70.7 מיליארד ש"ח – זהו תקציב הביטחון של ישראל לשנת 2017, שאושר בכנסת בשבוע שעבר. הסכום הזה מהווה כמעט חמישית מתקציב המדינה כולו – נתון לא מפתיע ביחס לאיומים מורכבים על ישראל בזירות השונות. אבל למרות סכומי הכסף האדירים והחשיבות העצומה, הכנסת אישרה את התקציב לאחר דיונים חפוזים ולא מעמיקים, ובנושאים מסוימים ללא דיון כלל – כך מתריע חבר הכנסת עמר בר לב (המחנה הציוני), אל"מ במיל' וחבר בוועדת חוץ וביטחון.

לתקציב הנוכחי נלוו שלוש רפורמות משמעותיות בכח האדם בצה"ל, כולן בחלקו הגלוי של התקציב: קיצור שירות החובה לגברים בחודשיים נוספים (החל מהשנה הבאה הוא יעמוד על 30 חודשים לגברים), סלקטיביות בהכרה כנכה צה"ל לחיילים שנפגעו במהלך שירותם (משרתים בקבע שייפגעו שלא במסגרת פעילות מבצעית לא יוכרו כנכי צה"ל) וקיצוץ ב"פנסיית הגישור" לפורשים משירות הקבע. למרות שלרפורמות יש השלכות רחבות על אופיו של צה"ל, הן נחקקו יחד עם עשרות הרפורמות הכלולות בחוק ההסדרים שנלווה לתקציב, עם דד-ליין לוחץ וללא יכולת להעמיק בהשלכות של השינויים.

"מדובר בנושאים שלא ראוי לדון בהם דרך חוק ההסדרים", אומר בר-לב, "בהסכם בין משרד האוצר למשרד הביטחון (הסכם לחמש שנים בנושא תקציב הביטחון שחתמו השרים יעלון וכחלון ערב אישור תקציב 2015 – מ.ר.) נאמר שתוך שלושה חודשים כל אחד מהנושאים האלה יחוקק. אני התרעתי אז שזה לא יקרה, יגיעו לחוק ההסדרים ויעשו את 'חאפ-לאפ'. וזה בדיוק מה שקרה."

אילו פינות נשארו לא סגורות?
"לדוגמה, הרפורמה של פנסיית הגישור קובעת שאיש הקבע שפורש מוקדם יהיה זכאי לגימלה חודשית קבועה שלא מוגדרת כפנסייה. חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) שאלה מה קורה אם בני זוג שאחד מהם שירת בקבע מתגרשים, כי אם הגימלה אינה מוגדרת כפנסיה זה אומר שבן הזוג לשעבר לא יוכל לדרוש את חלקו כפי שמותר לו לדרוש על פנסיה. אני שאלתי מה קורה לילדים של מי שנפטר ומקבל את הגימלה. זו רק דוגמא אחת לחורים שיש בצורה שמעבירים דברים כאלה עקרוניים בחוק ההסדרים.

"יו"ר הוועדה המשותפת לגימלאות אנשי הקבע, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) אמר שבגלל שיש כאן הרבה נושאים, נדון בהם בששת החודשים הקרובים, ובמהלכם תוגש הצעת חוק ממשלתית או פרטית. זה פחות או יותר להגיד מה שבמשרדי האוצר והביטחון אמרו לפני שנה כשהבטיחו שיחוקקו את החוק"

מה לגבי הרפורמה בהגדרת נכה צה"ל, במסגרתה פציעות "לא-מבצעיות" של אנשי קבע לא יובילו להכרה כנכה צה"ל?
"אחת השאלות שנשארו פתוחות היא לגבי חיילים בתפקידים ייחודים, שנדרשים לחתום שנה קבע לפני הגיוס שלהם. או מישהי שהולכת לקורס קצינים וחותמת עוד שנה או שנה וארבע. האם הם ייחשבו כאנשי קבע, למרות שלא בחרו בקריירה צבאית? בסוף, בלחץ של האוצר סוכם משהו לא הגיוני – ששת החודשים הראשונים ייחשבו חובה, וההמשך ייחשב כקבע.

ח"כ עמר בר-לב ועפר שלח במליאת הכנסת (ארכיון. צילום: מרים אלסטר פלאש 90)

ח"כ עמר בר-לב ועפר שלח במליאת הכנסת (ארכיון. צילום: מרים אלסטר פלאש 90)

"ייסעו שני חיילים ברכב, אחד בשלושת החודשים הראשונים שלו בקבע והשני שבעה חודשים בקבע. במידה וקרתה להם תאונה, אחד הולך לביטוח לאומי ואחד למשרד הביטחון. וזה בגלל שהיה צריך להעביר עד אחרי הצהריים את החוק. גם חברי הקואליציה היו נגד זה, אבל מכיוון שצריך להעביר את חוק ההסדרים אז חייבו אותם להצביע בניגוד לדעתם."

מה לגבי קיצור השירות? יו"ר ועדת חוץ וביטחון אבי דיכטר אמר שהוא לא מבין מדוע היה נחוץ לקצר בחודשיים נוספים.
אני חושב שעקרונית, קיצור השירות ראוי לחקיקה נפרדת. במקרה הזה הצבעתי בעד הקיצור בניגוד לעמדת צה"ל, כי הטענות ששמעתי היו זהות למה שאמרו גורמי ביטחון נגד קיצור השירות בארבעה חודשים החל ביולי 2015. הזהירו מהקיצור, אבל אמרו שהצבא מצא את הפתרונות כדי להתמודד עם זה ועשה התייעלות – קיצור קורסים לא על חשבון התוכן אלא על חשבון שמירות ותורנויות. הצעתי שהחוק יכלול נקודת זמן ב-2019 שבה ייערך דיון מחודש כדי לראות את ההשפעות, אבל ההצעה נפסלה."

"אי אפשר לצפות שהאזרחים ימגנו את הבתים בעצמם"

בתחילת החודש פורסם פרק מדו"ח מבקר המדינה בנושא מבצע צוק איתן, העוסק במוכנות העורף לסבב לחימה. הדו"ח חשף ליקויים רבים בהיערכות להגנה על העורף במקרי חירום – החל במקלטים פרטיים וציבוריים שאינם כשירים, דרך אמצעי התרעה חסרים, ועד שיעור עצום של אזרחים ללא מיגון אפקטיבי במקרה חירום.

ח"כ בר-לב, יכול להיות שאחרי אלפי הרקטות שנורו עלינו מצפון ומדרום במהלך העשור האחרון, ישראל עדיין אינה מוכנה למצב חירום בעורף?
"דו"ח המבקר על מוכנות העורף חמור מאוד. בשבוע שעבר הגשתי הצעת חוק למיגון בתים ביישובים שהם בעיקר לאורך לבנון ונבנו לפני שנת 1992 – השנה שבה נחקק החוק שחייב מרחב מוגן בכל בית. אי אפשר לצפות מהאזרחים שימגנו את הבתים שלהם בעצמם. צריך לזכור שבבתים בלי הממ"דים (מרחב מוגן דירתי – מ.ר.) יושבת בעיקר האוכלוסייה החלשה – אנשים מבוגרים, זקנים או נכים. מקלט ציבורי בקרבת הבית לא עונה על הבעיה שלהם, כי במקרה של התקפת טילים הם צריכים להגיע למרחב מוגן בתוך 30 שניות. אין שום סיכוי בעולם שהם יגיעו למקלט הציבורי בזמן הזה, לכן הם צריכים ממ"ד בבית. הממשלה הפילה את החוק.

מה צפוי לעורף במלחמה הבאה להערכתך?
"אם תהיה מלחמה בשנים הקרובות מול חיזבאללה בצפון, אין ספק שהעורף האזרחי יהיה המטרה העיקרית. כל הפעולה הצבאית תהיה תלויה מאוד בעמידותו של העורף. במלחמת לבנון השנייה עיקר ההתעסקות היה בפצועים החיילים, וגם בדיוני הממשלה עסקו בפצועים במקום בתוכנית המבצעית. ברגע שהעורף חלש ויש הרבה נפגעים בעורף, אין ספק שזה ישפיע על מקבלי ההחלטות ועל היכולת של צה"ל לעשות מהלכים מסוימים. זה מחליש את היכולת שלנו כמדינה להשיג את היעדים המבצעיים ולעמוד במטרות הלחימה."

מצד אחד משקיעים במטוסי F-35 ובצוללות, ומצד שני אלפי תושבים עדיין ללא מיגון. איך זה עובד ביחד?
"זה לא עובד ביחד. צריך לזכור שחלק מנושא המיגון נמצא במגרש הפרטי של משרד הביטחון, וחלק נמצא במגרש של משרדים אחרים. אם את שואלת אותי לגבי F35, לא בטוח שהיה נכון לקנות עכשיו עוד 17 מטוסים. אז אומרים שיקימו שתי טייסות שבכל אחת מהן יש 25 מטוסים. יכול להיות שאפשר גם שבכל טייסת יהיו 20 מטוסים. כל מטוס עולה לנו 400 מיליון ₪. חלק מהתקציב הזה אפשר להפנות לצרכי מיגון.

שר הבטחון אביגדור ליברמן ומטוס F35 החדש. צילום: אריאל חרמוני \ משרד הביטחון

שר הבטחון אביגדור ליברמן ומטוס F35 החדש. צילום: אריאל חרמוני \ משרד הביטחון

"אין ספק שבשביל להתמודד עם האיומים עלינו, מטוס ה-F16i הוא "אוברקיל" מושלם. לא צריך את ה-F35 בשביל זה. אני מסכים שמדינת ישראל לא צריכה לחכות ולהסתכל גם עשרים ושלושים שנים קדימה, אבל השאלה היא איך אתה עושה את זה. אותו דבר בנושא הצוללות."

ועדת חוץ וביטחון דנה בנושא סדרי העדיפויות בתוך תקציב הביטחון?
"כל הנושאים האלה, גם F35 וגם הצוללות, הם נושאים שלא מגיעים לוועדת חוץ וביטחון. מודיעים דקה לפני שצריך לאשר את הביצוע, כי זה לא נמצא בספר התקציב. על הכוונה לקנות עוד שלוש צוללות מהגרמנים אני שמעתי בפעם הראשונה יחד אתך, כשנתניהו הודיע על זה בכנסת לפני חודש. עצם זה שדווקא העסקאות הגדולות – F35, צוללות, מטוסי האימון של חיל האויר – אינן חלק מתקציב הביטחון, אנחנו הח"כים לא רואים אותן. זה פוגע ביכולת שלנו לבקר, לבחון, לשאול שאלות."