הוועדה לעניין עבודת הקבינט המדיני-ביטחוני הגישה אתמול (שני) את המלצותיה לראש הממשלה. בין ההמלצות המרכזיות: הקמת גוף ייעודי חדש שיוקם במטה לביטחון לאומי ויהיה אחראי על מתן עדכונים ותדרוכים שוטפים לשרי הקבינט והכנתם לדיונים. הגדרת הנושאים בהם ידובר בישיבות הוועדה, הכשרת שרי קבינט חדשים, וכן צימצום מספר האנשים הנמצאים בכל דיון בנסיון לצמצם את תופעת ההדלפות לתקשורת.

הוועדה הוקמה ביוני 2016 על ידי ראש הממשלה נתניהו והיא תוצאה של סערה בקואליציה. במאי השנה לכשהצטרפה מפלגת 'ישראל ביתנו' לממשלה, סירב שר החינוך נפתלי בנט לתמוך במתווה הקואליציוני החדש, אם עבודת הקבינט מדיני-ביטחוני לא תשתנה. לדבריו, הדיונים בקבינט לא מספיק איכותיים, וכמו כן לחברי הקבינט חסר בסיס ידע והם לא מעודכנים באופן שותף במתרחש. בנט דרש מזכיר צבאי לכל חבר בקבינט שיהיה אחראי לעדכנו בחומר הנדרש.

צוק איתן, ארכיון. צילום: פלאש 90 / יונתן זינדל.

צוק איתן, ארכיון. צילום: פלאש 90 / יונתן זינדל.

חברי צוות הוועדה שנבחרו היו ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, אלוף (במיל') יעקב עמידרור, אלוף (במיל') יוחנן לוקר ויוסף צ'חנובר, שכיהן כיועץ המשפטי למערכת הביטחון וכמנכ"ל משרד החוץ.

על פי המלצות הוועדה יש לעדכן את שרי הקבינט על בסיס שוטף וקבוע בנושאים אשר בתחומי עיסוקו של הקבינט המדיני- ביטחוני ולשם כך יוקם גוף במל"ל שיורכב משני עובדים בכירים בדרגת רח"ט (ראש חטיבה).

לכל שר ייקבע רפרנט קבוע, אשר ייפגש עמו לפחות פעם בשבוע ויהיה אחראי לעדכנו באופן שוטף וסדור בתמונת המצב בזירות השונות, כמו גם להכנת השר לדיוני הקבינט, וחברי הקבינט יוכלו להפנות לרפרנטים שאילתות בתחום סמכותו של הקבינט.

כמו כן, המל"ל נדרש להפיץ לחברי הקבינט בכל יום דוח יומי המופק על-ידו, הכולל תכלול של סקירות המודיעין של אותו יום והנותן תמונת מצב עדכנית של הזירות השונות. אמצעי הביטחון לשמירת החומרים המסווגים יוגדרו על-ידי הגורמים הרלוונטיים.

שינויים אלה משמעותיים מאוד אך הם דורשים את חברי הקבינט לאחריות גבוהה. בשעתו חשף עיתון 'הארץ' כי ראש אג"ת דאז, האלוף שפר, ארגן לחברי הקבינט החדשים בממשלתו הקודמת של נתניהו, שבהמשך ניהלו את מבצע "צוק איתן", סמינריון לימודי. מטרת הסמינריון היתה לייצר עבור השרים, שרובם חסרו רקע ביטחוני מקיף, בסיס ידע מקיף בסוגיות הביטחוניות העדכניות, אולם איש מהם לא נכח בו. עוד נחשף לאחרונה ב'הארץ' כי לתרגיל המטכ"לי שקיים צה"ל, הגיעו רק שניים משרי הקבינט, אביגדור ליברמן ויואב גלנט בעוד שאר חברי הקבינט נעדרו.

צעד נוסף עליו המליצה הוועדה הוא הגדרה הלכה למעשה באילו נושאים הקבינט ידון – לשם כך מיפתה שלושה סוגי דיונים ביניהם: לימוד והעמקה, קבלת החלטות בעלות משמעות ארוכת טווח בעת רגיעה שמטרתם גיבוש מדיניות רחבה בנוגע לתחומי החוץ והביטחון וקביעת תכליות אסטרטגיות בזירות השונות וכן, ניהול אירועים בעת חירום/ מבצע צבאי.

על פי המלצת הדוח ,"על הקבינט להתמקד ברמה המדינית, בקביעת התכלית האסטרטגית, במטרות המערכה ובעיקרי בניין הכוח. כנגזרת מכך, תפקיד גופי הביטחון בדגש על צה״ל, שב״כ, מוסד ומשטרה, לגבש את התוכניות המבצעיות ואת בניין הכוח למימוש התכליות שקבע הקבינט. בתקופות חירום או משבר הקבינט אינו אמור לנהל את המערכה ברמה האופרטיבית, ולא ראוי שיעסוק בנושאים טקטיים. מחויבותו הינה לרמה המדינית-אסטרטגית".

עוד עולה מהדוח כי המל"ל יכשיר שרי קבינט חדשים על פי תוכנית שמכונה 'תוכנית 100 הימים'. התוכנית כוללת, בין היתר, ביקורים בגופים וביחידות השונות, סקירות והעשרות בנושאים מדיניים-ביטחוניים הרלוונטיים לפעילות הקבינט. בנוסף, הוחלטן כי יש ליישם תוכנית זו עם מינוי קבינט חדש, ובכל עת שמצטרפים לקבינט שר או מספר שרים שזוהי כהונתם הראשונה כחברי קבינט.

סוגייה נוספת איתה נדרשה הוועדה להתמודד היא סוגיית ההדלפות. על פי דוח הוועדה "הדלפות מדיוני הקבינט עלולות לעקר את תוכנם ולהחלישם, וכתוצאה מכך עלול הציבור לאבד את אמונו בהנהגה. כל הדלפה מדיוני הקבינט, ולו גם בנושא פעוט, מזיקה ויש להימנע מכך לחלוטין." בשל כך, המליצה הוועדה לאפשר לראש הממשלה להמליץ ליועץ המשפטי לפתוח בחקירה כנגד חברי קבינט בגין הדלפות כמו כן, המל"ל ומזכירות הממשלה יפעלו להגברת המודעות למניעת הדלפות בקרב חברי הקבינט.