אתמול (שלישי) התקיים דיון שני בוועדה לביקורת המדינה, שבועיים לאחר הדיון הראשון, שנקבע לאחר פירסום דוח מבקר המדינה בדבר מוכנות העורף. גם הפעם נציגי האירגונים השונים מחו על הבעיות והפערים שהתגלו בדוח ביניהם – מקלטים פרטיים וציבוריים שאינם כשירים; אמצעי התרעה שאינם מספקים התרעה לכלל תושבי ישראל; נתונים לא מדויקים שהציג פיקוד העורף בדבר שיעור האוכלוסייה הממוגנת, שעל פי המבקר יש בהם "כדי לפגוע בטיב ההחלטות שיקבלו צה"ל והדרג המדיני בעת לחימה ולפגוע בהיערכות הרשויות המקומיות לחירום", מידת ההיערכות של הממשלה, הקבינט והמועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והתיאום וחלוקת האחריות בית הגופים השונים.

בדיון הנוכחי התייחסה יו"ר הוועדה קארין אלהרר (יש עתיד) לתוכניות ההתמודדות מול מתקפת טילים שהוצגו, והצביעה על הכשלים כאשר התייחסה לחוסר התקציב שמיועד לקיים תוכניות אלו. "העיקר חסר מהתכנית, ומביאים לציבור מיצג שווא." הטיחה אלהרר, "בעתיד הלא מאוד רחוק, מדינת ישראל צפויה לספוג טילים. ועדת השרים שאמורה לדון בנושא ממעטת מאוד להתכנס, ורבים מתושבי ישראל אינם מוגנים. המקלטים לא כשירים ולא מספיקים ובוודאי לא לשהייה ממושכת. קיימות שלוש תכניות שונות לפינוי אזרחים, עם חפיפה חלקית, ואף לא אחת מהן מוכנה לחלוטין להפעלה ביום פקודה".

בצלאל טרייבר ראש רח"ל (רשות חירום לאומית) פירט את התכנית לפינוי אוכלוסייה במקרה מלחמה, בהיקפים שונים, ואת ההיערכות של משרדי הרווחה והבריאות לפינוי אוכלוסיות חלשות ונזקקות. "כיום יש לנו יכולת קליטה לפינוי של כ-400 אלף איש, שיפונו בעיקר לבתי ספר ובתי מלון", אמר. הוא הודה כי קיים מחסור גדול במקלטים ציבוריים בצפון, ופירט תכנית לסבסוד ממשלתי, באשראי והטבות, להקמת ממ"דים בבניינים ישנים. לדבריו, 250 מיליון שקלים מוקצים בכל שנה לשיפור מוכנות העורף לחירום, מלבד תקציבי המשרדים השונים בעניין.

מי אחראי על המיגון של אזרחי ישראל?

הוועדה דנה גם בחלוקת האחריות בין הגופים השונים, חלוקת אחריות, כידוע, גוזרת סוגיות כלכליות כמו גם שאלות של יוקרה, במקרה של עמידה ביעדים. נציג משרד הביטחון טען כי, "אכן יש אי בהירות לגבי חלוקת התפקידים בין משרדי הממשלה. ביקשנו לקדם את ההסדר הזה בעבר. בהחלטת ממשלה בעת פירוק משרד ההגנה להגנת העורף ביקשנו להסדיר את תפקידי המשרדים. נקבע לוז ברור עד סוף 2014 ואז 2015. אנחנו הגשנו הצעת מחליטים למשרד הפנים. מאז המל"ל לקח על עצמו להוביל את הנושא."

נציג הממשלה מטעם המל"ל תא"ל במיל' זאב צוק רם השיב על כך ואמר כי, "נקבע מועד להציג לשר הביטחון להציג לו את כל הדברים. ב-1.2 יושבים להציג לשר הביטחון את כל מה שקשור בהסדרה עם כל עבודות המטה ואחר כך מתוכננת פגישה עם שר הביטחון ושר ביטחון הפנים."

בולט בוועדה היה אל"מ גולן ואך, רמ"ח אירגון בפיקוד העורף, שבניגוד לדוח המבקר, טען כי המצב טוב מאוד. ואך סבור כי המיגון שמדינת ישראל מספקת לאזרחיה כולל גם את המודיעין, ההסברה, חילוץ והצלה ועוד, "מדינת ישראל נמצאת במקום טוב. גם האיום. וגם הרשויות מוכנות הרבה יותר טוב מלבנון השנייה."

ואך התייחס להנחה כי לא ניתן למגן את כלל אזרחי ישראלי, "אם רוצים להגיע למיגון מלא, נדרש ממ"ד לכל בית אב עד 40 ק"מ מהגדר, זה 40 מילארד. לא חושב שכל אזרח סבור שהמדינה צריכה לתת ממ"ד לכל בית אב." במקביל, טען ואך כי עד אוקטובר 2017 יסתיים את המיגון של ישובים בין 7-15 ק"מ מהגדר בעוטף עזה. ח"כ איל בן ראובן השתומם מדבריו של ואך, "אתה אומר שרוב הבנייה של מדינת ישראל היא תיקנית?"

ואך אמר כי הערכות המקלטים היא "באחריות הרשויות המקומיות" ועל כך ח"כ אלהרר הגיבה מייד ואמרה כי "הרשויות המקומיות אומרות שהן לא יכולות לעשות את זה. אתם רבים ביניכם כל הזמן, זה לא מעניין אותי. בסוף מה יעשו האזרחים שצריכים להיות במקלט?"

יוחאי ואג'ימה, ראש מינהל ביטחון במרכז לשלטון מקומי התייחס לדרישת המדינה שהרשות המקומית תממן את אחזקת המקלטים ואמר כי, "חלק מהפתרונות זה לבנות מחסות המוניים כמו חניונים תת קרקעיים. האם הרשות המקומית יכולה לדאוג לכל האנשים? למה אני כרשות צריכה לתמוך במדינה?"

לסיכום ציינה ח"כ אלהרר את הסתייגותה מהנאמר על ידי נציגי הממשלה בוועדה, "לא מתפלאת שממשלת ישראל רגועה, כי מציגים לה דברי שווא. ההתכוונות למוכנות צריכה להיות מקסימלית בואו לא נגיע למקום שנגיע למבצע ונתחיל לדון על זה. בסופו של דבר אני רוצה להיות יותר רגועה, אבל הרוגע יגיע רק במקום שיהיה סינכרון. גם עם המשרד האוצר. החיים במדינה יקרים וגם מיגון עולה כסף. אנחנו נידרש ליותר כסף אם אנשים לא יהיו מוגנים." בשבועות הקרובים צפויה להתקיים ישיבת וועדה נוספת.