פסק הדין בפרשת 'החייל היורה בחברון' אמנם יינתן מחר (רביעי), אבל נראה שהדיון הסוער בעניין ילווה את החברה הישראלית עוד זמן רב. השיח שהתפתח סביב הפרשה חרג כבר מזמן מהירי שביצע החייל אלאור אזריה במחבל "מנוטרל" דקות לאחר שזה ביצע פיגוע, ועבר למתקפה על ערכים בסיסיים בצה"ל – ביניהם טוהר הנשק, כבוד האדם והתנהגות ממלכתית. אבל בזמן שהציבור הישראלי נחשף לוויכוחים סביב המקרה בפוליטיקה, בתקשורת וברשתות החברתיות, מתנהלת מחוץ לאור הזרקורים חזית נוספת – השיח החינוכי-פיקודי שמקיימים המפקדים בצה"ל עם החיילים בשטח. כאן לא מדובר רק בדיונים תיאורטיים, אלא בהתמודדות עם הסוגיות שהעלתה הפרשה בקרב לוחמים שנתקלים בדילמות דומות מידי יום.

כשערכי צה"ל הופכים שנויים במחלוקת

צה"ל, שחרת על דגלו את ערך "טוהר הנשק", נאלץ להתמודד עם התנגדות גוברת לערך זה בציבור הישראלי. בפיקוד הבכיר בצה"ל התבוננו בעיניים פקוחות בממצאי סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה לפני שלושה חודשים, לפיו 47% מהציבור היהודי תמך בטענה כי "יש להרוג במקום כל פלסטיני שעשה פיגוע נגד יהודים, גם אם הוא נתפס וברור שאינו מסכן את הסביבה". בסקר בלט הנתון כי 69% מכלל הצעירים בין הגילאים 18-24 תומכים בטענה הראשונה. בסקר שנערך חודש לאחר המקרה תמכו 78% מהחיילים בחייל היורה לעומת 22% שלא תמכו בו, וזאת למרות השיחות הרבות שנוהלו ביחידות ובגדודים השונים.

אחד הקשיים בהתמודדות המתנהלת בצה"ל הוא שהחייל בשטח נחשף לקולות שונים ולעתים סותרים האמורים לבטא את "עמדת הצבא". מעבר לשיחות עם המפקדים מדרג הביניים כגון מפקדי הפלוגות והגדודים, עוברות יחידות בצבא הרצאות עם רבנים צבאיים שהביעו (לפחות בחלקן) את דעותיהם גם בהלכות לחימה. בנוסף משתתפים החיילים בפעילויות חינוכית מטעם חיל החינוך ומכונים אזרחיים העובדים עמו. לכל אלו מצטרפות התבטאויות בתקשורת של שרים, פוליטיקאים וקצינים בכירים שמגיעות אף הן לחיילים.

בצה"ל מודעים היטב לבלבול שהמצב הזה עשוי לעורר, ומנסים להטמיע בשנים האחרונות תפישה לפיה האחריות לחינוך החיילים לערכי צה"ל וליישומם בשטח מונחת על כתפי המפקדים הישירים – מפקדי הכיתות והמחלקות. באיגרת למפקדי צה"ל מאוגוסט האחרון כתב הרמטכ"ל אייזנקוט כי "המפקד הוא שצריך להוביל את השיח, ליזום אותו ולקיים אותו, ואל לו להעביר חובה זו למי שאינו נמנה עם סגל הפיקוד הישיר ביחידה". כתיבת הדברים מעידה שלפחות הרמטכ"ל היה סבור שישנם מפקדים, או גורמים אחרים בצה"ל, שזקוקים לתזכורת הזו.

במציאות שבה ערכי הצבא עצמם נתונים במחלוקת ציבורית, הציפייה מהדרג הפיקודי בשטח להוביל את השיח החינוכי מציבה אתגר גדול בפני המפקדים הצעירים. מצד אחד, הם אלה שמובילים את המשימות המבצעיות ונוכחים יום-יום במפגש של הלוחמים עם אוכלוסיות אזרחיות שביניהן גם אויבים. מצד אחר, היכולת להתמודד עם הסוגיות הערכיות העולות ממפגשים אלה מצריכה לא רק כשירות מבצעית, אלא גם יכולת להעביר שיעור ערכי ולהתעמת עם חיילים בסוגיות רגישות. בעידן שבו כל אמירה בשיח בין מפקדים לחיילים עלולה להגיע לרשתות החברתיות או לתקשורת, חלק מהמפקדים בשטח חוששים להיכנס עם החיילים ל"פינות" שנויות במחלוקת ומעדיפים ללכת בין הטיפות.

אלאור אזריה במשפטו (צילום ארכיון: פלאש 90).

אלאור אזריה במשפטו (צילום ארכיון: פלאש 90).

בחינת תכניות העבודה של חיל החינוך לשנת 2017 מגלה שצה"ל מנסה להתמודד, במישרין ובעקיפין, עם השלכות השיח הציבורי הסוער על משפט אזריה. אחד היעדים שהוצבו לשנה הקרובה הוא "הכשרת המפקדים לנהל שיח פיקודי-ערכי, תוך הבהרת מדיניות צה"ל והקווים המנחים את פעולתו כצבא ערכי וממלכתי". הדגש בתכניות בתחום זה הוא ההכרח להתיחס גם לסוגיות השנויות במחלוקת, על אף שהן נתפסות כ"פוליטיות", והצבת מפקדי הגדודים כאחראים לחניכת המפקדים הזוטרים בהובלת השיח הערכי-מוסרי. יעד נוסף הוא הרחבת השיח בקורסי הפיקוד השונים על ערך ה"ממלכתיות" – השאיפה שצה"ל יהיה נקי משיקולים פוליטיים וכפוף לדרג המדיני.

"המפקדים חוששים להיכנס לשיחות רגישות"

חיילות סגל החינוך ביחידות הלוחמות, שתפקידן לסייע למפקדים בהתמודדות המורכבת הזו, מעידות על הקשיים של המפקדים הזוטרים בהובלת שיח על סוגיות "טעונות" בכלל ועל מקרה הירי בחברון בפרט. "הרבה פעמים מפקדים חוששים להיכנס לשיחות כאלה", אומרת ד', המשרתת כמש"קית חינוך בגדוד חי"ר. "למרות שלא מדובר בעניין פוליטי, זה נהפך להיות נושא פוליטי וזה מפחיד לדבר על זה. לכל חייל יש את המחשבה שלו והמקום ממנו הוא מגיע, והמפקדים חוששים להיכנס לתחומים רגישים ולהתעמת עם החיילים, חסרים להם כלים כדי להוביל שיחות כאלה". היא מוסיפה כי "למפקדים בדרגות הגבוהות יותר קל לדבר על נושאים כמו הירי בחברון. בדרגות הנמוכות חוששים להעלות את הסיטואציה, וחושבים שאולי זה לא ברמתם לדבר על הנושא הזה".

מש"קית חינוך ביחידה קרבית של התותחנים, מספרת שביחידה לא הייתה התייחסות ספציפית לפרשת הירי בחברון. גם היא מתייחסת לקושי של לפתוח את הנושא בלי להיכנס לפוליטיקה "יש לנו פעם בשבוע פינת אקטואליה ושם דיברו על זה, מבחינה ערכית אנחנו מעבירים שיעורים על רוח צה"ל וערכי צה"ל אבל פחות מדברים על זה באופן ישיר כי זה מהול בפוליטיקה. קשה לפתוח את הנושא הזה בלי להיכנס לפוליטיקה, זה ישר גולש לשם."

מש"קית חינוך ביחידה קרבית של התותחנים: "מבחינה ערכית אנחנו מעבירים שיעורים על רוח צה"ל וערכי צה"ל אבל פחות מדברים על זה באופן ישיר כי זה מהול בפוליטיקה"

ד' מספרת שגם היא עצמה אינה חשה בנוח לשוחח על פרשת הירי בחברון עם חלק מהחיילים והמפקדים. "יש אנשים שאני נמנעת מלדבר על זה איתם, ויש כאלה שאני יותר מדברת. אני חושבת שצריך לעסוק בזה יותר, לתת יותר כלים למפקדים להתמודד עם הסיטואציה." היא מתארת גם שינויים חיוביים: ביחידה בה היא משרתת רוצים להוסיף לתוכנית החינוך החדשה התייחסות לירי בחברון ולמשפט שבא בעקבותיו, ו"לתת למפקדים יותר כלים לדבר עם החיילים". גם בשיחות על טוהר הנשק בהכשרות המפקדים, שבעבר היו דנים בהן על הטבח בכפר קאסם כמקרה בוחן, משוחחים עכשיו על הירי בחברון.

"התהליך החינוכי הוא חלק מהכשירות המבצעית"

הדר אוחנה מתל מונד שירתה עד לפני מספר חודשים כמש"קית החינוך בגדוד שמשון בחטיבת כפיר, גדודו של אלאור אזריה. היא מתארת שיח נרחב בין מפקדים לחיילים, לפני ואחרי המקרה: "ראיתי מפקדים ערכיים שידעו לעשות את השיחות הנדרשות", היא אומרת, "היו הרבה שיחות ברמות שונות, ברמת המחלקה, ברמת הפלוגה וגם שיח גדודי. בעיקר הביאו ניתוח של האירוע מבחינה ערכית, זה חלק מדרך הפעולה". לשאלה כיצד הפרשה השפיעה על הגדוד, אומרת אוחנה שהמקרה "הרתיע חיילים וגורם להם להסס. יש חשש מהשאלה איך אני פועל והאם יגבו אותי, בעיקר אצל החיילים הצעירים יותר שיש להם פחות נסיון."

הדר, שירתה כמש"קית החינוך בגדוד של אלאור אזריה: "היו הרבה שיחות ברמות שונות, ברמת המחלקה, ברמת הפלוגה וגם שיח גדודי. בעיקר הביאו ניתוח של האירוע מבחינה ערכית, זה חלק מדרך הפעולה"

אוחנה מדגישה שהעיסוק בערכי טוהר הנשק בצה"ל לא התחיל מהסיפור הירי בחברון וגם לא יסתיים בו. "בכל כניסה לתעסוקה יש הכנה מנטלית, לדוגמה, מביאים שני שחקנים והם מציגים באופן תיאטרלי סיטואציות שהחיילים ייתקלו בהן בשטח, ואז דנים איך להתמודד איתן. התהליך החינוכי הוא תהליך ארוך, זה חלק מהכשירות המבצעית".

סא"ל משה לוי (מושון), מפקד בסיס ההדרכה של חיל החינוך בצה"ל, מתבונן על המצב בפרספקטיבה רחבה ואופטימית יותר. "אני יכול להגיד שאחרי 26 שנות שירות בחיל החינוך, אני רואה מגמת עלייה ברצון לעסוק בעשייה חינוכית. יותר מפקדים מעוניינים לקיים פעילויות חינוכיות ולהשתמש ביותר כלים חינוכיים וערכיים, שכוללים גם שימוש במרצים מתנדבים, הצגות וסיורים."

סא"ל משה לוי, מפקד בה"ד החינוך: "נדרשנו לסיטואציות מורכבות מבחינה צה"לית, המענה לא היה חד וחלק ולעיתים נאמרו אמירות לא מדויקות. היינו צריכים לחדד את העמדה"

המפקדים בצה"ל עוברים הכשרה מספיקה להתמודדות עם סוגיות רגישות?

"הכשרות המפקדים התרחבו באופן דרמטי – יותר הכשרות, יותר ימי עיון, מגוון הנושאים עליהם משוחחים. זה קורה בדרגי השטח וגם בדרגים הגבוהים. ההכשרות עוסקות באתגרים הרבים שעומדים בפני צה"ל כל הזמן – כשירות ערכית, הטמעת רוח צה"ל בקרב החיילים, שילוב של אוכלוסיות ייחודיות, חיזוק הקשרים בין העם למדינה. היכרות עם עמדות שונות ועוד."

"היינו צריכים לחדד את העמדה", סא"ל משה לוי, מפקד בה"ד החינוך (צילום באדיבות המצולם)

"היינו צריכים לחדד את העמדה", סא"ל משה לוי, מפקד בה"ד החינוך (צילום באדיבות המצולם)

האם פרשת הירי בחברון שיקפה קושי של צה"ל להתמודד עם ערך טוהר הנשק?

"בלי קשר למקרה של אזריה, אנחנו עורכים למשרתים באזורי יהודה ושומרון פעילויות ייחודיות שעוסקות בהחלטות ערכיות שהם צריכים לקבל – בין הגנה לבין אי פגיעה באוכלוסיה מקומית. צריך לדבר על ההחלטות האלה. ביחס למשפט אזריה, נדרשנו לסיטואציות מורכבות מבחינה צה"לית, המענה לא היה חד וחלק ולעיתים נאמרו אמירות לא מדויקות. היינו צריכים לחדד את העמדה. בשיח כזה צריך קודם כל צריך להציג את העובדות, אחר כך לקיים דיון ובמקומות שנדרש להבהיר מהי העמדה הצבאית."