהשוואה בינלאומית מצבנו טוב – אך בהחלט יש מה לשפר.

"מדד הדמוקרטיה מוצג לציבור בימים בהם ברור שקיומה של מערכת משטרית דמוקרטית איננה דבר מובן מאליו גם במדינות עם מסורת דמוקרטית עמוקה" אמר נשיא המדינה במעמד קבלת הדוח, "האתגרים של הדמוקרטיה הישראלית דומים לאתגרים של הדמוקרטיות ברחבי העולם, אך גם שונים מהם. המבנה החברתי הישראלי והאתגרים המדיניים הישראליים הם ייחודיים. החלוקה למגזרים שונים, כמו גם החיים בתוככי מרחב גאוגרפי לא דמוקרטי, ההתמודדות עם אויבים מבחוץ, מתקפות טרור ומדינות עוינות מציבות את הדמוקרטיה הישראלית במבחנים מורכבים פעם אחר פעם. הדמוקרטיה הישראלית, עמדה במבחנים קשים ויכלה להם, ואנחנו צריכים לגייס את כל הכוחות כדי להצליח להתמודד עם האתגרים הנוכחיים".

"נשמת אפה של הדמוקרטיה היא קיומן של אלטרנטיבות מדיניות ורעיוניות והנכונות לאפשר סביבה פלורליסטית, מוגנת, שתעודד את הביקורת, את האתגר, את המחלוקות," הוסיף, "אסור לנו לאפשר מצב שבו, מי שאינו אני, מי שחושב אחרת ממני, מסומן, מתויג והופך לאויב מולו אני מנהל מלחמה. לצערנו היום עצם השייכות למחנה פוליטי מסוים נחשבת מילת גנאי. האמירה שיריב פוליטי הוא סמולני, בסמ"ך כמובן, או ימני, מספיקה היום כדי לקעקע את הלגיטימיות שלו. זה שיח איום שלא מגן על הפלורליזם ועל הצמיחה של אלטרנטיבות פוליטיות, אלא מנסה לחנוק אותם."

חסרי אמון אבל אופטימיים

על פי נתוני הדוח, נרשמה השנה ירידה משמעותית באמון הציבור במרבית המוסדות שנבדקו, הן ביחס לנתוני השנה שעברה והן ביחס לממוצע המשוקלל של האמון בהם החל מ-2003. בתחתית הרשימה נמצאים המוסדות הפוליטיים: אמון הציבור בכנסת עומד על 26.5% (ירידה של 8.5% מהשנה שעברה), האמון בממשלה עומד על 27% (ירידה של 9%) ואילו האמון במפלגות עומד על פחות מ-14% (ירידה של 5%).

רק שליש מהציבור סבור כי חברי הכנסת עובדים קשה ומבצעים את תפקידם כראוי ו- 79% סבורים כי הפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם. 47% מהישראלים אינם רואים היום במפת המפלגות מפלגה שמייצגת את השקפותיהם בצורה טובה. 42% מהישראלים סבורים שבכדי להתמודד עם הבעיות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל.

מתוך דו"ח מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה

על אף האמון הנמוך במוסדות המדינה, 86% מהיהודים ו-55% מהערבים גאים בהיותם ישראלים. 36% מהישראלים סבורים שמצבה הכללי של המדינה טוב, 40% סבורים שהוא "ככה-ככה" ו-23% סבורים שהוא רע. שני שליש מהישראלים אופטימיים לגבי עתידה של ישראל. רוב הישראלים – 78% מהיהודים ו-60.5% מהערבים, סבורים שמצבם האישי טוב. 71% מהיהודים הסכימו עם הקביעה שתמיד יוכלו לסמוך על ישראלים אחרים בעת צרה, בקרב הציבור הערבי רק 42% הסכימו עם קביעה זו.

יותר ממחצית (53%) מהיהודים סבורים שאזרחי ישראל הערבים מקופחים לעומת היהודים, ולמרות זאת 44.5% מהם תומכים בכך שישראל כמדינה יהודית תזרים יותר תקציבים ליישובים יהודים מאשר לערבים. ישנו רוב יציב (59%) בציבור היהודי המתנגד לצירוף מפלגות ערביות לממשלה ולמינוי שרים ערבים, ו-72% מהיהודים חושבים שהחלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי בלבד.

בקרב הציבור הערבי יש נכונות של 72% לכך שמפלגה ערבית תצטרף לממשלה, אולם 61% מהערבים מסכימים שהפוליטיקאים הערבים דואגים יותר לבעיות של הפלסטינים בגדה ובעזה ופחות מדי לבעיות של הערבים הישראלים. מהסקר עולה כי ישנה נכונות רבה של יהודים וערבים לקרבה חברתית – יחסי שכנות, חברות ועבודה משותפת, למעט נושא הנישואין המעורבים שהוא בגדר טאבו בשני הציבורים.

מתוך דו"ח מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה

רוב מוחלט של הציבור, 85%, מסכימים כי מדינת ישראל חייבת לשמור על אופיה הדמוקרטי בכדי להתמודד עם אתגריה, 60% אף סבורים כי יש לשמור על זכות הביטוי גם של אנשים המתבטאים כנגד המדינה. אולם, התרגום לשפת מעשה מעיד על בעיות בהפנמת ערכים דמוקרטיים מרכזיים ועל רמה נמוכה של סובלנות לדעות ביקורתיות. 71% מהיהודים (ו-23% מהערבים) סבורים שארגוני זכויות אדם כמו 'בצלם' ו'האגודה לזכויות האזרח' גורמים נזק למדינה – מדובר בעליה של 15% משנה שעברה. מעבר לכך, מעט למעלה ממחצית הציבור היהודי סבורים כי יש לשלול את זכות ההצבעה בבחירות ממי שאינו מסכים להצהיר שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.