בריטניה לא תישאר "חצי בפנים חצי בחוץ", אלא תשאף ליציאה מוחלטת מהאיחוד האירופי ומהשוק המשותף – כך אמרה ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי במסיבת עיתונאים שנערכה היום (שלישי) בלונדון. חצי שנה לאחר שרוב הציבור הבריטי הצביע במשאל עם בעד התנתקות מהאיחוד האירופי וחילופי השלטון בעקבות ההחלטה, ניסתה מיי לפזר את הערפל סביב יישום ההחלטה ופירטה את קווי המתאר לתכנית היציאה.

מיי אמרה כי ממשלת בריטניה תשאף להגיע להסכם מיטיב כמה שניתן עם האיחוד בנוגע למכסים על המסחר עם בריטניה. זאת, למרות קביעתה הנוספת כי בריטניה תטיל הגבלות על חופש התנועה של אזרחים זרים לבריטניה, כולל אזרחי אירופה, צעד שאליו גרמניה והאיחוד מתנגדים נחרצות.

תחת הכותרת "להשאיר את בריטניה גלובלית" אמרה מיי כי תשאף לכונן הסכם מיוחד שיאפשר לחברות אירופיות גישה למרכז הפיננסי של לונדון (The City of London) , המרכז הפיננסי הגדול באירופה.

מיי הצהירה כי ההצעה הסופית שתגובש בממשלה ליציאה מהאיחוד תובא לאישור בפרלמנט. ככל הנראה לא יהיה באפשרות הפרלמנט לבטל את ההחלטה העקרונית לצאת מהאיחוד, ולהצבעה יובאו רק תנאי ההסכם שיושג.

בתגובה לדבריה של מיי אמר ג'רמי קורבין, מנהיג האופוזיציה ויו"ר מפלגת הלייבור, כי מיי "נחושה להפוך את בריטניה למקלט מס", זאת ע"י הענקת הטבות לחברות שיפעלו בבריטניה. לן מקלאסקי, יו"ר האיגוד "יונייט" התנגד להצהרה כי בריטניה תגביל את ההגירה, ואמר כי "התעקשותה של ראש הממשלה לרצות את הימין הקיצוני תסכן מיליוני עובדים".

בשוק ההון של לונדון נרשמה היום עליה משמעותית של 2.5% בערך הפאונד – שינוי מגמה של החודשים האחרונים בהם הפאונד הגע לשפל של שנים. עליה זו מבטאת, ככל הנראה, את הציפייה בסיטי להמשך המסחר עם אירופה, והפוטנציאל לרווח ממתווה ההסכם בין בריטניה לאיחוד האירופי.

הגבלת ההגירה עלולה להוביל לניתוק קשרים כלכליים

מיי הדגישה כי לאחר יציאת בריטניה מהאיחוד יוטלו מגבלות על ההגירה למדינה, הכוללות את אזרחי מדינות אירופה. עמדה זו היא אחת הדרישות המשמעותיות של תומכי היציאה מהאיחוד בבריטניה. עם זאת, נציגי האיחוד האירופי מתנגדים נחרצות לצעד זה. אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, אמרה בשבוע שעבר כי "במידה ונאפשר לבריטניה הקלות בקביעת חופש התנועה, נסכן את העקרונות המרכזיים של השוק באיחוד האירופי". נציגי האיחוד, בהובלת גרמניה, מתעקשים בחודשים האחרונים על עמדה לפיה "אין תחום אפור", ובריטניה צריכה לקבל את כל התנאים של הישארות באיחוד, או לוותר עליהם לחלוטין – כלומר לא "ליהנות" מהאפשרויות שמעניק השוק הפתוח.

מיי הצהירה כי ממשלת בריטניה תשאף להגיע להסכם מיטיב כמה שניתן עם האיחוד בנוגע למכסים על יבוא ויצוא לבריטניה. היא אמרה כי ממשלת בריטניה תצא מאיחוד המכס האירופי (הסכם המאפשר למדינות לסחור ביניהן ללא מכס, ומטיל מכס אחיד על ייבוא מחוץ לאיחוד), מכיוון שחברות בו דורשת מריטניה לקבל עליה את חוקי האיחוד האירופי. במקום זאת תשאף בריטניה לחתום על הסכם עם האיחוד שבו תקבל תנאים מיטיבים ככל האפשר לייצוא וייבוא מאירופה. הסכם זה הוא קריטי לבריטניה, היות ומדינות האיחוד האירופי הן המקור של כ-55% מהייבוא לבריטניה, והיעד של כ-45% מהייצוא הבריטי.

כלכלנים רבים פירשו את הצהרתה של מיי בנוגע לחתירתה של בריטניה להסכם מיטיב עם הסיטי ש"תאפשר לנו את החופש לספק שירותים פיננסיים מעבר לגבולות" כניסיון לפשרה עם האיחוד שתאפשר לה לקבל את תנאי הסכם הסחר הרצויים לה. חברות אירופיות רבות תלויות ב"סיטי" לפיננסים, ו-75 בנקים אירופאיים נסחרים בה.

נציגי האיחוד הצהירו מאז משאל העם כי במידה ובריטניה תבחר לצאת, יבוטל הסכם ה"פספורטינג" איתה, במסגרתה מקבלות חברות פיננסיות אירופאיות את הזכות לעשות עסקים ממוקד אחד בכל מדינות אירופה, מבלי הצורך לקבל אישור מכל אחת מהמדינות. במידה ויבוטל מעמדה של בריטניה כבעלת זכות "פספורטינג", יאלצו חברות פיננסיות רבות הפועלות כיום מלונדון לעזוב אותה לטובת מרכז פיננסי אחר. במצב זה תאבד הסיטי את מעמדה כמרכז הפיננסי של אירופה, וחברות אירופיות יאבדו גישה לשירותים הפיננסיים הבריטיים.

בשבוע שעבר רמזו גורמים באיחוד האירופי כי יחתרו להסכם עם בריטניה לגבי גישה של חברות אירופיות לשירותיה הפיננסיים של לונדון, גם במקרה של יציאה של בריטניה מהאיחוד. תנאים מקלים אלו יתאפשרו ככל הנראה ע"י צמצום הרגולציה על הפעילות הפיננסית בבריטניה, הקלות במיסוי של פעילות פיננסית בגבולות בריטניה, וכך יתנו חופש פעולה גדול יותר לחברות הפיננסיות בלונדון.

כלכלנים בריטים מהצד השמאלי של המפה ביקרו את תכניתה של מיי. הכלכלנית אן פטיפור צייצה בחשבון הטוויטר שלה כי מיי "תפקח על כוח העבודה (ע"י פיקוח על ההגירה), אבל תוריד את הפיקוח על ההון והמסחר ותאיץ את תהליכי ההפרטה והקלות המס (לחברות הגדולות). החלק הראשון הוא כניעה לימין, והשני כניעה להון הבינלאומי ולחברות הבינלאומיות".