לקראת פתיחת גביע אפריקה בשבת הבאה בגבון אנו מגישים לכם סקירה קצרה ואיכותית על האיצטדיונים, הקבוצות והכוכבים הגדולים באליפות.

התחלנו בבית א', אתמול הצצנו לבית ב', והיום: בית ג'.

בית ג' הוא היחיד שמפגיש שלוש אלופות לשעבר של הטורניר (חוף השנהב-2015 ו-1992), הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (1968 ו-1974) ומרוקו (1976). הנבחרת הרביעית היא טוגו, שלא עברה מעולם את שלב רבע הגמר. ארבע הנבחרות מגיעות אחרי שעברו לא מעט טלטלות מקצועיות, בריאותיות, ביורוקרטיות ואיך לא – מדיניוֹת.

את המשחקים של בית בית זה יארח אצטדיון סטאד ד'אויים בעיר אוֹיֶים (20,500 מקומות). מדובר בבית שקשה מאוד לחזות מי יהיו הנבחרות שיעלו ממנו. על פניו, חוף השנהב היא הפייבוריטית, אך היא מגיעה ללא מספר שחקני מפתח, שבלעדיהם כנראה שלא הייתה זוכה בטורניר הקודם. לטוגו יש את עמנואל אדבאיור, שהגיע לטורניר אחרי חצי שנה של אימונים ללא קבוצה, ושכל מאמציו עומדים להתרכז במאמץ להגיע לחצי הגמר, לכל הפחות. מרוקו מביאה איתה סגל איכותי, אך דווקא שני שחקניה המבטיחים ביותר ייעדרו מהטורניר, לשמחת קבוצותיהם האירופאיות. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו סיימה את הטורניר הקודם במקום השלישי כשהמאמן שלה לא השאיר סיכוי להתקפות של נבחרות כמו טוניסיה ורפובליקת קונגו.

חוף השנהב

דירוג פיפ"א: 34

כינוי: הפילים

זכייה באליפות:: 1992, 2015

הנבחרת האפריקאית הבכירה, אחרי סנגל (מקום 33), והאלופה היוצאת של היבשת. הפילים מגיעים, אמנם, כפייבוריטים לעלות משלב הבתים, אבל מישל דוסייה, מאמנה הצרפתי של הנבחרת, לא יכול להתעלם מהטלטלות שעבר סגל נבחרתו לקראת האליפות: יאיא טורה (מנ' סיטי) הכוכב הגדול, הודיע על פרישה מהנבחרת הלאומית באוקטובר האחרון. גם ז'רביניו, החלוץ שעזב בקיץ את רומא לטובת הבאיי צ'יינה פורצ'ן הסינית ומענקי עתק, ייעדר מהטורניר עקב פציעה חוזרת בברך.

אם ההיעדרויות האלה לא מספיקות, גם שני השחקנים שהיו אמורים לסייע לז'רביניו בהתקפה: ווילפריד בוניי (סטוק סיטי) וסלומון קאלו (הרטה ברלין) עברו לשחק ברוטציה בקבוצותיהם.

ייתכן שמי שיתפוס מקום משמעותי בהתקפה יהיה דווקא ג'ובאני סיו הצעיר (ראן, צרפת), שמוביל את טבלת הכיבושים של קבוצתו בצרפת עם חמישה שערים. כן, זו לא טעות הקלדה: חמישה שערים ב-20 משחקים בליגה הצרפתית זה מאזן שכרגע נחשב טוב עבור ההתקפה של חוף השנהב. כל כך סביר, שלאחרונה זומן גם ווילפריד זאהה מקריסטל פאלאס לתמוך בהתקפת הנבחרת (למרות שהוא בכלל קשר).

מצד שני, גם באליפות הקודמת, עם טורה, ז'רביניו וקאלו בהרכב, כבשה האלופה לא יותר מתשעה שערים בששת משחקיה, כשאת משחק הגמר סיימה בתיקו מאופס ששלחה את הקבוצות לפנדלים מורטי עצבים נגד הנבחרת של אחד, אברהם גרנט.

אחד האחראים לניצחון הספציפי ההוא ולהגנה החזקה בטורניר הקודם, היה שוערה של הנבחרת, סילביאן גבואוהו (מאזמבה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו) שספג ארבעה שערים בכל ששת המשחקים. פרט לשוער, לבלם אריק ביילי (מנ' יונייטד) ולמגן סרז' אורייה (פ.ס.ז'), אין למישל דוסייה  על מי לבנות בחלק ההגנתי, שמורכב ברובו משחקנים שלא רשמו יותר מ-20 הופעות בנבחרת.

https://www.youtube.com/watch?v=K_DYgdiqowc

לסיכום, לצד מעט שחקנים מנוסים, הרבה שחקנים חדשים ובעיקר בלבול גדול, אנחנו יכולים לצפות מחוף השנהב להמשיך במערך ה-4-2-3-1, כאשר מרכז השדה עתיד להתבסס על הקפטן, סריי דייה (באזל) ועל מקס גרדל (סיינה), שאמורים להיכנס לנעליים גדולות מאוד. הנבחרת מגיעה עם רקורד יפה ושחקנים מקבוצות אמצע-טבלה באירופה, אבל תצטרך המון אופי כדי להגיע להישגים שמזכירים את האליפות הקודמת.

סגל:

שוערים: סילביאן גבואוהו (מאזמבה, ר"ד קונגו), מאנדה סאיובה (סטאביק, נורבגיה), עלי באדרה סאנייר (טאנדה, חוף השנהב)

הגנה: אריק ביילי (מנ' יונייטד), סרז' אורייה (פ.ס.ז'), ווילפריד קאנון (דן האג), לאמיין קונה (סנדרלנד), ממאדואו באגאיוקו (סט. טרודן, בלגיה), אדאמה טראורה (בזל), סיימון דלי (סלאביה פראג).

קישור: מקס גרדל (בורנמות'), (ק) סריי דייה (בזל), ויקטוריין אנגבאן (גרנאדה), כאיק דוקוורה (מץ, צרפת), פרנק קסי (אטלנטה, איטליה), ז'אן-מישל סרי (ניס), סרז' נ'גווסאן (ננסי, צרפת).

התקפה: ווילפריד בוניי (סטוק סיטי), ג'ונתן קודז'ייה (אסטון וילה), ג'ובאני סיו (ראן), סלומון קאלו (הרטה ברלין), ניקולאס פפה (אנז'ה, צרפת).

מרוקו

דירוג פיפ"א: 57

כינוי: אריות האטלס

זכייה באליפות: 1976

הנבחרת הערבית היחידה בבית נעדרה מהטורניר האחרון בנסיבות לא נעימות. ב-2015 הייתה אמורה מרוקו לארח את הטורניר, אך בשל מגיפת האבולה שפרצה במערב אפריקה באוקטובר 2014, ביקשה ההתאחדות המרוקאית לדחות את הטורניר. בהתאחדות הכדורגל האפריקאית לא אהבו את הרעיון, ופתחו מחדש את המכרז לאירוח הטורניר, בו זכתה גינאה המשוונית.

בשל העלייה האוטומטית של המארחת, מרוקו לא השתתפה במוקדמות הטורניר ולכן גם לא השתתפה בטורניר עצמו. בהתאחדות האפריקאית אף הגדילו והטילו קנס בסך עשרה מיליון דולרים על ההתאחדות המרוקאית.

מבחינה מקצועית, אריות האטלס לא עברו את שלב הבתים בארבעת הטורנירים האחרונים בהם השתתפו . אם כי,  בפעם האחרונה שהצליחו להעפיל משלב הבתים (2004), הגיעו האריות לגמר!

מרוקו הציגה, בחמש השנים האחרונות, נבחרת מרשימה. עם זכייה בגביע טורניר הליגה הערבית ב-2012 וגידול שחקנים שהפכו לשחקני מפתח ברוב הליגות באירופה, כדוגמת כרים אל-אחמדי, קשרה המוכשר של פיינורד, או חאליד בווטאייב שרק בגיל 29 התחיל לרשום הופעות בנבחרת, אבל כנראה שהרב רנארד ראה בצמד שלו במשחק הנבחרת האחרון, ואת ארבעת השערים בשמונת המשחקים שלו העונה בשטרסבורג, רקורד ששווה זימון.

https://www.youtube.com/watch?v=I0PL0PjxkKQ

פרט אליהם, סביר להניח שרנארד יבנה על מדחי בנעטיה (יובנטוס), נביל דיראר (מונאקו) ומרוואן דה-קוסטה (אולימפיאקוס) בחלק האחורי, ועל מהדי קרקלה-גונזלס (גרנאדה), על עזיז בוחאדוז (סאן-פולי, גרמניה) ועל יוסוף אל-ערבי (לחווייה, קטאר) לרביעייה הקדמית.

כדאי לזכור שרנארד הוא מאמן יחסית חדש בנבחרת, ההרכב שלו עדיין לא יציב, אך המערך 4-2-3-1 הוא מערך שהוא מרבה להשתמש בו, ועד כה השיטה של רביעייה התקפית סיפקה לו לא מעט שערים, כך שיש למה לצפות. עם זאת, מעל הנבחרת מרחפת החלטתו התמוהה (שלא נאמר שערורייתית) של רנארד שלא לכלול בסגל את חכים זייח בן ה-23, קשרה המוכשר של אייאקס אמסטרדם, שזכה לאחרונה בתואר שחקן השנה בליגה ההולנדית וב-9 הופעותיו בנבחרת הלאומית כבש חמישה שערים. האוהדים כמובן זועמים על מאמנה הצרפתי של מרוקו, אך לא מן הנמנע שדווקא קבוצתו ההולנדית של זייח היא זו שלא שיחררה אותו לאליפות.

סגל:

שוערים: מוניר מוחמדי (נומאנסיה, ספרד), יאסין בונו (ריאל סראגוסה, ספרד), יאסין אל-חארובי (לוקומוטיב פלובדיב, בולגריה)

הגנה: מדחי בנעטיה (יובנטוס), רומאין סאייס (וולבס), מרוואן דה קוסטה (אולימפיאקוס), פואד שאפיק (דיז'ון), חמזה מנדיל (ליל, צרפת), נביל דיראר (מונאקו), אמין אטוחיי (ו.א.ק. קזבלנקה).

קישור: יוסוף עיט בנאסר (נאנסי, צרפת), מוניר עובאדי (ליל, צרפת), כרים אל-אחמדי (פיינורד), פייסל פאג'ר (דפורטיבו לה-קורוניה), סופיאן בופאל (סאות'המפטון), עומארר אל-כדורי (נאפולי), מבארכ בוסוופה (אלג'זירה, איחוד האמירויות), מהדי קרקלה-גונזלס (גרנאדה).

התקפה: חאליד בוטאייב (שטרסבורג), יוסף אנ נסירי (מלאגה), ראשיד אליווי (ניים, צרפת 22), יוסוף אל-ערבי (לחווייה, קטאר), עזיז בוחאדוז (סן פולי, גרמניה)

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו

דירוג פיפ"א : 48

כינוי: הנמרים

זכייה באליפות: 1968, 1974 (אז נקראה "זאיר")

הנבחרת הזו היא אולי הנבחרת בעלת המזל (או השכל) הרב ביותר בטורניר, כשהצליחה להגיע למקום השלישי בטורניר הקודם בעזרת ניצחון אחד בלבד בתחום 120 הדקות. את שלב הבתים סיימה הנבחרת עם שלוש תוצאות תיקו (ואפס ניצחונות והפסדים) כשרק שני השערים שכבשה סייעו לה לעקוף את נבחרת קייפ ורדה, שהייתה עם אותו מספר נקודות.

ברבע הגמר ניצחה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו את שכנתה קונגו ב"דרבי" שהסתיים ב-4-2 לטובת הנמרים ושלח אותם להפסיד 3-1 לחברתם לבית הנוכחי, חוף השנהב. בקרב על המקום השלישי הצליחו לחלץ ממארחת הטורניר, גינאה המשוונית, תיקו ולנצח אותה בבעיטות ההכרעה (מה שגרר "סנקציה" מצד המארחת, שביטלה את שידור הגמר לרחבי העולם). בקיצור, פורטוגל לא המציאה את הגלגל ביורו 2016.

המאמן המקומי, פלורנט איבנג' כבר הוכיח בטורניר הקודם שהוא מסוגל להגיע למקום מכובד עם סגל שמורכב ברובו משחקנים בליגה הקונגולזית או הליגות השניות באנגליה וצרפת,ועם היעדרם של יאניק בולאזי (אברטון) ובניק אפובה (בורנמות'), עליו להסתדר עם מה שיש.

https://www.youtube.com/watch?v=7vkElqksruI

השחקנים המרכזיים שיעמדו לרשותו בהתקפה יהיו דיומארסי מבוקאני (האל סיטי) שהיה מלך השערים של הנבחרת בטורניר הקודם, וג'רמי בוקילה שמככב כיום בקבוצה הקטארית, אל-חריטיאת', ובהגנה החזקה, שבה הוא יודע להשתמש היטב, יעמדו לרשותו מרסל טיסראנד (אינגלשטאדט, גרמניה) ושחקנים נוספים, אך הוא ייאלץ להסתדר ללא מקיאדי (ורדר ברמן) וג'ואל קימוואקי (מאזמבה) הוותיקים שהחזיקו את מרכז ההגנה בטורניר הקודם, אך כעת ייעדרו מהטורניר, לקראת פרישה אפשרית.

לסיכום, התנאים והסגל לא מאירים פנים לנמרים וקשה לראות אותם מגיעים רחוק, אבל מצד שני, אם הם עשו זאת פעם אחת מול קבוצות טובות יותר, אפשר להאמין גם הפעם שזה יכול לקרות.

סגל:

שוערים: ניקייס מולופו קודימבאנה (אנטוורפ, בלגיה), לאי מאטאמפי (טי.פי. מאזמבה, ר"ד קונגו), ג'ואל קיאסומבווה (פ.צ. ווהלן, שוויץ)

הגנה: גבריאל זקואני (נורת'המפטון, אנגליה), איסאמה דז'ו מפקו (טי.פי. מאזמבה, ר"ד קונגו), ג'ויס לומאליסה מוטמבאלה (ויטה קלאב, ר"ד קונגו), פאבריס נ'סאקאלהה (אלאניאספור, טורקיה), מרוויאל בופה (טי.פי. מאזמבה), ג'ורדן איקוקו (גוינגומפ, צרפת), מרסל טיסראנד (אינגלשטאדט, גרמניה).

קישור: צ'אנסל מבמבאה מנגולו (ניוקאסל, אנגליה), רמי מולומבה (אז'אקסיו, צרפת), יוסוף מולומבו (נוריץ' אנגליה), ניסקנס קבאנו (פולהאם, אנגליה), הרב קאג'ה (קורטרייק,, בלגיה), ז'אק מאז'ומה (בירמינגהאם, אנגליה), פול-ז'וזה מ'פוקו (פנאתאנאייקוס, יוון).

התקפה: סדריק בקאמבו (ויאריאל, ספרד), דיומרסי מבוקאני (האל סיטי, אנגליה), פירמין מובלה נדומבה (ויטה  קלאב, ר"ד קונגו), ג'ורדן בוטאקה (צ'רלטון, אנגליה),, ג'ונת'ן בולינגי (טי.פי. מאזמבה), ג'רמי בוקילה (אל-חריטיאת', קטאר).

טוגו

דירוג פיפ"א: 91

כינוי: הנצים

העפילה שש פעמים לאליפות אך רק פעם אחת, ב-2013, עברו הנצים את שלב הבתים והגיעה לרבע הגמר. ב-2010, כשהעפילה בפעם הרביעית לאליפות, נמנעה השתתפותה עקב מתקפת טרור שעברה הנבחרת עם כניסתה למדינה שאירחה את הטורניר, אנגולה, ע"י "החזית לשחרור קבינדה", מיליציה צפון-אנגולית שפתחה באש לעבר האוטובוס של הנבחרת הטוגולזית, הרגה עיתונאי, איש צוות ואת נהג האוטובוס, ופצעה תשעה נוסעים נוספים, בהם המגן סרג' אקאפו (טרבזונספור), שישחק גם בטורניר הנוכחי.

מי שהתקשה להתאושש מאותה התקפה היה עמנואל אדבאיור, שהכריז מספר חודשים אחריה על פרישה ממשחק עבור נבחרתו. "אנחנו בסך הכל שחקני כדורגל שנוסעים לשחק במשחק כדורגל ולייצג את ארצנו, ובכל זאת הותקפנו על ידי אנשים שרוצים להרוג את כולנו. זה רגע שלא אשכח לעולם ואני לא רוצה לחוות יותר בחיים" אמר אדבאיור ל"דיילי טלגרף" באפריל 2010.

אדבאיור, ששיחק אז במנצ'סטר סיטי, חזר בו אחרי שנה, ולאחר שהתאחדות הכדורגל הטוגולזית הבטיחה שתנהל סידורי אבטחה קפדניים יותר עבור הנבחרת. אותו אדבאיור, שהספיק מאז לעבור גם בריאל מדריד, טוטנהאם וקריסטל פאלאס (וכמובן שיחק שלוש עונות בארסנל, שם פרץ לראשונה לתודעה הבינלאומי – נמצא כרגע ללא מועדון, ובחצי שנה האחרונה הוא שחקן חופשי שלא צלחו המשאים ומתנים שלו עם מנצ'סטר סיטי, ריאל מדריד, נאפולי וקבוצות נוספות. למעשה, מאז שתם החוזה שלו בקריסטל פאלאס, מתאמן השחקן הטוגולזי הגדול הכל הזמנים לבד, מתגורר בעיקר בטוגו, עוסק שם בפעילות צדקה ופעילות חברתית רחבה, מתקרב לאסלאם ומנסה לסדר את הבעיות המשפחתיות שלו.

פרט לאדבאיור, שנראה שחלומו הגדול ביותר בגיל 32 הוא להביא את הנבחרת למקום גבוה באליפות, לרשותו של קלוד לה רוי עומדים בעיקר שחקנים מהליגה המקומית ומספר שחקנים מליגות אירופאיות בכירות כמו סרג' גאקפה מגנואה ומתיאו דוסבי מסטנדארט ליאז', שצפויים להיות מרכזיים בקישור, וקוג'ו לאבה שמשחק בנהאדאת ברקאנה המרוקאית, צפוי לסייע בהתקפה. עם כל הכבוד לאדבאיור ויתר השחקנים, הנבחרת הטוגולזית בונה בעיקר על מורל גבוה, אחרי שניצחה נבחרות שמעולם לא העפילו לטורניר והפסידה למרוקו 2-1 במשחקה האחרון לפני הטורניר.

סגל:

שוערים: קוסי אקאסה (שחקן חופשי), באבא צ'אגווני (מרמאנד, צרפת), סדריק מנסאח (לה מאן, צרפת)

הגנה: סרג' אקאפו (טרבזונספור, טורקיה), סדאטה אורו-אקוריקו (אל-חאליג', סעודיה), ג'ן דקונאם (סן טרונד, בלגיה), ג'פאר ממאח (דצ'יה, מולדובה), מאקליב קולון (דיטו,, טוגו), חכים אורו-סמאא (טוגו פורט, טוגו), וינסנט בוסואו (יאנג אפריקנס, טנזניה)

קישור: אלאיקסיס רומאו (אולימפיאקוס, יוון), מתיאו דוסבי (סטנדרט ליאז', בלגיה), פלויד אאיט (פולהאם, אנגליה), הנריטס אנינפול (דוקסה קאטיקופיה, קפריסין), ללאוולה אטאקורה (הלסינסבורג, שוודיה), פרינס סגבפיה (גוזטפ, טורקיה), איחלס בבואו (פורטונה דיסלדורף, גרמניה), פרנקו אטצ'וו (דיטו, טוגו), סרג' גאקפה (גנואה, איטליה).

התקפה: עמנואל אדבאיור (שחקן חופשי), קוג'ו לאבה (נהדאת ברקאנה, מרוקו), קומלאן אגבניאדאן (וואפה, גאנה), רזאק בווחארי (שאטורו, צרפת)

תחזית:

אז כמובן שהפייבוריטית הטבעית לעלייה מבית זה היא חוף השנהב, שלמרות חסרונם של יאיא טורה ושחקנים נוספים, קשה להגיד שיש לנבחרות האחרות דברים טובים יותר להציע.

מרוקו היא נבחרת איכותית מאוד ואם תפעל נכון תוכל להתברג למקום השני בעזרתם של השחקנים הצעירים יותר שלה, אבל יחד איתה ייאבקו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ואפילו טוגו בנחישות רבה על המקום השני.

האמת? אני לא מאמין שאפילו עמנואל אדבאיור יצליח לנצח משחק עבור הטוגולזים, אמת קצת עגומה ביחס לזה שהוא בן 32 ועדיין נמצא כמה רמות מעל שאר הנבחרת.

באשר לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, פשוט אין לדעת. לא מדובר בנבחרת איכותית, והדבר היחיד שמהווה אצלם יתרון על הנבחרות האחרות הוא ההגנה המצוינת שבנה המאמן פלורנט איבנג', אך גם היא, עם מספיק נחישות ומחץ מצד חוף השנהב ומרוקו, יכולה להיפרץ.