אלפים השתתפו אתמול (שני) בלוויותיהם של ארבעת החיילים שנהרגו בפיגוע הדריסה שלשום (ראשון) בארמון הנציב בירושלים.

סג"מ ארז אורבך ז"ל: "התעקש להתנדב לצה"ל"

סג"מ ארז אורבך, בן 20 מאלון שבות, נקבר בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפר עציון. אורבך, בן לאורי ולקרן, הוא הבכור מבין שישה ילדים. לאחר שסיים את לימודיו בישיבה התיכונית "נווה שמואל" באפרת, ולמד בישיבת ההסדר במעלות. עקב מחלתו הוא קיבל פטור משירות צבאי אך בחר להתנדב ולשרת, ואף לצאת לקורס קצינים.

משה אורבך, סבו של ארז, סיפר עליו הבוקר בראיון לגלי צה"ל: "ארז אהב דעת. בישיבה התיכונית נווה שמואל שבאפרת הוא היה תלמיד מצטיין, ובסיום התיכון הוא הלך לישיבת ההסדר במעלות. הוא אהב את לימוד התורה ואת הישיבה, וחזר אליה לשבתות בכל הזדמנות שהייתה לו, גם במהלך השנה שהיה בצבא. רוח הישיבה הייתה איתו בכל מקום שאליו הלך, והערכים שהוא ספג בבית, ובישיבות בהן למד, הובילו את דרכו לצה"ל.

קברו של ארז אורבך ז"ל (צילום: גרשון אלינסון \ פלאש 90)

קברו של ארז אורבך ז"ל (צילום: גרשון אלינסון \ פלאש 90)

לארז הייתה בעיה בריאותית שבגללה הוא היה פטור משירות צבאי, אבל הוא לא הרגיש פטור. הוא נאבק כדי להתגייס לצבא, ולמרות שנדחה במספר ועדות צבאיות – הוא עמד על שלו שהוא רוצה להתגייס, והוריו עודדו אותו ותמכו בו במאבקו. בוועדה האחרונה שהוא התייצב בפניה, הוא נשאל: למה אתה מתעקש להתגייס ? אתה יודע כמה אנשים עומדים בתור כדי לקבל פטור מגיוס ? וארז ענה: מה זאת אומרת ? זו חובתי האזרחית!

ארז זכה להגשים את חלומו והתגייס לחיל האוויר. כדרכו, הוא עשה כל דבר מתוך חשיבה ותכנון, וכמו שאמר אחד מחבריו ליחידה – הוא חשב כל הזמן כמה צעדים קדימה כדי לבצע את המשימה שלו טוב יותר וביעילות רבה יותר. הוא היה אדם אחראי וכולם סמכו עליו. הוא היה הגזבר של שכבה י"ב בישיבה התיכונית, וגזבר קופות הצדקה בישיבת ההסדר, וגם בצבא כולם ידעו שעל ארז אפשר לסמוך. כשארז החליט שהוא רוצה להתגייס לקורס קצינים – גם על זה הוא היה צריך להיאבק, אבל מפקדיו השתכנעו מנחישותו ותמכו בו, והוא התקבל לקורס."

סגן שיר חג'אג': "רצינו לראות איזה הרים תכבשי"

בהר הרצל בירושלים נערכה הלווייתה של סגן שיר חג'אג', קצינה בחיל המודיעין ותושבת מודיעין. בלווייה השתתפו הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף וחברי הכנסת מוטי יוגב, עמר בר לב, אראל מרגלית ואורן חזן.

שיר חג'ג' היא הבכורה מבין ארבע בנות, ובתם של הרצל ומירב. בלוויה, לצד בני משפחה וקרובים רבים, השתתפו מאות חברות וחברים, חיילים, קצינים ומפקדים אשר היו שותפיה של שיר לאורך השנים.

תמר, אחותה הבכורה של שיר ספדה לה – "שיר, שם קצר מדי, שירה יפה מדי, עם תוכן שאינו נדלה. שיר עם סוף מר מידי. אוי שיר. איזה הפסד."  פז, אחותה הצעירה של שיר, אמרה כי "שיר אחותי הגדולה, שתמיד הכרתי כאחותי היפה והחכמה. זאת שתמיד השיגה את מה שהיא רוצה וידעה לכל מכשול. היינו רבות הרבה, אבל אחר כך צוחקות. מילים לא יתארו את הכאב את האסון הגדול שנפל על משפחתנו."

לווייתה של שיר חג'ג' ז"ל (צילום: מרים אלסטר פלאש 90)

לווייתה של שיר חג'ג' ז"ל (צילום: מרים אלסטר פלאש 90)

הילה, בת דודתה של שיר, סיפרה כי "כל כך רצינו לראות איזה הרים את כובשת בעתיד. אנחנו גאים בך כל כך. חשבנו שנראה אותך בחזית העיתון מקבלת פרס על פיתוח או המצאה שתשנה את העולם. איך זה ייתכן שבכל מקום יש את פנייך לצד נר זיכרון, איך זה שלא נראה את החיוך הרך שלך שוב, חוץ מזה הקפוא בתמונה."

מפקד הענף שבו שירתה שיר לפני שיצאה לקורס קצינים, ושאליו הייתה אמורה לשוב, סיפר: "פעם קיבלתי טלפון מנערה נחמדה שאמרה שבגלל נסיעה לחו"ל פספסה את המיונים ליחידה. הסברתי שרשימת העתודאים לענף נסגרה. בנועם ובדבקות, יום אחרי יום, שכנעה אותי שיר לארגן לה ריאיון. מיותר לציין שדרגנו אותה ראשונה בקרב העתודאים שקיבלנו ליחידה".

הרצל, אביה של שיר, שלח אמש מסר לרמטכ"ל גדי איזנקוט: "אלו כן הילדים שלנו. אנחנו שולחים אותם לצבא, אנחנו יודעים שאולי לא יחזרו. להגיד לך שהאמנתי שזה יקרה לי? בחיים לא."

סג"מ שירה צור: "חיפשה איך לשנות את הסביבה שלה"

סג"מ שירה צור, בת 20 במותה, התגוררה בשכונת דניה בחיפה. היא למדה בבית הספר הריאלי בחיפה והתגייסה לקורס טיס אך לא סיימה אותו ועברה ליחידה אחרת, ממנה יצאה לקורס קצינים.

דודתה מיכל אמרה היום: "היא הייתה ילדה חכמה, חריפה, חדה, אף אחד לא היה יכול להתווכח איתה". הדוד יואב צור הוסיף: "מגיל קטן היא כל הזמן חיפשה איך לשנות את הסביבה שלה, איך להפוך את המקום שלה ליותר טוב. כל דבר שהיא עשתה היא השתדלה להשיג את הכי טוב והיא הצליחה גם. תמיד עמדה בכל מטרה שהציבה לעצמה. אנחנו רוצים שכולם יחשבו רגע איך גם הם יכולים לעשות קצת את העולם סביבם יותר טוב"

על שירה צור סיפר חבר של משפחתה ירון, כי "שירה שלנו הייתה מלאת שמחת חיים, אהבה לתת ולתרום. היא הייתה מדריכה בצופים ומצטיינת בכל אשר עשתה. ילדה מלאת מרץ וחייכנית שתמיד חיפשה היכן לתרום". ירון העיד כי שירה התחילה את שירותה הצבאי בקורס טיס, ולאחר מכן עברה ליחידה שבה שירתה בימים אלה. "כל מה ששירה חשבה זה איך להמשיך ולצאת לקורס קצינים", הוסיף.".

בהודעה שפירסמה הנהלת בית הספר הריאלי בחיפה שבו למדה צור: "כולנו המומים וכואבים את הירצחה של סג"מ שירה צור, בוגרת בית הספר, תלמידה למופת ומובילה חברתית. שירה ייצגה בחייה הקצרים את כל הטוב שלו אנו מחנכים. הובילה והשפיעה על סביבתה, מנהיגה חברתית בבית הספר ובתנועת הצופים. אנו מבטיחים לשירה ולמשפחתה שננצור את זכרה ושעוד בוגרים רבים ילכו בדרכה – דרך ההובלה, ההשפעה, המצוינות, ולפני הכול – דרך ארץ, דרך האדם".

סגן יעל יקותיאל: "אין לנו מספיק ממך"

סגן יעל יקותיאל גדלה בגבעתיים, למדה בתיכון ע"ש קלעי והיתה חניכה ומדריכה בתנועת הנוער העובד והלומד. היא התגייסה לחיל החינוך ויצאה לקורס קצינים. לצד מאות חברים וחיילים, בלווייתה השתתפו קצין חינוך ראשי, תא"ל אבנר פז-צוק, וראש עיריית גבעתיים, רן קוניק.

הוריה של יעל, יעקב ושלי, ספדו לבתם: "אנחנו מודים לרבים שהגיעו להלוויה. אין איך להתחיל, היית אהובה כל כך החיוך המקסים, אהבת הזולת, היית חרוצה, ביישנית וטובת לב. אין לנו מספיק ממך. היית מורה חיילת ורצית לעשות יותר. לקחת אותנו לסיורי הכנה להתכונן לסיורים שאת מכינה לצוערים. היינו איתך בירושלים, בהר הרצל".

סא"ל רחל שרון אלקבץ, מפקדת מדרשת החינוך, ספדה: "יעל, הגעת אלינו לפני זמן קצר. הבחירה שלך לצאת לקורס קצינים – הגשמת הערכים שלך. היית כל כך יסודית, לא מוותרת אף פעם. גם אישיותך בלטה תמיד. היית מוותרת על שעות שינה כדי לעשות יותר. אתמול היה יומך הראשון בסדרת החינוך. האופטימיות והחיוניות היו חלק ממך. דרכך תהיה לנו כצוואה במדרשה ובחיל החינוך".