דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ענת ברקו

ראיון / ח"כ ענת ברקו: "מאמינה בשתי מדינות ואעשה כל מה שצריך בשביל זה"

היא קצינה מצטיינת, חוקרת טרור מוערכת וח"כית בליכוד שאחראית ללא מעט התבטאויות שערוריתיות. אבל מבחינת ח"כ ברקו, הדבר החשוב ביותר שהיא עושה כרגע זה לפעול בכנסת למען חיילי צה"ל

ח"כ ענת ברקו (צילום: נועה מלמד).
ח"כ ענת ברקו (צילום: נועה מלמד).
שי ניר

"לא חשבתי שאגיע לפוליטיקה." אמרה השבוע ל'דבר ראשון' חברת הכנסת ענת ברקו. ברקו, חברת כנסת מטעם הליכוד, חברה בוועדת החוץ והביטחון ויו"ר ועדת המשנה להגנה בסייבר. טרם בחירתה לכנסת היא הוסמכה כד"ר לקרמינולוגיה, שירתה 25 שנים בצה"ל והשתחררה בדרגת סא"ל. היא נשואה, אם לשלושה וחיה ברמת-גן.

אבל מאז שברקו משמשת כחברת כנסת, נקשר שמה בפרשיות-רגע פרובוקטיביות. רגעים מביכים, לעיתים במכוון ולעיתים עקב אמירות שהוצאו מהקשרן. הנאום שלה במליאת הכנסת בו קשרה בין הגיית האות פ' אצל הערבים לעובדת קיומו של עם פלסטיני, ההתכתבות המביכה בטוויטר על המראה של חברת הכנסת אורלי לוי, ועוד. גם ברקו עצמה התבטאה מספר פעמים בנושא, וסיפרה כי קשה לבלוט מבין 120 חברי כנסת, ואין ספק שרבים מכלי התקשורת נהנים מפרובוקציות של ח"כים.

ענת ברקו עם בנימין נתניהו ויולי אדלשטיין באירוע למען נשים לוחמות בכנסת (צילום: מרים אלטשר / פלאש 90).
ענת ברקו עם בינימין נתניהו ויולי אדלשטיין באירוע למען נשים לוחמות בכנסת (צילום: מרים אלטשר / פלאש 90).

"העבודה הרצינית שלי לא מעניינת אף אחד", אומרת ברקו ומציינת כי ספרה "אישה פצצה", המתורגם לאנגלית, יצא לאחרונה בהוצאה מחודשת בארה"ב ואף קיבל המלצה מאת הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה של ארה"ב בתקופת הנשיא ריצ'רד ניקסון וזוכה פרס נובל לשלום על חלקו בסיום מלחמת וייטנאם, "אתה שמעת על זה?" שאלה ברקו, ועל תשובתי השלילית אמרה שאינה מופתעת ושבתקשורת לא מפרסמים באופן מכוון הודעות אותן היא מוציאה. ספרה הוא פרי מחקר שנמשך כ-15 שנים, אותו ערכה ברקו כשראיינה אסירות בטחוניות, נשים פלסטיניות, בניסיון לברר את מניעיהן לפעילות הטרור ולהבין האם מדובר במוטיבציה אידאולוגית רצחנית או בנסיבות חברתיות ומצע של מצוקה על גביו הגיעו לעסוק בטרור. כאן אפשר לצפות בשיחה של ברקו על ספרה.

"אני לא עושה את החשבון של התקשורת", עונה ברקו לשאלה כיצד היא מסבירה את הפער בין עשייתה הציבורית לדימוי השלילי שלה בתקשורת. "יש לי רזומה מוצק. עשיתי כמה דברים בחיים. שיגידו מה שהם רוצים. קשה לעשות לי דה-לגיטימציה דרך העשייה שלי." ברקו אומרת גם כי ישנם חברי כנסת המנצלים את מעמדה בתקשורת עבור עצמם, "טיבי לא מוכן להתראיין איתי. נוח לו יותר לנסות ולמעוך אותי." ומוסיפה כי אינה מעוניינת להתלות באחרים לחשיפה, "אם לא דרך התקשורת אז דרך הרשתות החברתיות, דרך הפייסבוק, אני שמה את האמת. זה מה שאני עושה."

מבין החוקים שקידמה ברקו ניתן למצוא את חוק ההכרה האזרחית בהכשרות הצבאיות. חוק זה כבר מיושם, ומאפשר לחיילים להשתחרר עם תעודת מקצוע אזרחית

-איך מחקרך בנושא נשים בטרור השפיע על העבודה הפרלמנטרית שלך?
"מה שאני מביאה איתי זוהי היכרות פנים אל פנים מול האויב. ישנם בזירה הבינלאומית אישים איתם יש לנו שיג ושיח מדיני, אנשים שעשו מעשי טרור ופיגועים והם שותפים לעבירות ביטחוניות. יש לי היכרות מעמיקה עם העולם הפנימי ודרך החשיבה שלהם, היכרות שחודרת דרך העטיפות היפות שעוטפות אותם ומזהה את ניסיונם המתמשך לעצור את מימושה של מדינת ישראל. אותם הדברים שנכתבו במחקר לפני שנים, אולי צריכים להתעדכן בפעילות הטרור מהשנים האחרונות אבל המסקנות רלוונטיות גם היום."

"כמו שהתאבדתי על המחקרים שלי, כך גם בעבודה הפרלמנטרית אני מתאמת פגישות עבודה, עובדת על דברים לעומקם, חותרת למצוינות. באתי לעשות." אומרת ברקו ומוסיפה על עשייתה הפרלמנטרית, "אני, בניגוד לאחרים, מעבירה חוקים בקריאה שלישית", היא מתגאה.

מבין החוקים שקידמה ברקו ניתן למצוא את חוק ההכרה האזרחית בהכשרות הצבאיות. חוק זה כבר מיושם, ומאפשר לחיילים להשתחרר עם תעודת מקצוע אזרחית. חייל ששירת כטכנאי חשמל יזכה בהכרה אזרחית של חשמלאי מוסמך, ומי ששירת כטכנאי מערכת כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש) יקבל תעודה אזרחית של אלקטרונאי ועוד. לדברי ברקו היא מעוניינת להרחיב את השפעת החוק גם על לוחמים קרביים שלהכשרתם הצבאית כלוחמים אין מקבילה אזרחית. "עבור לוחמים קרביים, כמו חי"ר ושריון, שלמקצוע הצבאי שלהם אין מקום באזרחות, אני מעוניינת שתינתן להם עדיפות בשירות הציבורי על השנים, על ההשקעה ועל המאמץ", אומרת ברקו ומוסיפה, "מדינת ישראל לא עושה מספיק בשביל הלוחמים. מרוב תהליכים של העדפה מתקנת, נדמה ששכחו את אלה שכן סוחבים את האלונקה. אני רואה את צה"ל כחברת כוח אדם הגדולה ביותר במשק. צה"ל ממיין, מסנן ומכשיר אנשים למקצועות."

 

– מה תמונת העתיד שלך לסכסוך הישראלי פלסטיני?
"אני רוצה שתי מדינות, אחת יהודית ודמוקרטית ואחת פלסטינית ואעשה כל מה שצריך בשביל זה." ברקו מספרת כי בחזונה המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, הגבולות יהיו תחת שליטה ישראלית, בקעת הירדן כמו גם ירושלים ובתוכה האגן הקדוש תחת ריבונות ישראלית, "ראינו מה קורה למקומות הקדושים תחת השליטה המוסלמית. הם מפוצצים גם מסגדים. המסגד הכי בטוח בכל המזרח התיכון הוא אל-אקצה, כי אנחנו שומרים עליו."

ברקו מאמינה שאין צורך להשאיר את הכפרים הפלסטינים באזור ירושלים תחת ריבונות ישראל, "לא פוסלת התנתקות מכפרים באזור ירושלים שאין להם כל קשר לירושלים", אך לא פירטה אילו בדיוק.

– ראש הממשלה נתניהו פירסם השבוע הסרטון בו התחייב לפעול להריסה של בניה בלתי חוקית במגזר הערבי. האם לדעתך הוא נגרר אחרי בנט כחלק מהמאבק על הובלת הימין? 
"לראש הממשלה יש מסר – יש חוק ועושים גזירה שווה לכל האזרחים. הוא היה ראש הממשלה לפני בנט ויהיה גם אחריו, והוא בעל ראייה בינלאומית שאין לבנט. לומר על נתניהו 'נגרר' זה אבסורד."

הקשר בין נתניהו לברקו החל לפני 17 שנים, עת ראיינה אותו במסגרת מחקרה לדוקטורט. "כבר אז הוא אמר שהמהפכה התקשורתית, הוא קרא לזה 'טייפון תקשורתי', תביא לקריסה של המשטרים הדיקטטוריים באיזור. זה ראש ממשלה", היא אומרת ומוסיפה, "אם הוא לא היה פונה אלי, לא הייתי באה לפוליטיקה."

חוק נוסף שמקדמת ברקו מציע לחייב את רשויות הצבא ליידע מתגייסים בעלי רישום פלילי כי יש באפשרותם להיעזר בצבא על מנת לקבל חנינה והמלצה למחיקת הרישום הפלילי ע"י נשיא המדינה. ברקו מציינת שארבעה אחוזים מכלל המתגייסים הם בעלי רישום פלילי מלפני הגיוס. "כשאני מעוניינת לקדם משהו אני ניגשת לעשות אותו", אומרת ברקו, "אני לא רצה ישר לתקשורת."

"אני רוצה 2 מדינות, אחת יהודית ודמוקרטית ואחת פלסטינית ואעשה כל מה שצריך בשביל זה." ברקו מספרת כי בחזונה המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, הגבולות יהיו תחת שליטה ישראלית, בקעת הירדן כמו גם ירושלים ובתוכה האגן הקדוש תחת ריבונות ישראלית.

– האם מדינת ישראל צריכה להתערב בטבח הנמשך כבר שש שנים בסוריה?
"אנחנו לא אדישים. ישראל בהקשר הסורי עושה את מה שהיא יכולה. מטפלת בפצועים, נותנת סעד הומניטרי, תרופות ואוכל. זה אנחנו. עשינו את זה ואנחנו עושים את זה גם עכשיו. אנחנו לא יכולים להכריע בסכסוך בשום צורה. אנחנו לא יכולים להמליך מלכים כמו שניסינו במלחמת לבנון הראשונה. אנחנו גם לא יכולים להתערב פוליטית. מה מעבר לסיוע הומניטרי אנחנו יכולים לעשות? מנהיגים צריכים לעשות חשבון מה יעלה לנו ובאיזו צורה. אנחנו צריכים להיות עירניים, כי המלחמה יכולה גם לגלוש אלינו. וזו גדולתו של ראש הממשלה."

"הגיע הזמן שהאו"ם יעשה את העבודה שלו. באן קי מון (מזכ"ל האו"ם לשעבר, ש.נ.) סיים את תפקידו, ונזכר בסוף הכהונה שלו בחוסר האיזון באו"ם שיש 200 הצעות החלטה נגד מדינת ישראל ורק 6 נגד סוריה. אנחנו מתריאים ואומרים כבר ממזמן שיש בעיה. העולם התחיל להתייחס לנעשה רק בגלל שדאע"ש התחיל לבצע חטיפות ופיגועים במערב. איראן מייצאת במזה"ת את המהפכה האיסלמית, ואת ההשלכות אפשר לראות בכמה מקומות. בסוריה משתמשים בנשק שנאגר נגדנו אחד נגד השני, תימן בסכנת קריעה בגלל הכוחות החות'ים והשיעים ולבנון מצויה בסכנה גדולה. לצערי, ההתפתחות האחרונה בחלב מלמדת שהמערב עשה בחירה בוורסיה השיעית של דעא"ש הפועלת בסוריה. איראן, מליציות שיעיות, חיזבאללה וכוחות עלאווים.

לברקו יש לקח עצוב מהמלחמה בסוריה לגבי ההתנהלות של ישראל מול העולם. "צר לי על מה שקורה שם. אני רואה נשים וילדים ולא יכולה שלא לחשוב על עצמנו. ליבי כואב, ואני מבינה את המשמעות והחשיבות של המדינה שלנו. אנחנו רק יכולים ללמוד מה המשמעויות של ערבות בינלאומית, ובראיה שלי – לא לסמוך על העולם לעולם. אנחנו צריכים להיות בעלי חוט שדרה ולעמוד בזכות עצמנו."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!