בג"ץ ידון היום (ג') בעתירה כנגד הרפורמה בבריאות הנפש שהוגשה על ידי ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני), פורום העו"סים והפסיכולוגים למען רפורמה מיטיבה, ארגון ההורים הארצי, ארגון הפעולה של הנכים, ומטופלים ובני משפחותיהם. העתירה הוגשה בתחילת 2015 עוד לפני כניסתה של הרפורמה בבריאות הנפש לתוקף, והיא עוסקת בגריעה מזכויותיהם של תושבי ישראל לקבלת טיפול נפשי שוויוני ומקצועי בבריאות הנפש. בדיון יציגו העותרים סקר מיוחד שערכו המעיד על תוצאות הרפורמה ועל הפגיעה הקשה, לטענתם, בזכויות המטופלים.

הפסיכולוג עודד מאיו, מארגון "בנפשנו" המאגד פסיכולוגים ופסיכיאטרים המתנגדים לרפורמה שהובילה הממשלה, סיפר ל'דבר ראשון' על הסיבות בגינן הוחלט לערוך את הסקר. "המטרה הייתה לקבל תמונת מצב עדכנית על הנעשה בשטח, וזאת על רקע סירוב מתמשך של משרד הבריאות לספק נתונים עדכניים. היו סתירות חוזרות ונשנות בין הצהרותיו של משרד הבריאות (על כך שהרפורמה מרחיבה למעשה את נגישות הטיפול למטופלים) והקול שהגיע מהשטח".

הרפורמה שיצאה לדרך באמצע שנת 2015 העבירה את האחריות לטיפול הנפשי המוענק על ידי השירות הממשלתי לקופות החולים, תוך קביעת מנגנונים וקריטריונים המתווים את האופן שבו קופות החולים עשויות להעניק שירות זה, ולקבל שיפוי מתקציב המדינה. תומכי הרפורמה טענו כי בכך יונגש הטיפול הנפשי וכן תיווצר תחרות בין הקופות על טיב השירות. אך מתנגדי הרפורמה, בהם בעיקר מטפלים מתחומי הטיפול השונים טענו וטוענים לפגיעה מהותית בזכויות המטופלים.

מיכל בירן בהפגנה נגד רפורמה בבריאות הנפש – יולי 2015. צילום: הדס פרוש / פלאש 90.

על הסקר של "בנפשנו" ענו 161 אנשי מקצוע. מתוכם, 10 עובדים סוציאליים (6%), 66 פסיכולוגים מומחים (41%), 6 פסיכולוגים מדריכים (4%),  43 מתמחים בפסיכולוגיה/רפואה (27%), 35 סטודנטים (22%) ומטפלת משפחתית אחת (פחות מ-1%) אשר השיבו על אופן ההשפעה של הרפורמה על פעולתם עם הפונים לסיוע והמטופלים.

מאיו מסביר כי ממצאי הסקר מאששים את החששות המוקדמים של המטפלים. "ראשית, התניית הזכאות לטיפול נפשי ברישום אבחנה פסיכיאטרית (המחייבת טיפול תרופתי, לעומת אבחנה פסיכולוגית שאינה מחייבת טיפול שכזה – ט. כ.) לפונים מובילה באופן חד משמעי לצמצום הזכאות לקבלת טיפול. בעקבות ההתניה, פונים הנמצאים במצוקה נפשית נדחים כתוצאה מכך שאינם עומדים בקריטריונים, בניגוד למצב טרם הרפורמה בו כל אדם יכול היה לבקש ולקבל טיפול".

52% מהמטפלים ענו כי נתקלו במקרים בהם נרשמה למטופל אבחנה למרות שלדעתם המקצועית הוא לא עונה על הקריטריונים לקבלת אותה האבחנה. על פי המטפלים שהשתתפו בסקר מדובר בתופעה שהועצמה עשרות מונים מאז כניסת הרפורמה לתוקף

ממצאי הסקר מצביעים על נטייה הולכת וגוברת לרשום לפונים ומטופלים אבחנות פסיכיאטריות פיקטיביות, על מנת לאפשר להם לקבל את הטיפול לו הם זקוקים. הממצאים מראים גם כי ישנה נטייה לאבחן מטופלים בחומרה, על מנת להגדיל את סיכוייהם לקבל טיפול ולהמשיך את ה"מנוי"-כביכול שניתן להם מקופת החולים.

ההתניה החדשה מובילה פונים רבים, העומדים בקריטריונים לקבלת אבחנה פסיכיאטרית, לוותר על טיפול נפשי כתוצאה מרישום האבחנה בתיקם הרפואי. "פונים אלו חוששים, ובצדק", אומר מאיו, "שמא יהיו לכך השלכות על עתידם ושמא סודיותם תופר". הסיכון לפרטיות נובע מכך שמסדי הנתונים הרפואיים בקופות החולים חשופים לרופאים המטפלים השונים של הפונים לסיוע.

עוד עולה מהממצאים פונים רבים מוותרים על קבלת טיפול היות והוא עולה כסף. נתון זה מטריד במיוחד, ומחזק את העדויות לכך שמסלול השר"פ ("מטפלים עצמאיים") מוצע לפונים רבים כאופציה ראשונה, ללא יידוע שלהם באפשרות לקבל טיפול בחינם.

בתחילה נבחנה הנטייה לשלול טיפול או המשך טיפול ממי שאין לו אבחנה פסיכיאטרית. 42%  מהמטפלים המשיבים דיווחו כי נתקלו לאחר כניסת הרפורמה במקרים בהם פונים לטיפול נדחו, ולא היו זכאים לטיפול, היות ולא היו אובחנו כבעלי הפרעה פסיכיאטרית. מתוכם 13% מהמשיבים דיווחו כי נתקלו ביותר מ-5 מקרים כאלה בשנה החולפת.

לדברי עורכי הסקר, עולה שאלה האם בכלל מוסבר למטופלים שנדחים מטיפול עקב העדר אבחנה מתאימה מהי הסיבה לכך שנמנע מהם טיפול, וגם לא ברור האם משרד הבריאות וקופות החולים מנהלים מעקב מסודר אחרי מקרים אלו?

פילוח תשובות משתתפי סקר "בנפשנו" המעיד כי בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש מתקיימת תופעה של "הדבקת אבחנות", ומתן אבחנה מחמירה על מנת לאפשר לפונה או למטופל להיות זכאי לטיפול. תופעה זו מרתיעה חלק מהפונים מקבלת טיפול כלל, כיוון שאינם מעוניינים ברישום האבחנה הפסיכיאטרית. נתונים: ארגון בנפשנו.

בנוסף, 48% מהמשיבים דיווחו שנתקלו בפונים לטיפול שוויתרו על קבלת טיפול אצלם היות ולא הסכימו שאבחנה פסיכיאטרית תירשם בתיקם. לדברי עורכי הסקר, נתון זה הוא בעל חשיבות מיוחדת, היות ובמשרד הבריאות לא יכול להתבצע מעקב על מקרים שכאלה, למרות שכיחותם הלא מבוטלת.

הטיפול הנפשי הניתן אמור להיות משולם מתוך ביטוח הבריאות של המבוטחים בישראל. אך הרפורמה הקימה מסלול מיוחד שכולל "השתתפות עצמית", כלומר תשלום של עד 130 ש"ח לפגישה שאמור לאפשר בחירה של המטופל את המטפל. 60% מהמטפלים הנשאלים בסקר השיבו כי נתקלו באופן אישי במקרים שבהם מטופלים העדיפו את מסלול ה"השתתפות העצמית" רק בגלל זמני ההמתנה הארוכים לטיפול במסגרת ביטוח הבריאות, ו-23% מהטפלים הנשאלים אמרו כי נתקלו במקרים בהם ויתרו הפונים על טיפול בשל התשלום.

"המטרה הייתה לקבל תמונת מצב עדכנית על הנעשה בשטח, וזאת על רקע סירוב מתמשך של משרד הבריאות לספק נתונים עדכניים. היו סתירות חוזרות ונשנות בין הצהרותיו של משרד הבריאות (על כך שהרפורמה מרחיבה למעשה את נגישות הטיפול למטופלים) והקול שהגיע מהשטח"

תופעה נוספת שנסקרה לעומק היא תופעה של "הדבקת אבחנות" ומתן אבחנה פסיכאטרית מחמירה מהאבחנה האמיתית, רק על מנת לאפשר לפונה להיות זכאי להמשך הטיפול.

52% מהמטפלים ענו כי נתקלו במקרים בהם נרשמה למטופל אבחנה למרות שלדעתם המקצועית הוא לא עונה על הקריטריונים לקבלת אותה האבחנה. על פי המטפלים שהשתתפו בסקר מדובר בתופעה שהועצמה עשרות מונים מאז כניסת הרפורמה לתוקף.

19% מהמשתתפים בסקר דיווחו כי נתקלו ביותר מ- 6 מקרים כאלה בשנה שחלפה. בהמשך לכך, 39% מהמשיבים דיווחו כי נתקלו בהפעלת לחץ עליהם או על עמיתיהם לרשום אבחנה פסיכיאטרית למטופל שלא עומד בקריטריונים לקבלתה. 23% מהמשיבים (30 משיבים) דיווחו כי בעקבות לחץ שכזה מהצוות, ההנהלה או מהפונה עצמו – רשמו אבחנה פסיכיאטרית למרות שלדעתם המקצועית זו לא התאימה למקרה.

משרד הבריאות בחר שלא להגיב לטענות המועלות בכתבה זו.