משרד האוצר הציג אתמול (רביעי), בפני ועדת הכספים, רפורמה לעידוד המעבר לגז טבעי בתחבורה. במסגרת הרפורמה, יעלה מס הבְּלוֹ על סולר וייקבע מתווה בן עשר שנים למיסוי הגז הטבעי לתחבורה. חברי הוועדה טענו שעל אף הכוונות הנכונות והכיוון הראוי, אין בתכנית ראייה כוללת של המצב בשטח. חברי הכנסת הביעו חשש  כי הצעת האוצר לא תשיג את המטרה של העברת התחבורה בישראל לשימוש בגז. יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שלח את פקידי האוצר לעשות שיעורי בית ולחזור לוועדה עם תכנית מגובשת יותר ומוסכמת על כל הנוגעים בדבר.

משה גפני, יו"ר ועדת הכספים. שלח את אנשי האוצר לעשות שיעורי בית. צילום: דבר ראשון.

במשרד האוצר ביקשו להעביר את הרפורמה על ידי שורה של צווים ומסים שיהפכו את השימוש בדלקים מזהמים ליקר יותר משימוש בגז, ואת השימוש בגז (שמזהם גם הוא, אם כי במידה פחותה) ליקר יותר מתחבורה ציבורית או נסיעה באופניים. על פי המתווה המוצע, יעלה המס על גז טבעי באופן מדורג לאורך עשר שנים עד לרמה של 2.3 שקלים לליטר. סגן הממונה על התקציבים באוצר, אודי אדירי, אמר כי "מהות המהלך היא להחדיר אינטנסיבית את השימוש בגז בתחבורה", וכי "מדובר בצעדים שהם חלק מהכוונה להעביר את המשק לגז טבעי כחלק מהמגמות לקידום ביטחון אנרגטי על ידי הקטנת התלות בנפט; הפחתת זיהום האוויר על ידי הפחתת פליטות גזי חממה ועמידה ביעדים הבינלאומיים; צמצום התחלואה וזיהום האוויר המקומי; עידוד השקעות ופיתוח מאגרי הגז וגידול בהכנסות המדינה מרווחי יתר ותמלוגים".

לדבריו, עלות זיהום האוויר למשק הישראלי מתחבורה מוערכת ב-8.4 מיליארד שקלים בשנה. הדבר מתבטא בין היתר, בהגדלת שיעור התחלואה שמקורו במחלות לב וריאות. "מעבר לגז טבעי בתחבורה" טען אדירי, "יביא להפחתה משמעותית בפליטת חלקיקים נשימים ותחמוצות חנקן, האחראים לכ- 75% מהזיהום האפקטיבי".

אדירי הציג לחברי ועדת הכספים את הקשיים והמכשולים בהעברת התחבורה בישראל לשימוש בגז. אחד הגורמים המרכזיים, לטענתו, הוא אי הודאות של הציבור ביחס לעתיד המיסוי על הגז. בנוסף, ציין אדירי גם את המחסור בתשתיות גז ותחנות תדלוק גז כמכשול מהותי נוסף למעבר לגז.

תומכים אך מתנגדים

על אף שחברי הוועדה הביעו תמיכה בהעברת התחבורה בישראל לגז, חלקם הביעו התנגדויות להעברת תכנית האוצר. בין המתנגדים היה חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) שטען כי "הממשלה לא באמת נותנת תמריצים ממשיים למעבר לשימוש בגז טבעי בתחבורה. בכל מדינות המערב המדינות מעניקות הטבות רציניות ותמריצים משמעותיים". רוזנטל ביקש מפקידי האוצר להגיע לדיון הבא עם סקירת מדיניות הטמעת הגז הטבעי במדינות אחרות בעולם.

התנגדות נוספת למהלך הגיעה מצידם של המובילים. יו"ר מועצת המובילים, גבי בן-הרוש טען כי "אין בעולם מנועי גז לרכב כבד ולכן לא ניתן לאלץ, באמצעות ייקור הסולר, את המעבר של משאיות כבדות לגז טבעי. מדובר בתהליך חֶלְמָאִי. אם רוצים לסגור את הגז לתחבורה תפעילו את המהלך הזה, האוצר מציע הטבות בשווי 150 מיליון שקלים בשלבים הראשונים, ואחר כך לוקח מיליארדים. התהליך הזה ייקר את התחבורה וחברות התחבורה ייקרו את השירותים לצרכנים בסופו של דבר".

במהלך הדיור התברר גם כי התעשיינים נותרו מחוץ להידברות על החוק, זאת על אף שייקור הדלקים משפיע מאוד על התעשייה.

גפני סיכם את הדיון בבקשה מנציגי האוצר "לעשות שיעורי בית ולהידבר עם כל הנוגעים בדבר, הן בענפי התחבורה והן בענפי התעשייה השונים, על-מנת להגיע לדיון הבא עם הסכמות ולאחר שיוצגו בפני הוועדה כל הנתונים והתמונה הכוללת של המהלך. ברגע שנדע שיש הבנות ויש תכנית מלאה ומפורטת, נקיים דיון מעמיק וארוך בנושא".

מס הבלו, המהווה חלק מרכזי במחיר הדלק, נועד על מנת לרסן צריכת מוצרים מזיקים לבריאות ולסביבה. עם התרבות כלי הרכב על הכבישים, ועליית מחירי הדלק, הפך מיסוי זה  גם לרכיב משמעותי בהכנסות המדינה. בשנת 2016 המיסוי על הדלק הניב למדינה הכנסות בסך של יותר מ-17 מיליארד שקלים.

להעלאה, או הורדה, של מס הבלו יכולה להיות השפעה משמעותית גם על הרגלי הנסיעה של אזרחי ישראל. עם זאת, תהליך מעין זה יכול להתרחש רק אחרי שתהיה תשתית תחבורה ציבורית שתאפשר את המעבר מרכבי סולר פרטיים לכזו המונעת בגז.