הישראלים רוצים שהמדינה תשקיע יותר בשירותי חינוך ובריאות לציבור, כך עולה מסקר שערכה חברת גיאוקרטוגרפיה עבור דבר ראשון בשיתוף עם רשות ההסתדרות לצרכנות. כשנשאלו הנסקרים, אם היה באפשרותם להגדיל את תקציב הממשלה באחד מתוך 11 תחומים שונים העדיפו 29.6% מהנשאלים להגדיל את תקציב החינוך ו- 24.1% להגדיל את תקציב הבריאות. רק 4.1% מהישראלים הצהירו כי לדעתם אין צורך להגדיל את ההוצאה הממשלתית בשום תחום.
הסקר הטלפוני נערך בקרב 600 נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
מפילוח נתוני הסקר לפי רמת הכנסה עולה כי בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע מעדיפים הגדלה של תקציב הבריאות; 26.2% מהנשאלים בעלי הכנסה נמוכה ציינו את הצורך בהגדלת תקציב הבריאות, 17.5% מבעלי ההכנסות הנמוכות ציינו את הצורך בהגדלת תקציב החינוך. עוד ניתן לראות כי הגדלת תקציב הרווחה הינה העדפה של בעלי ההכנסות הנמוכות: 14.5% מהנשאלים לעומת 8.6% בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות.
בעלי ההכנסות הגבוהות נטו להעדיף דווקא את הגדלת תקציבי החינוך על ידי המדינה כש-35.5% מהם טענו שזה התקציב שהיו מגדילים.
אם נבחן את תוצאות הסקר תוך שיקלול משקלן היחסי של הקבוצות השונות של הנשאלים באוכלוסיה, נוכל גם להעריך בצורה מדוייקת יותר את רצון הרוב בציבור. כך שבעוד ש-30% מהנשאלים השיבו שהם מעוניינים להגדיל את תקציב החינוך, ו-24% מהנשאלים השיבו שהם מעוניינים להגדיל את תקציב הבריאות, הרי שאם נבחן את רמות ההכנסה של הנשאלים, ונשקלל את גודלן היחסי באוכלוסייה (בעלי הכנסות נמוכות מהווים שליש מהנשאלים, אך שני שליש מהאוכלוסייה) נוכל לראות את סדר העדיפויות של הישראלים (מוצג באיור מטה): כ-26% מבקשים להגדיל תקציב הבריאות, 24% את תקציב החינוך, 12% יעדיפו כי המדינה תגדיל את תקציב הרווחה ו-12% נוספים מבכרים את הגדלת תקציב הדיור.
הסבר שניתן להציע לשונות בהעדפות בין בעלי הכנסות גבוהות מהממוצע לבעלי הכנסות נמוכות מהממוצע ניתן ליחס לכך שבעלי ההכנסות הגבוהות כמעט ולא פוגשים את מערכות הרווחה, ואולי אף אינם מכירים במשמעות מערכת הרווחה עבור החברה. לעומת זאת בעוד שמערכת החינוך הממלכתית בישראל משרתת הן את העשירים והן את העניים, במערכת הבריאות, תופעת שירותי הבריאות הפרטית שהתפתחה בשנים האחרונות הופכת למשמעותית יותר ויותר כך שרמת השירות של בעלי האמצעים הולכת ומתנתקת מזו של חסרי האמצעים. זהו הסבר אפשרי לשאלה מדוע העניים יותר מעדיפים השקעה ציבורית גדולה יותר בבריאות, ולא בחינוך כפי שמעדיפים בעלי ההכנסות הגבוהות.
עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, אמר בתגובה לממצאי הסקר:
"השירותים שהמדינה מספקת לאזרח בתחומי החינוך והבריאות אינם נותנים מענה על כלל הצרכים בתחום זה, מה שמביא את מי שידם משגת לממן שירותים אלו מכיסם. מכאן הצורך שחשים אזרחים רבים בהגדלת תקציבי המדינה בתחומים אלו".
מניתוח ההבדל בין העדפותיהם של גברים ונשים עולה באופן צפוי כי תחומי ההוצאה שזכו להעדפה גברית הינם הביטחון, המשטרה והכבישים בעוד שהתחומים שזכו להעדפה עודפת אצל נשים היו החינוך הבריאות והדיור.
ההפתעה של הסקר נחשפת בפילוח הנתונים לפי הלאום של המשיבים ליהודים וערבים. סעיף ההוצאה שזכה לאהדה מוגברת בקרב ערבים היו דווקא הביטחון ש14.5% מהם הציעו להגדילו לעומת 6.6% מקרב המשיבים היהודים. גם תקציב התרבות זכה לאהדת המשיבים הערבים ש 12.9% מהם העדיפו להגדילו לעומת 0.3% בלבד מהמשיבים היהודים.
