איך מסכמים הצרכנית והצרכן הישראלי את שנת 2016? מסקר "דבר ראשון" בשיתוף רשות ההסתדרות לצרכנות עולה כי אחד מכל ארבעה ישראלים הגדיל את הכנסתו בשנה החולפת, אך אחד מכל שניים הגדיל את הוצאותיו. השיעור הגבוה ביותר של משפרי השכר נרשם, כצפוי, בקרב ההכנסות הגבוהות. בנוסף העידו כמעט רבע מהנשאלים כי מצבם כצרכנים ב-2016 השתפר ביחס לשנה שעברה, בעוד שיעור דומה אמר כי מצבם נעשה גרוע יותר.
עוד עולה מהסקר כי התחום שהכי הרבה ישראלים (כחמישית מהנשאלים) קנו בו פחות מוצרים ביחס לשנה הקודמת הוא הלבשה והנעלה, ולאחר מכן מזון – בשיעור דומה. מנגד, מעל רבע מהנשאלים דיווחו שקנו יותר מוצרי מזון.
הסקר נערך ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה באמצעות תשאול טלפוני, בקרב מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל (גילאי 18 ומעלה, יהודים וערבים) במהלך השבוע האחרון של חודש דצמבר 2016. בסקר השתתפו 600 נשאלים, כאשר טווח השגיאה הסטטיסטית המרבית בנסיבות דגימה זו הוא 4.06%+, ברמת מובהקות סטטיסטית של 95%. נציין כי חלוקת הנשאלים על פי רמות הכנסה בוצעה על פי תשובתם לשאלה האם הכנסתם גבוהה, נמוכה או סביב השכר הממוצע במשק, העומד על כ-9600 ש"ח על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הערכת מצב צרכנית: אחד מארבעה מרגיש שיפור
בתשובה לשאלה "האם לדעתך, מצבך כצרכן נעשה טוב יותר או רע יותר בהשוואה לשנה שעברה?" השיבו מעל מחצית מהנשאלים (51.4%) שמצבם לא השתנה. כמעט רבע מהנשאלים (22.9%) השיבו שמצבם כצרכנים השתפר, בעוד שיעור דומה (22.7%) השיבו שמצבם דווקא נעשה גרוע יותר. בחתך הכנסה, הקבוצה שבה השיבו הכי הרבה נשאלים שמצבם השתפר היא בעלי הכנסה נמוכה (25.1%), בהפרש קטן מבעלי הכנסה ממוצעת (19.5%) וגבוהה (22.4%).
בחתך השכלה, הקבוצה שבה השיעור הגדול ביותר של נשאלים שהעריכו כי מצבם השתפר היא בעלי השכלה עד תיכונית (29.1%). זאת לעומת 19.5% מבעלי השכלה על-תיכונית, ו-20.6% מבעלי השכלה אקדמית. שיעור החשים שיפור בקרב המגזר הערבי גבוה כמעט פי 2 מאשר בציבור היהודי – בעוד בציבור היהודי השיבו 19.8% מהנשאלים שהם חשים שיפור, במגזר הערבי 36.9% חשו שיפור.
שיעור המשיבים שמצבם השתפר מצטמצם ככל שעולים בגיל: בעוד 29.2% בגילאי 18-34 העריכו שמצבם השתפר ו-%23.7 בגילאי 35-54, רק 14.5% מהמשיבים בגילאי 55 ומעלה חשו שיפור במצבם.
ההכנסה עולה – אבל לא לכולם
בתשובה לשאלה "האם ההכנסה שלך עלתה או ירדה בשנה האחרונה?" השיבו כרבע מהנשאלים (23.4%) שהכנסתם עלתה, בעוד מעל מחצית (54.7%) השיבו כי הכנסתם נותרה ללא שינוי וכחמישית (20%) דיווחו כי הכנסתם ירדה. בקרב בעלי הכנסה גבוהה 33.4% דיווחו על עלייה בהכנסה, לעומת 18.8% מבעלי הכנסה ממוצעת ו-18.4% מבעלי הכנסה נמוכה. נציין כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עמד השכר הממוצע במשק הישראלי בשנת 2016 על 9800 ש"ח לחודש (לחודשים ינואר-אוקטובר), עלייה של 2% מהשכר הממוצע לשנת 2015.
התבוננות מגדרית וגילאית בתוצאות הסקר מגלה כי יותר גברים נהנו מהעלאת הכנסה מאשר נשים, וכך גם יותר צעירים מאשר מבוגרים. 27.7% מהנשאלים הגברים השיבו שהכנסתם עלתה, לעומת 19.2% מהנשים. אוכלוסיה נוספת שמרכזת בתוכה העלאת שכר היא צעירים עד גיל 35 – 30.4% מהמשיבים בגילאי 18-34 אמרו כי שכרם עלה. כזאת לעומת 24.7% מהמשיבים בגילאי 35-54 שאמרו ששכרם עלה, ורק 13.4% מהמשיבים בגילאי 55 ומעלה.
משלמים יותר בקופה: אחד משני ישראלים הגדיל הוצאות על קניות
בתשובה לשאלה "האם סל ההוצאות שלך על קניות באופן כללי עלה או ירד בהשוואה לשנה שעברה?" השיבו כמחצית מהנשאלים (49.2%) שהסל עלה. זאת לעומת 39.1% שהשיבו כי ההוצאות לא השתנו ורק 9.7% אמרו שהעלות ירדה. לבעלי ההכנסה הנמוכה היה קשה יותר להגדיל את ההוצאות – רק 42.3% מהם דיווחו על הוצאה גבוהה יותר, לעומת 56.6% מקרב בעלי הכנסה ממוצעת ו-52.4% מבעלי הכנסה גבוהה. נציין כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2%.
יש לשים לב ששאלה זו התייחסה לסכום ההוצאה בלבד, ללא קשר לכמות המוצרים שנקנו – כלומר כאשר אדם השיב שהוצאותיו עלו, ייתכן שהגידול בהוצאה נובעת מעליית מחירים, וייתכן שהוא נובע מצריכת מוצרים רבים יותר.
מה קנינו יותר ב-2016?
מהתשובות לשאלה "באילו תחומים צרכת השנה יותר מוצרים בהשוואה לשנה שעברה?" עולה כי התחום שהכי הרבה אמרו שצרכו בו יותר מבשנה שעברה היה מזון (27.6%). לאחריו, בפער ניכר: הלבשה והנעלה (12.2%) ומוצרי חשמל (8%). סדר העדיפויות הזה היה זהה כמעט לחלוטין בקרב בעלי ההכנסות השונות. נציין כי גם בשאלה זו ניתן היה לענות מספר תשובות.
נציין כי 28.7% מכלל הנשאלים אמרו שלא צרכו יותר מוצרים מאשר בשנה שעברה באף תחום. ככל שעולים ברמת ההכנסה הופך שיעורם קטן יותר – בעוד 37.1% מבעלי ההכנסות הנמוכות אמרו שלא צרכו יותר מבשנה שעברה, רק 27.5% מבעלי ההכנסה הממוצעת ו-23.8% מבעלי ההכנסה הגבוהה אמרו שלא הגדילו את צריכתם באף תחום. שיעורם עולה ככל שעולים בגיל – בקרב 18-34 השיבו רק 18.1% שלא צרכו יותר מבשנה שעברה, כאשר בקרב גילאי 35-54 השיבו 28.6% שלא צרכו יותר ובקרב גילאי 55 ומעלה השיבו 41.6% שלא צרכו יותר.
על מה ויתרנו ב-2016?
מהתשובות לשאלה "באילו תחומים צרכת השנה פחות מוצרים בהשוואה לשנה שעברה?" עולה כי התחום שהכי הרבה נשאלים אמרו שהצטמצמו בו הוא הלבשה והנעלה (18.3%), לאחר מכן מזון (17.1%), ובהמשך הרשימה אמנות בידור ופנאי (10.6%) ותיירות ונופש (10.2%). נציין כי בשאלה זו היה ניתן לענות יותר מתושבה אחת.
בקרב בעלי הכנסה נמוכה נמצא כי אחד מכל ארבעה ישראלים צמצם ב-2016 את צריכת המזון שלו (24.8% מהנשאלים). התחומים הבאים ע"פ שיעור האנשים שהצטמצמו בהם מבעלי ההכנסה הנמוכה הם – הלבשה והנעלה (19.2%) ומוצרי חשמל (12.4%). בקרב בעלי ההכנסה הממוצעת סדר העדיפויות זהה לכלל האוכלוסיה – הכי הרבה נשאלים צמצמו את צריכתם בתחום ההלבשה וההנעלה (20%), פחות מכך צמצמו במזון (16.5%) ועוד פחות בתחום האמנות, הבידור והפנאי (12.8%). בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות היו 16.6% מהנשאלים שצמצמו את צריכת המזון (שיעור נמוך יותר ביחס לבעלי ההכנסות הנמוכות), 16.4% שצמצמו את הצריכה בתחום ההלבשה וההנעלה ו-11.2% שצמצמו את צריכת התיירות והנופש.
בהשוואה בין גברים לנשים משתקף דמיון בתשובות על תחומי ההוצאות שהצטמצמו, מלבד תחום אחד מובהק – הלבשה והנעלה (המקום הראשון בכלל הציבור): 24.4% מהנשים אמרו שצרכו פחות בתחום זה, ורק 11.8% מהגברים אמרו שהצטמצמו בו.
נציין כי 32.9% מכלל הנשאלים השיבו כי לא צרכו השנה פחות מוצרים מאשר בשנה שעברה באף תחום. שיעור המשיבים תשובה זו זהה בכל אחת מקבוצות ההכנסה.