שמות, פרק לג',
אחרי פרק לב' הסוער (חטא העגל), אלוהים מחליט להתרחק ממגע קרוב עם העם כדי למנוע מצב שהוא יתעצבן ויממש את מה שמשה מנע ממנו בפרק הקודם – חיסול עם ישראל:
ב)וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
ג)אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כִּי לא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף אַתָּה פֶּן-אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ:
את יציאת מצרים עשה אלוהים בעצמו, ואילו את המשך המסע לארץ ישראל, המובטחת, הוא משאיר בידי מלאך.
משה לא מרוצה מההחלטה ומנסה לשנות את רוע הגזירה. הוא מנהל עם אלוהים משא ומתן מרתק והם מדברים לכאורה כשווים, "בגובה העיניים":
יא)וְדִבֶּר יְהֹוָה אֶל-משֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ
אבל התוצאה היא שאלוהים מבהיר בפרק הזה, בלשון ברורה וחדה, שלעולם לא יהיו שווים ושהוא מצפה מהעם לקבל את מרותו מבלי להבין את דרכיו של האל.
משה מבקש:
יג)וְעַתָּה אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:
כלומר – כדי שאוכל להנהיג את העם בדרך שאתה רוצה, גלה לי את דרכך.
ואלוהים בסופו של דבר עונה למשה:
יט)וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל-טוּבִי עַל-פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָֹה לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם:
כלומר – גם אם אני אראה לך את כל הטוב שבי ואפילו אקרא בשם שלי ממש קרוב אליך, בסופו של דבר, אני עושה מה שאני עושה מבלי שאתה משה (אפילו אתה משה) לא תבין – "וחנותי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם".
מאוד מזכיר את תשובת אלוהים, במעמד הסנה הבוער, כשמשה שואל את אלוהים מי הוא ואלוהים עונה: "אהיה אשר אהיה" – כלומר – זה לא עניינך! אני אלוהים וזהו!
משה יוצא להוביל את העם לארץ ישראל ולאמונה באלוהים מבלי לקבל הסבר על מהות דרכו של האלוהים.
ראינו שאלוהים מפעיל על עם ישראל כל מיני טקטיקות כדי להביא אותו לידי אמונה:
- הבטחות לאברהם,יצחק ויעקב
- יציאה מופלאה, מלווה במכות רצחניות לפרעה ולמצרים
- ניסים מופלאים כמו מים מסלע ומזון פלא (מן)
- מופע אורקולי מהמם בהר סיני
- מסע רצח והפחדה של אנשי שבט לוי לאחר חטא העגל
- ועכשיו – דרישה להאמין עם הסבר כמו שאומרים ילדים: למה? ככה!!
אף אחד מהדברים האלה לא יצליח להביא אמונה אמיתית לבני ישראל. וגם כולם ביחד לא יצליחו – אולי רק אצל יחידי סגולה.
עם אנשים, צריך לדבר גם לשכל וגם ללב – כתבתי את זה בפרקים הקודמים ובפרק הזה מתחזקת דעתי. משהו בתקשורת בין אלוהים-משה-עם ישראל לא עובד.
זה לקח חשוב לכל מנהיג ומנהל – תקשורת גלויה, פתוחה, דו-סיטרית ובגובה העיניים (ככל שניתן) היא מפתח להצלחה בעבודה עם אנשים.
