שר האנרגיה יובל שטייניץ (הליכוד) התגאה אתמול (ראשון) בהגברת הקצב של חיבור מפעלי התעשייה לגז בשנה האחרונה והתחייב להמשיך להאיץ את התהליך, המשלב משק אנרגיה נקי יותר עם פחות השלכות סביבתיות ובריאותיות, לצד חסכון בעלויות ייצור האנרגיה. לדבריו, כל זה לא היה מתאפשר ללא כניסה לתוקף של מתווה הגז. לעומתו טענו מתנגדי המתווה כי ההישגים אמתיים, אבל לא קשורים למתווה הגז, שדווקא עלול לאיים עליהם.
לשר שטייניץ יש סיבות לחייך בעקבות ההתפתחויות האחרונות במשק האנרגיה. אתמול (ראשון) בוועדת הכלכלה של הכנסת אמר כי "הביקורת על נושא חיבור המפעלים לגז מוצדקת ב100%", אך לדבריו "השינוי כבר מתרחש". שר האנרגיה הסביר כי בשנה האחרונה גדל קצב חיבור המפעלים לרשת חלוקת הגז מ-5 בשנה ל-20, כאשר היעד לשנת 2017 הוא 44 מפעלים ועוד 100 בהליכי חיבור ראשוניים.
שינוי חשוב נוסף הוא הכנת המכרזים לאנרגיה סולרית שהוכרז ע"י רשות החשמל. לדברי שטייניץ: "מה שיהיה ב2017 זה יותר ממה שהיה ב-20 שנים האחרונות". השר פירט את תכניותיו לחיבור מפעלים לשנתיים הקרובות: "דרשנו וקיבלנו סכום חסר תקדים מהמדינה כדי להשקיע אותו בחיבורים הללו של מפעלים, למערכת הגז הטבעי. 350 מליון שקלים שנועדו להרחיב את רשת החלוקה, ובעיקר לסבסד חיבור של מפעלים בפריפריה. זה יאפשר שני דברים: לחבר יותר מפעלים ולהוריד את עלויות החיבור, והשני, נוכל להוריד את העלויות לכל הצרכנים, כולל לצרכנים הוותיקים".
עוד הוסיף שטייניץ כי היעד העליון של משרד האנרגיה הוא "דאגה לביטחון אנרגטי, אבל גם לדאוג לאיכות הסביבה. העובדה שיש שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ולא קרבות, רק מסייעת לנו להתקדם".
בנושא התחבורה אמר השר כי מה שעולה עכשיו על הפרק, הוא העברת התחבורה הכבדה והאוטובוסים הציבוריים להנעה בגז או בחשמל. חברת הכנסת יעל כהן פארן ('המחנה הציוני') הביעה את הערכתה לשינויים במשק האנרגיה: "אני רוצה לברך את השר על המאמצים בנושא חיבור המפעלים לגז טבעי. זה לא טריוויאלי. יש הרבה חסמים". עם זאת, העבירה פארן ביקורת על נושא מעבר התחבורה לגז: " אני שמעתי מאגד שהם החליטו אסטרטגית ללכת על חשמל ולא על גז טבעי מסיבות של יוקר של תחנות תדלוק. אם רוצים שהם יעברו צריך לתת 10 שנים בהן הם יודעים בוודאות שלא יוטלו עליהם מסים נוספים. מס בלו (מס המוטל לדוגמא על דלק – א.ר.) נועד לצמצם צריכה. אנחנו רוצים לעודד צריכה".
נציג אגף התקציבים באוצר שנכח בדיון, אודי אדירי, השיב לה: "מכרזי האוטובוסים נותנים לחברות לבחור. החברות בוחרות בגז טבעי וכבר בשניים או שלושה מכרזים חברות התחייבו לרכוש עשרות אוטובוסים מונעים בגז".
עוד הפגין השר בדיון אופטימיות לגבי היכולת להגיע להסכם סופי על הרפורמה במשק החשמל המתגבשת מחדש בימים אלו. אסף הררי, יועץ לעובדי חברת החשמל ציין בדיון, כי בניגוד להבטחות השר, "אין תחשיב כלכלי שמאפשר להוציא את פעילות הייצור מהחברה ולא להעלות את התעריף", וכן ש"קודם כל צריך תכנית אב למשק האנרגיה ורק אז להחליט מי צריך להחזיק באמצעי הייצור".
הכל בזכות מתווה הגז או ההיפך הגמור ?
לאחר רשימת ההישגים של משרדו, הוסיף השר הערה פוליטית: "כל זה לא היה מתאפשר בלי מתווה הגז. העובדה שמתווה הגז נכנס לתוקף, שהפיתוח של לוויתן התחיל למעשה ותוך חודשיים יתחילו הקידוחים בלוויתן, והחברות מחפשות עוד שדות גז, זה מה שמאפשר לנו להוריד את הפחם, להחליף את הפחם בחדרה בעתיד (בייצור של חשמל מגז טבעי, א.ר.), זו תוצאה של מתווה הגז. זה לא רק עניין כלכלי, המתווה תורם לבריאות הציבור".
השאלה האם המתווה תרם להישגים הללו או דווקא מאיים עליהם נמצאת במחלוקת. לדברי אמנון פורטוגלי, חוקר ממכון ואן ליר: "אין ספק שמרגישים התקדמות במשרד האנרגיה, משהו מתחיל לזוז, אחרי 15 שנה של קיפאון. אבל גם אם המתווה תרם לזה במשהו, הוא לא פתר 4 בעיות מרכזיות. המחיר נותר גבוה, כאשר יפתח רון טל אמר שחברת החשמל משלמת מחיר גבוה ב20% מהמחיר של תחנות הכח הפרטיות. בעיה שנייה היא סוגיית היצוא. המתווה מאפשר לייצא גז מ"תמר", המאגר הפעיל היחיד, לפני ש"לוויתן" פותח וזה עלול לסכן את אספקת הגז לישראל. הבעיות הנוספות הן בנושאי הבטיחות האנרגטית והיתירות (היכולת לספק גז באופן אמין, ובכמות שעולה על הביקוש – א.ר.). כבר היום בשעות צריכת השיא מאגר "תמר" לא מספיק וחברת החשמל צריכה לייבא גז מכל מיני מקומות בעולם. הפיתוח של "לוויתן" אמור להעניק לזה פתרון, באמצעות צינור נוסף, אבל את הקידום של פיתוח של המאגר הממשלה הייתה יכולה לקדם גם בלי המתווה".
מתווה הגז מורכב בעיקר מסדרה של הקלות רגולטוריות ליזמי הגז, המאפשר להם לקיים מונופול אסור ללא קביעת מחיר מפוקח, תוך ויתור על מחויבויות קודמות לתאריכי יעד ולהנחת צינור גז נוסף ממאגר "תמר". בתמורה להקלות אלו, אמורים בעלי מונופול תמר, בראשם דלק אנרגיה בבעלות קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה וחברת נובל אנרג'י האמריקאית, להאיץ את פיתוח מאגר "לוייתן" ולמכור נתחים מהאחזקות שברשותם לחברות נוספות. כעת, תשתית חיונית למשק הישראלי נמצאת בשליטת ידיים פרטיות, כאשר הממשלה התפרקה מרצון מחלק נכבד מכושר הפיקוח שלה.
