דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ספרות

ביקורת ספרות / מדוע סופרים יהודים-אמריקאים כותבים על השמדת ישראל?

בספרו "הנני" מגולל בפנינו הסופר ג'ונתן ספרן-פויר את תלאותיה ומכאוביה של משפחה יהודית אמריקאית. וברקע, מדינת ישראל מתרסקת לחתיכות. למה בעצם?

בספרו מציב ספרן-פויר מבחנים - בפני היהודים האמריקאים- האם תאמרו הנני? (צילום: shutterstock)
בספרו מציב ספרן-פויר מבחנים - בפני היהודים האמריקאים- האם תאמרו הנני? (צילום: shutterstock)
דפנה ברשילון

קרוב להחריד

את שני ספריו הראשונים של ג'ונתן ספרן-פויר, הכל מואר וקרוב להפליא ורועש להחריד אהבתי מאד. את ספרו לאכול בעלי חיים כבר לא קראתי מטעמים אידאולוגיים (לא רציתי להפסיק לאכול בשר). אל ספרו החדש "הנני" נגשתי בחשש מסוים- שאופן הכתיבה מלא הדמיון והרגש, ועמוס הפרטים- יהפוך לטרחנות, שהשנינות וההומור ייהפכו לשטאנץ, שהסמליות תיהפך לקיטש. (כפי שאולי קרה לי עם מאיר שלו).

גם האורך (653 עמודים) הרתיע אותי. אני מאמינה שיותר קצר זה יותר טוב, בספרים כמו בתספורות, כמו בפוסטים בפייסבוק.

ספרו החדש של ספרן-פויר הוא ספר חכם ודוקר את הלב, תחילה במחטים קטנות ואז במסמרים ולבסוף בחרב חדה. במרכז הספר סיפור התפרקות נישואיו של זוג יהודים מוושינגטון ג'ייקוב וג'וליה, ושלושת בניהם. הבן הגדול עומד לחגוג בר מצווה וברקע, ברקע מושמדת מדינת ישראל. רגע, מה?

חומוס באלסקה

בספרו הגאוני של סופר יהודי אחר, מייקל שייבון, איגוד השוטרים היידים, מדינת ישראל כלל לא מוקמת. היהודים נוחלים תבוסה במלחמת העצמאות, קומץ יהודים נשאר בארץ ורבים מוצאים מקלט באזור האוטונומי שמעניקה ארה"ב ליהודים באלסקה לשישים שנה. בחלופה המרירה שמציג שייבון, האוטונומיה היהודית היא שילוב לא זוהר של כתריאלבקה וגותהם סיטי. השפה הרשמית היא יידיש, המאפיה החרדית שולטת, והיהדות החילונית עגומה ודהויה.

אצל ספרן-פויר ישנה מדינה, אך בעקבות רעש אדמה אדיר הפוקד את האזור מתדרדר המצב במזרח התיכון ומדינת ישראל עומדת בפני סכנת השמדה טוטלית.

כריכת הספר הנני (באדיבות הוצאת כנרת, זמורה).
כריכת הספר הנני (באדיבות הוצאת כנרת, זמורה).

מה מנסים לומר לנו המובילים שבסופרים היהודיים בארצות הברית? האם אלו נבואות זעם ותוכחה על קיומה השברירי של מדינת ישראל הלא-מוסרית?

או האם זו דווקא קריאת אזהרה ליהדות ארצות הברית, ההולכת ומתרחקת מישראל כישות פיזית וכרעיון של בית לעם היהודי? אל תתרחקו מרעיון המדינה לעם היהודי הם כמו אומרים/מזהירים, כי מה בעצם לנו יש להציע? הקיום היהודי של שייבון באלסקה הקפואה כולל פושעים גלותיים וזרמים משיחיים קיצונים, ואצל ספרן פויר ישנה זהות תלושה וקלושה, ממסד יהודי חסר מעוף, ובעיקר כזה שלא מספק תשובות או חלופות למצוקות האישיות או החברתיות. ובעיקר,

אין עתיד

בשני הספרים, בשתי האלטרנטיבות לקיום היהודי בגולה האמריקאית ללא מדינת ישראל- אין עתיד. עלילת ספרו של שייבון מתרחשת חודשיים בלבד לפני תאריך התפוגה של האוטונומיה היהודית שניתנה על ידי ממשלת ארצות הברית, ולשאלות מה יקרה עוד חודשיים, לאן ילכו היהודים – אין תשובה. אין עתיד. יהדות ארצות הברית של ספרן-פויר היא אמנם בעלת שורשים אך גם בה אין עתיד של ממש. לעם היהודי יש עבר מימי עקידת יצחק, ויש הווה, המורכב מטקסים סלקטיביים, רגשות אשם וגם שייכות. אך בהנני אין עתיד. לא ברור לאן הדבר הזה בעצם הולך. המקום היחיד בספר המציג את העתיד של יהדות אמריקה, מציג אותו כמעין הווה מתמשך ונצחי של ביקורים בכותל, חומוס ותרומות.

למה את לא מה שחלמנו

מדינת ישראל והישראלים המתוארים ב"הנני" הם כמעט לא העניין. נון אישיו. מדינת ישראל היא כמובן לא מוסרית ולא צודקת, ובהתאמה הישראלים הם יהירים חמדנים ומיליטנטיים. (באופן אירוני, מדינת ישראל היא גם המפלט מהיהדות, כפי שמעיר בנו בר המצווה של ג'ייקוב. מפלט מהיהדות האמריקאית האמידה, מהרכילות, הציפיות, הכסף, הניראות).

אבל התיאורים האלה הם בקושי תירוץ קלוש אצל ספרן-פויר. כלומר דמותה של מדינת ישראל היא לא הסיבה ללמה לא מדינת ישראל. הסיבה היא ויתור על היכולת, או על הרצון

לאהוב

האהבה, על פי ספרן-פויר, היא אמירת הנני. האהבה היא בהכרח מאבק. כפי שהאהבה ההורית דורשת אמירת הנני, האהבה הזוגית דורשת מאבק תמידי. האהבה היא אמירת הנני, אמירה שלא תלויה בדבר, אמירה היולית כשל אברהם אבינו. האהבה היא מאבק. הנכונות לשלם מחיר עבור משהו או מישהו. בשני אלו, לא עומד גיבור הספר ג'ייקוב (יעקב, הוא ישראל, נאבק במלאך. ג'ייקוב לא). לא ביחס למדינת ישראל. לא ביחס לאשתו ולתא המשפחתי שלהם.

במהלך הספר מציב ספרן-פויר מבחנים בפני ג'ייקוב- בפני היהודים האמריקאים- האם תאמרו הנני? האם תיאבקו? האם. תוהה ספרן-פויר, ביום פקודה יגיעו מיליון יהודים מאמריקה להלחם על ביתו של העם היהודי?

ספרן פויר ושייבון מציפים על פני השטח את החרדה היהודית, שאולי הופכת יותר ויותר לכמיהה יהודית- היום שלא תהיה מדינת ישראל יותר. זוהי תמיד אפשרות קיימת, שמתבטאת בסקרי דעת קהל, בתורים לדרכונים זרים, וסתם, ביכולת לגלגל על הלשון את האפשרות שלא תהיה מדינת ישראל. ספרן פויר, כמו שייבון לפניו, מציף את האפשרות הזו ומשחק אתה. משתעשע אתה, מציג אותה לקהל היהודי החרדתי או המנוכר (או שניהם) ושואל נו אז מה עכשיו? האם יאבק יעקב במלאך? האם תיאבק ישראל? האם יאבק ג'ייקוב, היהודי מוושינגטון?

כשלא מוכנים למות על שום דבר, רומז לנו ספרן-פויר, כשלא מוכנים למות על קיום מדינה, קיום העם, בסוף גם לא מוכנים למות על קיומה של המשפחה, של הבית הכי פרטי.

ביתם של האנשים הקטנים

שאלת הבית היא שאלה מרכזית ב"הנני". מתי מפסיקים להילחם על בית. ההישרדות כמטרה, או כדרך. הבית הוא פוטנציאל תמידי, שאי מימושו יביא מתישהו לידי פיצוץ. כך בחיי המשפחה, כך בחיי העם היהודי.

כל מערכת יחסים טומנת בתוכה את פוטנציאל הסוף, ולאורו היא גם מתעצבת. האם גם מדינה? האם מדינת ישראל הוקמה כשסופה היא פוטנציאל תמידי?

ספרן פויר פורט בחכמה את חיי הזוגיות וההורות לנימי נימים דקים וצורבים. הדברים הפעוטים שלא נאמרים. הסודות הכמעט-ולא נראים. כל מה שבונה בית הוא גם מה שמביא לפירוקו.

הבית הוא פוטנציאל תמידי והוא מאבק אינסופי. סאם, בנו הגדול ג'ייקוב בונה בתי כנסת וירטואליים, ג'וליה אשתו האדריכלית בונה בתים דמיוניים-אידאליים. האהבה זקוקה לבית. כל אהבה. כל משפחה. כל עם.

את מי אתה אוהב יותר

ובגירושים כמו בגירושים תמיד יהיה את הבית השני. הבית הפחות. הבית שכמה שמתאמצים ומאבזרים, יהיה הבית שבו לא מרגישים עד הסוף בבית.

וכמו בגירושים יאלצו הילדים לבחור בין שני הבתים. בין שני ההורים. יאלצו ילדיהם של אברהם יצחק ויעקב-ישראל לבחור.

כפי שאומר הביטוי היידישאי המצוטט לא אחת בספר "חוסר ברירה גם הוא ברירה". הבחירה קיימת גם כשהעמדה הקיומית היא הישרדות. או השמדה.

ואולי הברירה הנצחית, שהיא תמיד אין-ברירה, נוכח אי-היותה של מדינת ישראל, היא זו המוצגת במשפט הפותח של הספר "עם תחילתה של השמדת ישראל התלבט אייזיק בלוך אם להרוג את עצמו או לעבור לבית אבות יהודי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!