דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקשורת

בזק / האם ההקלות להן זוכה 'בזק' בכדי לשפר תשתיות תקשורת הכרחיות?

בסוגיה זו תדון היום (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת. מוקד הדיונים: קשרי שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברה, עם רה"מ נתניהו. אך יש שאלה שלא נוגעים בה: למי שייכת תשתית התקשורת במדינה, לישראלים או לבעלי ההון?

טלפונים של בזק (צילום: מתוך ויקימדיה).
טלפונים של בזק (צילום: מתוך ויקימדיה).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

מאז ההודעה של 'בזק' על הכנותיה לביטול ההפרדה התאגידית בחברה, מתרבים המתנגדים למהלך שמוביל משרד התקשורת. בין המתנגדים ניתן למנות את מבקר המדינה, משרד האוצר, וחברי כנסת. לטענת המתנגדים, מדובר במתנה לבזק, בעלות 1.3 מיליארד שקלים, ואף מצביעים על קשריו של בעל השליטה שאול אלוביץ' עם ראש הממשלה נתניהו, כסיבה למהלך. משרד התקשורת, הרגולטור הקובע בנושא זה, תומך במהלך. ישיבה בנושא, בהרכב מיוחד שיכלול את וועדת הכלכלה יחד עם הוועדה לביקורת המדינה, תתקיים בכנסת היום (שני) בשעה 13:30.

לפני כשבוע הודיע דירקטוריון בזק על החלטת מיזוג צפויה בין YES לבזק, וזאת על סמך מכתב שכתב מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לבזק. במכתב, שלא פורסם, מצויה ככל הנראה הודעה על כוונתו של פילבר לאשר לבזק לאחד חברות בתוך הקבוצה (ביטול ההפרדה התאגידית), כתחנה בדרך לאיחוד מבני מלא, (ביטול ההפרדה המבנית) שתאפשר לבזק, למשל, להציע חבילת טריפל של מספר שירותי תקשורת, בדומה ל HOT.

על הנייר, ניתן היה לדרוש את הגברת ההשקעה בתשתיות כנגד החמרות בפיקוח על המחירים במקטעים המונופוליסטיים של בזק – השוק הנייח והדואופול עם HOT בתשתיות האינטרנט, ולא כנגד הקלות.

בדיווח של בזק לבורסה על הודעת משרד התקשורת נכתב: "בהודעה (של משרד התקשורת א.ר) הובהר כי האמור לעיל כפוף להתחייבויות החברה להשקעה בתשתית לפיה תאיץ החברה את הפרישה של תשתית רחבת פס (סיבים אופטיים) מתוך כוונה להשיק את השירות על גביהם כבר בתחילת 2017, ולקבע תוכנית פרישה מואצת ל-76% מבתי האב שתסתיים תוך 3 שנים, ולהשלמת חובת הפרישה האוניברסלית המלאה, לה מחוייבת החברה בזמן שיקבע".

מהלכים אלו נושאים מספר משמעויות אפשריות. ראשית, המשמעות הוודאית היא שבזק זוכה להקלה. מיזוג עם YES יאפשר לה לכלול את ההפסדים המצטברים של YES בדוחותיה, ולקזז את הרווחים העצומים של בזק עם תוצאות YES המפסידה, וכך להקטין את שיעור המס שהיא נדרש לשלם. המשמעות הלא ודאית, היא שבזק אכן תאיץ את ההשקעות בתשתית בעקבות התמריץ הנ"ל. מנכ"ל המשרד פילבר כבר התריע בדיון בכנסת שהתשתית השנייה בחשיבותה במדינה – תשתית התקשורת, נמצאת בבעלות גורמים פרטיים, והמדינה תלויה בהם כדי לעודד השקעות בתשתית, שאכן ירדו במידה משמעותית. הבחירה להקל על בזק כעת, מבטאת רגולציה שנדמית כנואשת וחלשה מול חברה רווחית ביותר, שמרוויחה 96% מהרווח המצרפי בשוק התקשורת כולו.

באופן תיאורטי ניתן היה לדרוש את הגברת ההשקעה בתשתיות כנגד החמרות בפיקוח על המחירים במקטעים המונופוליסטיים של בזק – השוק הנייח והדואופול עם HOT בתשתיות האינטרנט. במקום זאת, נראה שמשרד התקשורת מעדיף מסלול של "שלח לחמך על פני המים, כי ברבות הימים תמצאנו", ומאפשר הקלה כספית משמעותית לבזק בתקווה שזו תוביל להגברת השקעתה של החברה בתשתית התקשורת הארצית שבשליטתה.

לפי כלכליסט, בשנת 2010 בזק הייתה שווה 21 מיליארד שקלים ומאז חילקה דיווידנדים בהיקף של 20 מיליארד, וכיום שוויה הוא 20 מיליארד שקלים.

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. צילום: יונתן זינדל פלאש 90
מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. צילום: יונתן זינדל פלאש 90

הדיון מגיע לכנסת

חברי הכנסת גלאון (מרצ), רוזנטל (המחנ"צ), לביא (יש עתיד), סעדי (הרשימה המשותפת)  ופולקמן (כולנו) תבעו לקיים דיון בכנסת בנושא החלטות משרד התקשורת לגבי ההקלות לבזק. חבר הכנסת איתן כבל (המחנ"צ) אמר בהודעה לתקשורת, "אני מתכוון לבחון מחר במסגרת הישיבה המשותפת האם הטבת ה"זהב" שהעניק מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לחברת בזק אכן נגועה במניעים זרים. ה"מתנה" שעומדת על כמיליארד שקלים הוענקה על פי פרסומים שונים, ללא כל דיון בקרב הגופים המקצועיים, ועלולה לחזק משמעותית את השליטה של בזק בשוק התקשורת המקומית על חשבונם של הצרכנים הישראלים".

הרגולציה כלפי בזק היא נושא רגיש במיוחד. לפי תחקיר עיתון הארץ, שאול אלוביץ' כבר מעניק כיסוי אוהד לנתניהו ומשפחתו באתר וואלה! אשר בבעלותו. בעקבות ממצאי התחקיר החליטה דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שלנתניהו, המכהן גם כשר התקשורת, אסור לעסוק בהחלטות הקשורות בבזק. בעקבות כך, הוחלט כי צחי הנגבי (הליכוד) יהיה השר האחראי על בזק במקומו של נתניהו.

מה רוצה פילבר?

נתניהו, כזכור, השאיר את תיק התקשורת בידיו בעת הקמת הממשלה הנוכחית, לדבריו על מנת להבטיח את התנעתה של תחרותיות בשוק התקשורת. עם כניסתו לתפקיד שר התקשורת פיטר את המנכ"ל הקודם אבי ברגר, שהיה נחוש להקטין את כוחה של בזק באמצעות הרחבת רפורמת השוק הסיטונאי.

השלב הראשון והיחיד שבוצע ברפורמת השוק הסיטונאי מאפשר לחברות אחרות "לרכב" על תשתית האינטרנט של בזק, ואילו השלב השני, שלא בוצע עד כה, נועד לעשות פעולה דומה גם בשוק קווי הטלפון הנייחים. מדובר באותם צינורות נחושת המעבירים את שני סוגי המידע, ולכן טענות בזק שהדבר אינו אפשרי מבחינה טכנית נשמעות יותר כמריחת זמן, מאשר בעיות מקצועיות ממשיות. מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, אשר מונה על ידי נתניהו, לא קידם עד כה את הרפורמה שאמורה הייתה לאפשר לחברות נוספות להשתמש בתשתית של בזק (שהיא בעצם תשתית לאומית שהופרטה) ונראה כי עתה בחר לעשות סיבוב פרסה ביחס למדיניות ארוכת השנים של משרד התקשורת, ולהוריד את הרסנים שהוטלו עד כה על הענקית בזק, בדמות הפרדה תאגידית מ-YES, על מנת לעודד תחרות.

ח"כ איתן כבל. צילום: יונתן זינדל פלאש 90
ח"כ איתן כבל. צילום: יונתן זינדל פלאש 90

כדאי להקשיב היטב לנאמר ולמה שמובע בין השורות בדברי פילבר בועדת הכלכלה בישיבה שהתקיימה ב-7 במרץ בשנה שעברה: "אני קודם כל בא ואומר שהטכנולוגיה בעולם לא מחכה לנו, היא תרוץ קדימה, בעולם כבר אפשר יהיה להוריד סרטים ב-HD וב-K4 ובכל מיני טכנולוגיות עתידיות ואנחנו ניתקע עם האינטרנט שעומד, כי כולם יושבים על אותה רשת שלא רוצים לשפר אותה, שאף אחד לא מדבר על החלק השלישי של רפורמת כחלון שמדברת על האצת תשתיות". לפי פילבר, את רווחי בזק ניתן להפנות לשלושה כיוונים – לחברות המתחרות, להוזלות לצרכנים ולהשקעה בתשתיות. פילבר מעדיף את ההשקעה בתשתיות, וכך הסביר זאת: "אני רוצה שהכסף הזה לא יחולק עכשיו כמתנות לאביונים לאזרחים, שייהנו אולי שנה-שנתיים ובעוד שנתיים ייתקעו בדד אנד שבו אין יותר אפשרות להשקיע בתשתיות ולשדרג אותן, כמו שאנחנו נתקעים בסלולר עכשיו. אני רוצה שהכסף הזה יושקע מחדש בתשתיות, לשדרג את יכולת התשתיות, התשתית הנייחת במדינת ישראל".

בעבר טען פילבר כי מדיניותו מסתמכת על הצהרות המדיניות של שר האוצר משה כחלון (כולנו) בתקופתו כשר התקשורת בשנת 2012: "הרפורמה הזאת היא באמת אחת הרפורמות המרכזיות שעשה משרד התקשורת. מדברים עליה כבר כמה וכמה וכמה שנים, היא בנויה על מסמך מדיניות שעוד חתם עליו השר כחלון ב-2012, שהוא האורים והתומים של כל הרפורמה הזאת. הרפורמה הזאת של מה שנקרא השוק הסיטונאי היא חלק אחד מתוך שלושה חלקים שמופיעים באותו מסמך מדיניות וחשוב לדעת את זה כי מבחינתי כמנכ"ל אני מסתכל על כל שלושת הדברים כשזורים וכחוק כלים שלובים. הרפורמה הזאת מדברת, אל"ף, על ביצוע של שוק סיטונאי בתשתית הנייחת, כלומר לאפשר לכל החברות להשתמש בתשתית של בזק, החלק השני של המסמך הזה מדבר בהמשך לזה על ביטול ההפרדה המבנית בין החברות הבנות ובזק והפיכתן לחברה אחת, כמו שזה קיים בכל שאר המקומות, והנקודה השלישית מדברת על האצת תשתיות בנושא תשתית נייחת במדינת ישראל." כהמשך לתפיסה זו, בלם פילבר את תכניות משרד התקשורת להקשיח את תנאי השוק בעבור בזק, ופנה לדרך של מתן הקלות ענק.

אין ספק, ביטול ההפרדות התאגידיות והמבניות בתוך קבוצת בזק יאפשרו לה להפוך לחברה יעילה יותר, אך יש לזכור שהמהלך הזה יכלול גם פיטורי עובדים רבים ויחזק את מעמדה, החזק ממילא, בשוק. המדינה עצמה היא זו שאפשרה לבזק לחלק עשרות מיליארדי שקלים בדיווידנדים מאז ההפרטה, מבלי להציב רף מחייב של השקעות בתשתית. כשפילבר אומר שחלוקת רווחי בזק בין החברות האחרות, והנחות לצרכנים ימנעו השקעות בתשתית, זה לא מחייב אותו להעניק לבזק הקלות קבועות של מאות מליוני שקלים בשנה, תמורת התחייבות השקעה לשנתיים בלבד.

באופן כללי, אם בזק גורפת כמעט את כל הרווח בשוק, פירושו שהתחרות נכשלה, וכדי שהמדינה תוכל לספק לאזרחים תשתיות תקשורת מתקדמות יכול להיות שהיא צריכה להיות הבעלים שלהן, כמו שהיא הבעלים של הכבישים, החשמל ורוב תשתיות המים. במציאות הנוכחית, ניתן רק להזרים רווחים במיליארדים לחברה פרטית המספקת שירות שמפגר אחר הביקושים, ולקוות שהיא תזרוק לנו איזו עצם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!